אלעד נבו, "תוגת צעצועיך הקדושים".


אלעד נבו, "תוגת צעצועיך הקדושים".
אלעד נבו, "תוגת צעצועיך הקדושים".


"אם ניגשים לעצבים החשופים, אפשר לקרוע כל מני דברים".

הסופר אלעד נבו בשיחה סביב ספרו "תוגת צעצועיך הקדושים", על שני הצדדים בחיינו שמשלימים זה את זה, איפוק, עולם המקובלים, הסיפורים שהעולם בנוי מהם, המתח שבין השפה לגוף, הכתיבה כמכשול, העולם הספרותי כנחלתם של מעטים, החיפוש אחר העומק ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



סיגל נאור, "בוא נמציא אירוע".


סיגל נאור, "בוא נמציא אירוע".
סיגל נאור, "בוא נמציא אירוע".


"הספרות מעניינת אותי יותר מה'אני' שלי".

המשוררת סיגל נאור בשיחה סביב ספרה "בוא נמציא אירוע", על שאלות מגדריות, אלימות והשתלטות, שימוש בתודעה, הרצון לגוון, עזיבת הבית, הצורך בקונקרטיות, חינוך בתקופה של מאבק והפניית העורף למדעי הרוח, השאיפה לקונקרטיות ודחיית המופשט ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



אינה איזנברג, "צאי מהאוטו".


אינה איזנברג, "צאי מהאוטו".
אינה איזנברג, "צאי מהאוטו".


"המציאות מרגיזה אותי".
הסופרת אינה איזנברג בשיחה סביב ספרה "צאי מהאוטו", על הימנעות מהשקיעה אל תוך מה שהיה, זיכרון, תלושי שכר, רב דוריות ודור האחד וחצי, ישראליות רוסית, תמלול רגשות, זרות, חוסר משמעות הגבולות הפיזיים בעולם ועוד.
אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS


ד"ר שרי אהרוני, "גברים אני שונאת אותם".


ד"ר שרי אהרוני, "גברים אני שונאת אותם".
ד"ר שרי אהרוני, "גברים אני שונאת אותם".


"פתאום מופיע ספר כזה וכולם שואלים מאיפה הוא בא".
ד"ר שרי אהרוני, מרצה בכירה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיחה סביב הספר "גברים אני שונאת אותם", שחיברה הסופרת הפמיניסטית פולין ארמאנז'. על כעס, טרנספורמציה פוליטית, נטיות להכללה, טשטוש האמת והמפנה הרגשי, הכחדת הסדר הישן, הוויכוח סביב זכות הנשים להיות חלק מכוחות לוחמים, מעגלי מכשפות, תרגום מחשבות לכתב, סטיקרים בווצאפ ועוד.  
אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS


יגאל סרנה, "בית בפורטוגל".


יגאל סרנה, "בית בפורטוגל".
יגאל סרנה, "בית בפורטוגל".


"אני לא הסיפור, הסיפור הוא פורטוגל".

לרוב הפרקים שלנו מוקלטים באולפננו החמים בחיפה, אך הפעם זכינו לארח את הסופר יגאל סרנה באופן מקוון. מביתו בפורטוגל, נשוא ספרו האחרון, משוחח איתנו סרנה על גגות רעפים, מנגנונים נפשיים, החיפוש אחר העבר, הדברים שהשאיר בישראל אליהם הוא מתגעגע, האוקיינוס האטלנטי והשפעת המים על הנפש, שבירת עצמות בכף הרגל ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS

 



יהודה שנהב-שהרבני, "כפל ראייה".


יהודה שנהב-שהרבני, "כפל ראייה".
יהודה שנהב-שהרבני, "כפל ראייה".


 

"בבית הספר היו קוראים לי הסופר, אבל אף פעם לא הייתי סופר באמת".

הסופר והסוציולוג יהודה שנהב-שהרבני בשיחה סביב ספרו "כפל ראייה" וסדרת הספרים "מכתוב" בה משמש כעורך הראשי. על מחלות עיניים, דיאלקטיקה, ג'ורג' אורוול וחוות החיות, ההנאה שבכתיבת תיאורים, שימוש בתרבות לצורך מטרות פוליטיות, תרגום שהוא דיאלוג ועוד.

"אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS"


עילי ראונר, "השחקן".


עילי ראונר, "השחקן".
עילי ראונר, "השחקן".


"כתיבה היא הולדת של סובייקט או יצורים שלא ידועים לנו, וצריך לתת להם מקום".

שיחה עם הסופר עילי ראונר, סביב ספרו המופלא "השחקן", בין היתר על המשטר הדיקטטורי בארגנטינה, פחד מרעיונות חדשים, פנטזיות שמתגשמות בעבודה הספרותית, טעם החיים שמופק מאי הידיעה, חוויות בלתי מודעות, נפילות ועוד.

"אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS"


אבישי חורי, "קראו לי אושר".


אבישי חורי, "קראו לי אושר".
אבישי חורי, "קראו לי אושר".


"הזיכרון מוגבל לעומת הדמיון".

הסופר והמשורר אבישי חורי בשיחה סביב ספריו "איך עושה תהום" ו"קראו לי אושר" ועל החוט המקשר ביניהם, לצד ההבדלים שבין כתיבת פרוזה לשירה, גבולות לישת הביוגרפיה העצמית, הדינמיקה שבין הפנים לחוץ ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



עודד וולקשטיין, "מכרסם".


עודד וולקשטיין, "מכרסם".
עודד וולקשטיין, "מכרסם".


"הנשגב משחר יסודו יש לו ברית עם הנקלה".

הסופר, העורך, המתרגם ואיש רב הפעלים עודד וולקשטיין בשיחה סביב ספרו "מכרסם" בו קיבץ סיפורי אימה קצרים שכתב, לצד תובנות על חיים ומוות, תרגום קלאסיקות אימה ומקומן בתרבות הפופולרית, הבית כמחוז הגותי הבסיסי ביותר ועוד.

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



ילי שנר, "גלם".


ילי שנר, "גלם".
ילי שנר, "גלם".


"כמשוררים, הכוח שלנו הוא בחדר לבד, בהתכנסות. להתרכז פנימה".

המשוררת ילי שנר בשיחה על פריחת הכתיבה האימהית, שיבולים, גסות האתוס הקיבוצי, האפשרויות שגלומות בעיר, אמת שלא באה לזעזע והשתנות ה"אני".

אות הפתיחה: Ramzailech – TARRAS



לארכיון