"אם ניגשים לעצבים החשופים, אפשר לקרוע כל מני דברים".

הסופר אלעד נבו בשיחה סביב ספרו "תוגת צעצועיך הקדושים", על שני הצדדים בחיינו שמשלימים זה את זה, איפוק, עולם המקובלים, הסיפורים שהעולם בנוי מהם, המתח שבין השפה לגוף, הכתיבה כמכשול, העולם הספרותי כנחלתם של מעטים, החיפוש אחר העומק ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

"הספרות מעניינת אותי יותר מה'אני' שלי".

המשוררת סיגל נאור בשיחה סביב ספרה "בוא נמציא אירוע", על שאלות מגדריות, אלימות והשתלטות, שימוש בתודעה, הרצון לגוון, עזיבת הבית, הצורך בקונקרטיות, חינוך בתקופה של מאבק והפניית העורף למדעי הרוח, השאיפה לקונקרטיות ודחיית המופשט ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

"אני לא הסיפור, הסיפור הוא פורטוגל".

לרוב הפרקים שלנו מוקלטים באולפננו החמים בחיפה, אך הפעם זכינו לארח את הסופר יגאל סרנה באופן מקוון. מביתו בפורטוגל, נשוא ספרו האחרון, משוחח איתנו סרנה על גגות רעפים, מנגנונים נפשיים, החיפוש אחר העבר, הדברים שהשאיר בישראל אליהם הוא מתגעגע, האוקיינוס האטלנטי והשפעת המים על הנפש, שבירת עצמות בכף הרגל ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

"בבית הספר היו קוראים לי הסופר, אבל אף פעם לא הייתי סופר באמת".

הסופר והסוציולוג יהודה שנהב-שהרבני בשיחה סביב ספרו "כפל ראייה" וסדרת הספרים "מכתוב" בה משמש כעורך הראשי. על מחלות עיניים, דיאלקטיקה, ג'ורג' אורוול וחוות החיות, ההנאה שבכתיבת תיאורים, שימוש בתרבות לצורך מטרות פוליטיות, תרגום שהוא דיאלוג ועוד.

"כתיבה היא הולדת של סובייקט או יצורים שלא ידועים לנו, וצריך לתת להם מקום".

שיחה עם הסופר עילי ראונר, סביב ספרו המופלא "השחקן", בין היתר על המשטר הדיקטטורי בארגנטינה, פחד מרעיונות חדשים, פנטזיות שמתגשמות בעבודה הספרותית, טעם החיים שמופק מאי הידיעה, חוויות בלתי מודעות, נפילות ועוד.

"הזיכרון מוגבל לעומת הדמיון".

הסופר והמשורר אבישי חורי בשיחה סביב ספריו "איך עושה תהום" ו"קראו לי אושר" ועל החוט המקשר ביניהם, לצד ההבדלים שבין כתיבת פרוזה לשירה, גבולות לישת הביוגרפיה העצמית, הדינמיקה שבין הפנים לחוץ ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

"הנשגב משחר יסודו יש לו ברית עם הנקלה".

הסופר, העורך, המתרגם ואיש רב הפעלים עודד וולקשטיין בשיחה סביב ספרו "מכרסם" בו קיבץ סיפורי אימה קצרים שכתב, לצד תובנות על חיים ומוות, תרגום קלאסיקות אימה ומקומן בתרבות הפופולרית, הבית כמחוז הגותי הבסיסי ביותר ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

"כמשוררים, הכוח שלנו הוא בחדר לבד, בהתכנסות. להתרכז פנימה".

המשוררת ילי שנר בשיחה על פריחת הכתיבה האימהית, שיבולים, גסות האתוס הקיבוצי, האפשרויות שגלומות בעיר, אמת שלא באה לזעזע והשתנות ה"אני".

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS