צמיחה חופשית

כל מדינה רוצה שיהיה לה כושר ייצוא, מפעלים יצרנים שיכולים להניע את גלגלי המשק שייצרו עוד מקומות עבודה. כדי שכל הטוב הזה יקרה, התעשייה צריכה דחיפה, עידוד, סיוע, גם מול שאר מדינות העולם שמבינות שאין כלכלה בלי כושר ייצוא. 

החדשות הטובות: לא רק שזה קיים, ייתכן שאתם יכולים להיות חלק מזה: לקבל תמריצים, כסף והטבות מס, בעבור השקעות שתעשו במקומות שבהם למדינה חשוב לתת דחיפה.

"כנפי צמיחה", הפודקאסט החדש של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשיה, בהגשת עידן קוולר ובהפקת פודקאסטיקו, יכיר לכם את הרשות, יספר לכם על התוכניות השונות שלה, יארח את ראשי הרשות ובכירי תעשייה, אנשים שנעזרו ברשות ופרוייקטים שהצליחו בזכותה, ויסביר לכם איך גם אתם יכולים להיעזר ברשות לקדם את העסק שלכם. ומאזינים ממש >> כאן

אין דבר כזה "מכור לשעבר"

בפודקאסט "מכורים", גם המרואיינים וגם המראיינים, אילן ואורי, הם מכורים לסמים – ולא "מכורים לשעבר", אלא "מכורים נקיים" (כפי שהסבירו לנו, שמכור יכול להיות נקי שנים, אבל הוא תמיד יהיה מכור). אילן ואורי הצליחו להתנקות והם מפיצים את הבשורה שלהם הלאה, גם למי שמכור, אבל גם כדי שאנחנו נוכל להתחבר לאנשים סביבנו שמכורים, להבין את הסיפור שלהם ואולי גם להושיט יד.

נושא ההתמכרויות מתחיל למצוא את מקומו בעולם הפודקאסטים, לצד נושאים חברתיים רגישים נוספים כמו הפרעות נפשיות, מוגבלויות ומאבקים חברתיים. בפרק Wartime Radio של This American Life, המפיקה דיינה צ'יביס סיפרה את סיפורם של דייב וכריס, מגישי הפודקאסט Dopey ("מסטול"), שני מכורים שהכירו בגמילה ומדברים על החיים וההתמכרות והסמים. לא נקלקל לכם את הפרק, אבל נזהיר שהוא פוצע – ושווה האזנה.

לוגו הפודקאסט Dopey

כשאילן ואורי באו לדבר איתנו והתחלנו לשמוע את הסיפורים שלהם ושל האורחים שלהם, הבנו שיש להם בידיים משהו אמיתי, שונה ונדיר. מה שהאורחים שלהם סיפרו היה מרגש, מצחיק, מעציב, לפעמים מאוד אפל ותמיד אנושי עד כאב. אנחנו שמחים שיכולנו לתת יד ואוזן לפרויקט הזה, ושהוא העפיל לנבחרת ההסכתים של "כאן", בהפקתו הטובה של ניר גורלי.

מוזמנים להתמכר.

שימו אוזן – המלצות חמות

הרבה דברים קורים אצלנו, אבל הפעם אנחנו רוצים להפנות את המיקרופון לשני פודקאסטים שלמרבה ההפתעה לא הופקו פה. למרות זאת, אנחנו עדיין חושבים שהם מעולים.

פט קאסט! סיפורים קצרים של אנשים על חיות המחמד שלהם. יש כבר פרק על חמוס, חתול וכלב. 🐾❤️ https://sptfy.com/7EIB

רקורד: פרוייקט ארוך טווח, שמלווה צעירים ובוגרים במצבי חיים מורכבים, ויוצר יחד עמם פודקאסטים דוקו-נראטיביים עם סיפורי החיים שלהם. נוגע ללב ועשוי מצויין. https://www.record.co.il/

האזנה טובה!

ואם עולה לכם רעיון לפודקאסט מעניין שפשוט חייב להיות שם בחוץ – כולנו אוזן.

