"כפל ראייה", יהודה שנהב-שהרבני.


"כפל ראייה", יהודה שנהב-שהרבני.
"כפל ראייה", יהודה שנהב-שהרבני.


 

"בבית הספר היו קוראים לי הסופר, אבל אף פעם לא הייתי סופר באמת".

הסופר והסוציולוג יהודה שנהב-שהרבני בשיחה סביב ספרו "כפל ראייה" וסדרת הספרים "מכתוב" בה משמש כעורך הראשי. על מחלות עיניים, דיאלקטיקה, ג'ורג' אורוול וחוות החיות, ההנאה שבכתיבת תיאורים, שימוש בתרבות לצורך מטרות פוליטיות, תרגום שהוא דיאלוג ועוד.

"אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS"


"השחקן", עילי ראונר.


"השחקן", עילי ראונר.
"השחקן", עילי ראונר.


"כתיבה היא הולדת של סובייקט או יצורים שלא ידועים לנו, וצריך לתת להם מקום".

שיחה עם הסופר עילי ראונר, סביב ספרו המופלא "השחקן", בין היתר על המשטר הדיקטטורי בארגנטינה, פחד מרעיונות חדשים, פנטזיות שמתגשמות בעבודה הספרותית, טעם החיים שמופק מאי הידיעה, חוויות בלתי מודעות, נפילות ועוד.

"אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS"


אבישי חורי, "קראו לי אושר".


אבישי חורי, "קראו לי אושר".
אבישי חורי, "קראו לי אושר".


"הזיכרון מוגבל לעומת הדמיון".

הסופר והמשורר אבישי חורי בשיחה סביב ספריו "איך עושה תהום" ו"קראו לי אושר" ועל החוט המקשר ביניהם, לצד ההבדלים שבין כתיבת פרוזה לשירה, גבולות לישת הביוגרפיה העצמית, הדינמיקה שבין הפנים לחוץ ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



עודד וולקשטיין, "מכרסם".


עודד וולקשטיין, "מכרסם".
עודד וולקשטיין, "מכרסם".


"הנשגב משחר יסודו יש לו ברית עם הנקלה".

הסופר, העורך, המתרגם ואיש רב הפעלים עודד וולקשטיין בשיחה סביב ספרו "מכרסם" בו קיבץ סיפורי אימה קצרים שכתב, לצד תובנות על חיים ומוות, תרגום קלאסיקות אימה ומקומן בתרבות הפופולרית, הבית כמחוז הגותי הבסיסי ביותר ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



ילי שנר, "גלם"


ילי שנר, "גלם"
ילי שנר, "גלם"


"כמשוררים, הכוח שלנו הוא בחדר לבד, בהתכנסות. להתרכז פנימה".

המשוררת ילי שנר בשיחה על פריחת הכתיבה האימהית, שיבולים, גסות האתוס הקיבוצי, האפשרויות שגלומות בעיר, אמת שלא באה לזעזע והשתנות ה"אני".

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



הפרק החיפאי – ספיישל שבוע הספר


הפרק החיפאי – ספיישל שבוע הספר
הפרק החיפאי – ספיישל שבוע הספר


פרק חגיגי וחיפאי במיוחד לכבוד שבוע הספר עם רותם עטר, דותן ברום ולאה פילובסקי, שחיים ויוצרים בחיפה. מטרונית, עיר תחתית, כרמל והמפגש שבין הר וים, הפעם מהזווית הספרותית.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



אלכס אפשטיין, "דמיון".


אלכס אפשטיין, "דמיון".
אלכס אפשטיין, "דמיון".


"אף פעם לא התעניינתי ברומן אמיתי".
הסופר אלכס אפשטיין מספר על התרופה שכתיבה והספר כחפץ, הורות ומשפחה, רובוטים, מהלך הצמצום ומגנטים על המקרר.
אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



מאיה ויינברג, "מהיד אל הפה".


מאיה ויינברג, "מהיד אל הפה".
מאיה ויינברג, "מהיד אל הפה".


"אני לא בוחרת על מה אני באה לכתוב, אין לי שום אג'נדה. מבחינתי להיות חרצית בצל מנוף זאת לגמרי מטאפורה".

המשוררת מאיה ויינברג מספרת על אהבתה לחיות, נקודות הדמיון שבין בני האדם לצמחים, הבוקר כזמן פואטי והשיר שנכתב, או לא, ומחכה לרגע הנכון.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



שמעון אדף, "הלשון נושלה".


שמעון אדף, "הלשון נושלה".
שמעון אדף, "הלשון נושלה".


"קל לי לדמיין". הסופר שמעון אדף בשיחה סביב ספרו שנכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר, על ראליזם ודמיון, פרידה מהילדות, התנסויות מאגיות, שמות וזמן.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



לירז מרגלית, "עיצוב התודעה".


לירז מרגלית, "עיצוב התודעה".
לירז מרגלית, "עיצוב התודעה".


"עשיתי צעד שלא דומה לעבודה שאני עושה, לא ציפיתי לתוצאה שלו".

הפסיכולוגית החברתית, ד"ר לירז מרגלית, בשיחה בעקבות ספרה "עיצוב התודעה", על חציית הקווים מביצוע מניפולציות רגשיות בגולשים ועד למהפך שהוביל אותה בחזרה לצדק, ואיתו התקווה לעתיד טוב יותר.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



1 | 2 |