התשמע קולי

תכלת גינס, מגישת הפודקאסט "אנשימעם", כמעט ולא שומעת. רונה סופר, המרואיינת בפרק הזה, כמעט ולא נשמעת, כי עברה תאונת דרכים קשה בגיל 15 שהפכה את הקול שלה ללחישה. הפער האירוני ביניהן הוליד את הדיאלוג הבא:

רונה: "אני נזכרת שכשעשיתי את הסרט, אז הציעו לי שמישהי תתמלל אותי, ואני כזה אה, 'שמישהי תתמלל אותי? וואו, ממש ממש לא', וזה באמת היה חלק מהקטע של, את יודעת, לרכוש מחדש את הזהות שלי – fuck it, ככה אני מדברת, וזה לא באמת קשה לשמוע אותי, כמו שצריך להקשיב. עכשיו, בישראל זה קשוח לדבר בווליום כזה, כי כולם פה צורחים. ברירת המחדל היא מאוד גבוהה. אז פשוט צריך להוריד כאילו את הווליום ולקרוא שפתיים".

תכלת: "כן, אני שמה לב, את מאוד אוהבת להיות חושנית גם בקול וגם עם השפתיים".

רונה: "גועל נפש"

תכלת: "אני אביא לך את האודם שלי, אל תדאגי".

רונה: "וואי, כן, חולה עליו".

תכלת: "הכתום".

רונה: "מהמם, כן".

סופר היא קולנוענית, פרסומאית, מרצה על נכות ומיניות, אקטיביסטית וג'ינג'ית. היא רוצה שתקשיבו לה, אבל *באמת* תקשיבו. ואם תקשיבו, תוכלו לשמוע אותה מספרת לגינס על קולנוע וזהות, נכות ומיניות, איך זה להיות טינאייג'רית זועמת שנאלצת לבלות שלוש שנים בשיקום, מה היא עשתה כדי לעבור פאזה מנס רפואי לחיים עצמם ומה היתרון בחתונה עם גבר נמוך קומה.

ועוד טעימה לפני שתלחצו פליי: 

רונה: "הייתה פגיעה שהיא גם בעמוד השדרה וגם פגיעה עצבית, וזה מאוד גבוה בעמוד השדרה, זה אומר שזה פגע בעצם בכל הגוף, אז כל הגוף שלי חלש בעצם, והכל זה חלק מהפציעה".

תכלת: "את גם נעזרת במקל הליכה".

רונה: "יש לי מקלות מהממים, שאני מקפידה לצבוע אותם".

תכלת: "אמרו לך שזה סקסי"?

רונה: "אמרו לי שזה פאלי".

לתמלול המלא

NPR פונים לפודקאסטים להציל את הרדיו הציבורי

פוסט אורח של יעקב צ'אקוב

NPR, רשת הרדיו הציבורי האמריקאי, היא ככל הנראה אחת מרשתות הרדיו הגדולות בעולם עם מעל ל-1000 תחנות ו-26 מיליון מאזינים בשבוע. בשנה האחרונה היא הבינה משהו חשוב – שאם היא רוצה להישאר רלוונטית, היא צריכה לחדש.

האם פודקאסטים הם שיצילו את הרדיו הציבורי האמריקאי?

NPR הוקמה ב-1970 והחלה בשידוריה ב-1971. אחרי שנקלעה לחובות, הסכימה הרשת  ב-1985 להסדר ששינה את צורת התקצוב שלה בתמורה להלוואה מרשות השידור המרכזית. ההסדר החדש קבע שבמקום לתקצב את NPR ישירות, הקונגרס יתקצב תחנות רדיו מקומיות, ואלה תשלמנה לNPR על שירותים שונים. בפועל, NPR הפכה לספקית תוכן, והתחנות המקומיות הפכו למפיצות שלה, לצד התכנים המקוריים המקומיים שלהן.

הירידה הגדולה

בשנתיים האחרונות החלה NPR לראות ירידה במספר ההאזנות שלה בלייב, ירידה שרק הואצה בעקבות הקורונה. שתי תוכניות הדגל הגדולות ביותר שלה שודרו בשעות שמכונות drive-time, שיועדו לנוהגים אל ומהעבודה. עם המעבר לעבודה מהבית בקורונה, שיעורי ההאזנה לתוכניות האלה נחתכו ביותר מ-25%.

הנקודה המעניינת היא שבמקביל לירידה הדרסטית ברדיו, ובמגמה ממש הפוכה, NPR צמחה בצורה יוצאת מן הכלל בערוצים הדיגיטליים שלה: האתר, האפליקציות וסטרימינג מהאינטרנט גדלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.

זה נשמע דווקא כמו דבר טוב, לא?

זאת בדיוק הבעיה. עיקר ההכנסה של NPR – שני שלישים ממנה – מגיעים מזכויות שידור לתוכניות שהיא מפיקה ומחסויות ברדיו. ההכנסות מהערוצים הדיגיטליים נמוכות מאלו שמגיעות ממאזיני הלייב.

וזה בעצם האתגר הנוכחי של NPR: למצוא מודלים חדשים לייצור של הכנסות ממקורות שהם לא רדיו.

פודקאסטים דינמיים

מקור הכנסה אלטרנטיבי מרכזי הוא, באופן טבעי, פודקאסטים. מספר המאזינים לפודקאסטים של NPR ב-2020 גדל ב-25%. ובצד הפיננסי, לראשונה עקפו ההכנסות מחסויות underwriting בפודקאסטים – חסויות שכוללות רק את שם החברה בלי פרסום של מוצר או הנעה לפעולה – את אלו שברדיו, והדגימו את הפוטנציאל שבתחום.

החיסרון בפודקאסטים הוא שהם מוצגים כ-one size fits all, אפילו שהם לא. בואו ניקח חדשות, לדוגמה. פודקאסט חדשותי יומי לא יכול לכסות את כל החדשות בכל ארה"ב, שיתאימו גם לתושב ברוקינגס, דרום דקוטה וגם לתושבת ניו יורק, ניו יורק. הפודקאסטים מכוונים למכנה המשותף הכי גדול של שני התושבים. החיסרון הוא ששניהם לא יקבלו חדשות מקומיות. אבל תוכניות רדיו מקומיות הן, ובכן, מקומיות.

הרעיון של תוכן דינמי בפודקאסטים כבר מסתובב שנים. הטכנולוגיה משמשת בעיקר להזרקת פרסומות דינמיות לתוך פרקי פודקאסטים. המטרה היא:
א. לעדכן פרסומות חדשות גם בפרקים ישנים, משום שאלו ממשיכים לרשום האזנות.
ב. להתאים אישית פרסומות למאזינים, בניגוד לרדיו המסורתי שמשמיע את אותה פרסומת לכולם.

אבל למה לעצור בפרסומות? למה לא להזריק אייטם חדשותי מברוקינגס, למשל? וזה בדיוק מה ש-NPR הבינה: היא יכולה למנף את התחנות המקומיות ולנסות ליצור חוויית האזנה מותאמת אישית לכל מאזינה. חווייה שתשלב אייטמים רגילים, כלל-אמריקאיים ובינלאומיים שמשותפים לכולם, וגם תוכן מקומי מיוחד למאזין מברוקינגס.

בספטמבר האחרון הם התחילו להתנסות בפורמט החדש עם הפודקאסט Consider This. מאזינים ב-10 אזורים שונים בארה"ב כבר מקבלים פרק מותאם אישית, או בעצם אזורית, שמבוסס על תוכן שנוצר ב-12 תחנות רדיו מקומיות. התחנות קיבלו הנחיות מדוייקות לסגנון ולתוכן של האייטמים. הן מפיקות אותו ומעבירות לצוות ב-NPR, שמעלה את האייטם למערכת שמזריקה את האייטמים.

פרימיום

בינתיים NPR מנסה לשחק עם אפשרויות ומודלים שיאפשרו לגוון את מקורות ההכנסה. למשל, היא הייתה אחת מהראשונות שהופיעו כבר בהשקה של הפודקאסטים בתשלום, הן של אפל והן של ספוטיפיי. היום אפשר, בתשלום סמלי, לקבל פודקאסטים של NPR ללא פרסומות באפל, ספוטיפיי ובפיד RSS אישי דרך האתר.

ל-NPR יש עדיין הרבה אתגרים לפתור, אם זה ברמת התוכן, ההפצה והתשלום. אבל נקודה מעניינת היא שעם הפודקאסטים המותאמים אישית, המודל שנוצר ב-1985, שבו NPR היא ספקית התוכן ותחנות הרדיו הן המפיצות, התהפך. היום תחנות הרדיו הן הספקיות, ו-NPR היא המפיצה של התוכן – בצורת פודקאסטים ושאר פלטפורמות דיגיטליות.

______________________
יעקב צ'אקוב הוא מאזין מושבע לפודקאסטים עוד מ-2016. כשהוא לא מאזין לפודקאסטים הוא כותב בטוויטר על אינטרנט, משפיענים ופודקאסטים 🖼️ תמונה ראשית: Mr.TinDC (cc-by-nc)

חדשנות בחינוך לספרות? כן, בבקשה!

עומר סנש, איש הסאונד שלנו, ממוקד בדרך כלל בהפקה, באחורי הקלעים אצלנו בעסק. בהזדמנויות המעטות שבהן הוא מול מיקרופון, הוא מגיש בגלגלצ קצת מוזיקה חדשה בימי שלישי ובסופשבוע רגוע בשבתות ומדי פעם מקריין פרסומות. הרבה זמן שהוא לא עשה משהו אחר עם הקול.
זה משתנה עכשיו:
לא מזמן פנתה אלינו גליה פולק-ארביב מהמרכז ללימודי הרוח בספריה הלאומית, והביאה איתה רעיון חדשני: מערך שיעורי ספרות לתיכונים.. בפודקאסט! התבקשנו להפיק הסכת שיעזור להעביר לתלמידים נושאים כמו אונומטופיאה, מטאפורה ופואנטה בצורה כיפית ומגניבה, שלא בוחלת בפופ-טראש עכשווי אבל גם צוללת לעומקם של נושאים כבדים ולא פשוטים. מגניב, לא? שמחנו על זה מאד, בעיקר כי זה מאפשר מרחבי סאונד והגשה מטורפים, אבל גם כי זה נושא שקרוב לליבנו.
אז קפצנו על ההזדמנות: אחינעם בר ולילך וולך המוכשרות כתבו, צוות פודקאסטיקו ערך, הקליט, הפיק ומיקסס, צוות הספריה הלאומית ליווה מקרוב את התהליך ובסופו של דבר קיבלנו פודקאסט שהוא גם מערך שיעור מסודר ואפקטיבי שיעזור לכל מי שלומד ספרות, וגם האזנה מהנה למדי לכל מי שמתעניין בנושא.

שני פרקים כבר עלו, על מטאפורה והאנשה. בקרוב יהיו עוד, על שלל נושאים.

האזינו, ותנו לתיכוניסטים שאתם מכירים לנצח את הבגרות בספרות בעזרת הפודקאסט הזה.
תודה גם למשרד החינוך ולקרן עזריאלי שתמכו במהלך יוצא הדופן הזה.
קרדיט צילום: גבע טלמור, עבור גלגלצ

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים? מגזין!

פרוייקט של אחד מטכנאי סאונד היותר מוכשרים שעובדים איתנו, שהוקלט בשעות הפנויות של האולפן והתפתח להיות הסכת תסכיתים.

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים?
מבולבלים? גם אנחנו! בואו לשמוע סיפור:

נמרוד עציון הוא איש סאונד ותחקירן בפרוייקטים שונים של פודקאסטיקו. בזמנו הפנוי המועט הוא גם מצליח להפיק הסכתים, במקביל ללימודי הבימוי שלו. בימים אלה הוא משיק את הפרוייקט השאפתני שלו, ״שמעו סיפור״, יחד עם אמיר אשד ליברמן.

מדובר במגזין-שמע בו מופקים ומושמעים תסכיתים מקוריים – סיפורים קצרים מומחזים באודיו (Audio-Drama). הסיפורים מתרחשים בעולמות שונים, מבוימים בסגנונות מגוונים, וכל אחד מהם ייקח אתכם למסע ייחודי בתיאטרון הדמיון של האודיו.

החומרים לא תמיד פשוטים, כי ככה זה לפעמים באמנות, אבל מובטח שיהיה מרתק. בפרק הראשון נטע מגיעה לבדיקה גניקולוגית בבית החולים, ומופתעת לגלות שלבדיקה אצל ד"ר כץ מצטרפים גם ד"ר שץ, ד"ר מוסקוביץ' וד"ר אלקבץ (אזהרת טריגר: חלקי גוף, תיאורים של רפואה פולשנית. עלול להיות קשה עבור חלק מהמאזינים).

פודקאסט גדול על נצחונות קטנים

מתרגשים להשיק פרויקט חשוב שאנחנו עובדים עליו כבר יותר משנה!

📢 אנשימעם – פודקאסט של אנשים עם מוגבלויות, ללא מגבלות.

תכלת גינס, סטנדאפיסטית חירשת ומגישת הפודקאסט, תשוחח בכל פרק עם אנשים עם מוגבלות ותשאל אותם על החיים, אהבה, החברים, הקהילה ואקטיביזם.

תכלת נעזרת במכשירי שמיעה וקוראת שפתיים, וכדי שהיא תוכל לשוחח יותר בקלות עם המרואיינים שמולה, נעזרנו במתמלל בזמן אמת, (שלומי דיין, כבד ראיה, אבל מקליד מהר יותר מכולנו גם יחד), שהקליד את תשובות המרואיינים למסך שניצב מול תכלת באולפן, תוך כדי ההקלטה.

אפשר להאזין לפרק (וכמובן גם לקרוא את התימלול) כאן: adif.org.il/podcasts

(📷 יעל בר כהן)

כדי להפיק את הפודקאסט השאפתני הזה חברנו לעדיף מועדון צרכנות, שכמועדון של אנשים עם מוגבלות, מעוניין לתת במה לסיפורים מהחיים ולהשמיע קול חשוב ואמיתי, בצורה הכי אותנטית שאפשר. לא תשמעו פה ״סיפורים מעוררי השראה וגדולים מהחיים״, אלא את האמת היומיומית, עם הקשיים והנצחונות הקטנים, של אנשים שחיים עם מוגבלויות.

אנחנו רוצים להודות לכל מי שעזר לזה לקרות. זה פרוייקט שאנחנו גאים בו מאד.

עושים שכינה

לקוחות ותיקים ואהובים שלנו הם Shalom Hartman Institute – מכון שלום הרטמן, שתמיד מביאים לשולחן נושאים מרתקים ודרכי חשיבה מקוריות על יהדות. שמחים להוציא לאור עונה חדשה בשם "קיצור תולדות האלוהים", בהנחיית דב אלבוים. הסדרה תעסוק בדמותו ואופיו של אלוהים כפי שהם משתקפים מטקסטים בתקופות שונות של היהדות – החל מהתורה והתנ"ך, עבור בימי המשנה, בקבלה ובחסידות, ועד לימינו אלה ולתפיסות ניו אייג'. אתם עשויים למצוא את עצמכם מופתעים מכמה מהתפיסות והמחשבות שיצופו שם.

 

הגיאומטריה של הטירוף

זה היה פשע של תשוקה. לפנות בוקר באחד מימי סתיו 66' פרץ אדם מסתורי למבנה בטכניון. האיש, חמוש בלום, טיפס לגג הבניין וכילה את זעמו במסגרות כל אחד ואחד מ-28 החלונות שלו. כשהיה מרוצה מעבודת ההרס, ברח מהמקום ברכב מילוט שנהג שותפו לפשע. הבניין היה בניין דנציגר בטכניון. הסיבה לוונדליזם היתה תריסים שהותקנו על החלונות. איש ההרס היה צבי הקר, אחד מהאדריכלים שתכננו את הבניין. רגע, מה?

הסיפור מתחיל בשנת 1900, אז נולד אלפרד נוימן, לימים פרופסור ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, והמתכנן הראשי של בניין דנציגר; ומסתיים בימים אלו, שבהם הבניין עובר שיפוץ מסיבי וזוכה לקצת נחת אחרי כל התלאות שעבר. התחקירן מור דיעי חנני קרא עיתונים ישנים, חפר בארכיון הטכניון ושוחח עם אנשים שמכירים את ההיסטוריה. מנכ"לית הארגון, רותי דונג, ביחד עם עומר סנש, הגישו, ואנחנו בפודקאסטיקו הפקנו את הדוקו-פודקאסט הזה, שפותח את עונה 3 של "הטכניוניסטים", הפודקאסט של ארגון בוגרי הטכניון. הפרק מספר את סיפורו המסוכסך של הבניין המשונה הזה, שעיצובו הדהד בעולם הארכיטקטורה, אך פה בישראל נזנח והוזנח. היה זה נסיון לצקת תוכן אישי וחזון ארכיטקטוני לתוך הסביבה שתשמש את אנשי העולם הפרקטי של המדעים המדוייקים. החיכוך בין שני העולמות הניב סערה רגשית גדולה אצל מתכנן הבניין, אך האם הנסיון שלו הצליח? אין לנו תשובה חד משמעית אבל יש לנו סיפור מרתק לספר לכם.

מוזמנים להאזין כאן:

או בספוטיפיי, בגוגל או באפל

עוד בהמשך העונה: רפי נווה, מאבות ההייטק הישראלי, שהיה באינטל, NDS, טאוור סמיקונדקטור, גיוון אימג'ינג ומרכז היזמות של הטכניון; הדס מרזל, מהנדסת בניין שעברה להציל את העולם עם אנרגיה מתחדשת; ליאור זינגר, מרצה ביום ואינדיאנה ג'ונס של עולם המים בלילה; ליאור רון, שאחראי להכניס בינה מלאכותית לראש של חטיבת ההובלות של אובר; פאנל בוגרי הפודקאסט שמספרים מה הם למדו מהקורונה; ועוד.

שלום כיתה פודקאסט

למדת או לימדת באמצעות פודקאסטים? הטלת על תלמידים ליצור פודקאסט ככלי הערכה חלופי? יצרת פודקאסט כשיעורי בית/הגשה במסגרת לימודיך? נשמח לשמוע מכם לצורך פודקאסט בנושא. דברו איתנו: go@podcasti.co, שורת נושא "פודקאסט לימודי".

__________________
(🖼️ Michal Matlon)

הארכיון מתעורר לחיים

פודקאסט חדש על הסיפורים הנסתרים והמוסתרים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אחד הפרוייקטים שאנחנו הכי גאים בהם עולה לאוויר, אחרי תהליך של כשנה. אנחנו מאד אוהבים תסכיתים, ותיאטרון קולי, ובכלל שמחים תמיד להפיק כל פרוייקט שמצריך עבודת סאונד מעמיקה ועשירה מהרגיל. וכאן זכינו לבצע פרוייקט שהוא עולם ומלואו של סאונד, כולל מוזיקה מקורית של דויד פרץ והגשה של השחקנית והיוצרת מירה עווד.

הפודקאסט "אמצעים וכוונות" של מכון עקבות מתחקה אחר סיפורים מארכיונים שונים של גופים בטחוניים במדינה וחושף התרחשויות, התבטאויות, החלטות ומעשים שמאירים מחדש את מה שאנחנו אולי חושבים על תולדות הסכסוך האזורי הבלתי-נגמר שאנחנו שרויים בו. וכך כותבים על הפרוייקט במכון:

הארכיונים מלאים בסיפורים שטרם סופרו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל המנגנונים שממשיכים לשמר אותו עד היום. מאז 2014 אנחנו במכון עקבות פועלים כדי לאתר את הסיפורים האלה ולהוציא אותם החוצה אל אוויר העולם; כך נולד הפודקאסט "אמצעים וכוונות". בעונה הראשונה של הסדרה אנחנו צוללים אל סיפורם המרתק של ששה אירועים שמצאנו בין דפיהם של תיקים מאובקים בארכיונים, סיפורים ואירועים בלתי מוכרים שעיצבו ומעצבים את חיינו כאן.

אנחנו בפודקאסטיקו מודעים לעובדה שמדובר בתוכן שמצריך מחוייבות, אומץ וגם השקעה רבה של זמן. מכון ״עקבות״ גילה את התכונות האלו וחבר לצוות פודקאסטיקו להפקה הזו וכך יצא לאוויר האינטרנט ההסכת\תסכית ״אמצעים וכוונות – הסיפורים הנסתרים והומסתרים מאחורי הסכסוך הישראלי פלסטיני״. פרוייקט רחב יריעה, בהגשת מירה עווד, המלווה במוזיקה מקורית שהולחנה, בוצעה ומוקססה בידי דויד פרץ.

מירה עווד בהקלטת הפודקאסט "עקבות"
מירה עווד בהקלטת הפודקאסט "עקבות" באולפן פוסט שנשכר לצורך הפרוייקט
דוד פרץ. הלחין, ביצע ומיקסס את המוסיקה לפודקאסט. צילום: אתר תיאטרון תמונע
דוד פרץ. הלחין, ביצע ומיקסס את המוסיקה לפודקאסט. צילום: אתר תיאטרון תמונע

הפרק הראשון בסדרה עלה ביחד עם כתבה מקיפה ב"הארץ" על פרשת אבו זנימה ונחל, מחנות מעצר שישראל הקימה בסיני עבור אנשים חפים מפשע. הנה הפרק:

לא רק למשפטנים

עוד פודקאסט חדש מבית PODCASTICO: ברוכים הבאים לטריבונל! הפודקאסט לענייני משפט באקטואליה של מחוז תל אביב – לשכת עורכי הדין בישראל.
בכל שבוע נשוחח עם פאנל אורחים מרתקים, ונדבר על נושאי השעה מזוית חדשה, שתיתן ערך מוסף לעורכי דין ולאנשי מקצוע בתחום המשפט וגם לציבור הרחב שרוצה להבין יותר ולשמוע בין השורות כמה סיפורים אנושיים.

בפרק הראשון שוחחנו על חוק הפונדקאות בישראל.

משתתפים: עו"ד מיכל מורגנבסר, אורית הורביץ ברעם, עו"ד חגי קלעי וח"כ איתן גינזבורג

מגיש: עידן קוולר

חזיונות וכיסונים

"הבשורה: המדריך לצפיה בסמוראי גורמה" הוא הוא אחד הפודקאסטים המשונים ביותר שיצא לנו להפיק עד כה, ובכלל – מדובר בפודקאסט חריג בנוף: כל פרק בסדרה תואם לפרק בסדרת הנטפליקס היפנית האיזוטרית בת העונה האחת, "סמוראי גורמה" – סדרה מינורית המספרת על פנסיונר בשם קסומי, שיוצא לאכול לבד במסעדות וחווה תוך כדי כך חזיונות משונים של סמוראי, שמגלם את כל מה שקסומי השקט והמופנם היה רוצה להיות.

אדם ורז מנתחים כל פרק בקפידה ויראת קודש של ממש (אם כי ייתכן שהדבר נעשה בקריצה), ומתייחסים לסדרה כאל טקסט דתי לכל דבר ועניין: בשורה רוחנית חדשה לדור המילניאלים המתבגר, שבראשה עומדים הנביאים קסומי והסמוראי המדומיין שלו.

על הביצוע הטכני אחראי נמרוד עציון, שהפיק גם עבור גלי צה״ל, מכון הרטמן, הטכניון ולקוחות נוספים שלנו תסכיתים, פודקאסטים ותוכן מקורי מגוון.

חשוב לחשוב גם על הסוף

בפודקאסט החדש בהפקת פודקאסטיקו "שאלה של חיים ומוות", נדבר על רפואה פליאטיבית – טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, בעיקר בגיל המבוגר. מגישת הפודקאסט היא אשת גלי צה״ל הותיקה, מגישת ״רצועת הביטחון״, טלי ליפקין שחק.

נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה.

עורכת ומפיקת הסדרה היא מאיה גייר, המפיקה גם את הפרוייקטים הדוקומנטריים והאקדמיים של גלי צה״ל.

מאזינים כאן

רגע גדול, רגע קטן

סדרת בת 10 פרקים, בהפקת פודקאסטיקו בשיתוף ״מקודשת״, מבית עונת התרבות של ירושלים, בהגשתו של יובל בן עמי, על העיר המורכבת ביותר בעולם, מנקודת מבטו הייחודית. מההיסטוריה המוקדמת ועד ההווה המסחרר, לטוב ולרע, בין האישי והאינטימי לחברתי והפומבי, עם קורטוב של טירוף, והרבה אהבה לעיר הייחודית הזו.

על פס הקול אחראי טכנאי הסאונד שלנו, נמרוד עציון, שהפיק גם עבור גלי צה״ל ולקוחות נוספים שלנו תסכיתים ותוכן מקורי מגוון.

האזנה נעימה!

להמשיך לקרוא רגע גדול, רגע קטן

אגדת צינור הדם

גאים להציג פרק חדש, שמהווה את אחד הפרוייקטים השאפתניים שלנו בפודקאסטיקו עד כה. אגדה אורבנית מעט מורבידית מסתובבת בטכניון מאז שנות השישים, על אודות צינור מסתורי שמוביל דם מאילת לחיפה. אז החלטנו לחקור ולרדת לעומק הסיפור המוזר של צינור הדם. האם זה קרה באמת? אגדה או מציאות? ואיך כל זה קשור לחבר בתזמורת הטכניון שמחבב באופן מיוחד נגינת אבוב?

אירגון בוגרי הטכניון – Technion Alumni Association, בהיותם לקוחות מדהימים, הסכימו להצטרף אלינו למסע המופרע הזה, שכלל הקלטות בכל רחבי הארץ, חיטוט בארכיונים מאובקים ואפילו קצת קריינות של אנשי פודקאסטיקו בקול ארכאי של רדיו ישן. ויש גם מוסר השכל. האזינו כאן:

מפגשים מהסוג החגיגי

גלגלצ, בהיותה תחנת המוסיקה המובילה בישראל, פועלת רבות בתחום הדיגיטל, פודקאסטים, סטוריז, טיקטוק ועוד מילים מהעידן היותר-יותר חדש נשמעות במסדרונותיה כל הזמן. בגלל שצריך, אבל גם מפני שחלק גדול מהצוות נע בגילו בין 18 ל-21 באופן מתמיד.

צילום: נועם שקל, גלגלצ

אחד הכותרים המעניינים של התחנה נקרא ״נפגשנו״, מפגשים בין אמנים מעולמות שונים. המפגשים האלה נטולי נוכחות רדיופונית קלאסית, כלומר מגיש, והאינטראקציה שנוצרת מרתקת. במקרה של טונה ושלום חנוך, שנפגשו אצלנו באולפן פודקאסטיקו להקלטת פרק, גילינו שלמרות המרחק הבין-דורי, יש ביניהם המון במשותף. בין הבלוז-רוק החרוך של שלום, להיפ הופ העדכני והלעיתים זועם וציני של טונה עוברים הרבה קווים מקשרים. הצעקה שלהם משותפת. שלום חנוך מספר על השירים שבמקור נכתבו עבור אריק, הגעגוע למאיר אריאל, טיולים מסביב לעולם, וטונה תוהה אם שלום בעצם תמיד היה ראפר. והשיחה יצאה פתוחה, משוחררת ומקסימה. הפרק מלווה את צאת האלבום החדש של שלום חנוך, ״הרצל לילינבלום״, אלבום האולפן הארבעה-עשר שלו.

האזינו לפרק:

להאזנה באתר גלגלצ – http://glglz.im/x7yF (גירסה מלאה, עם שירי האלבום החדש)