לא עומדים מנגד

אנחנו חברה מסחרית. אנחנו לא מחרימים אף אחד, ומעניקים שירותי פודקאסטינג איכותיים לכל מי שחפץ, עם זאת אנחנו לא יכולים להתעלם מהסיטואציה שסביבנו. ישראל בוערת, החברה הישראלית קרועה, ונראה לנו שמתרחשים פה כמה תהליכים מהירים מדי ולא שקולים מספיק. אבל עדיין, אנחנו לא מערכת חדשות, ואין לנו לכאורה דעה בענייני היום. כמובן שאנחנו בעד שוויון, דמוקרטיה וליברליזם, אבל נראה לנו שזה מובן מאליו.

ברמה המעשית יש לנו לקוחות שעלולים להיפגע באופן ממשי מהסיטואציה ובראשם אנשי חברת בייבי-בלום, איתם אנחנו מפיקים את הפודקאסט המקסים ״אבא ואבא שלי״. לכן שמחנו מאד להקליט איתם פרק חירום זריז, שעלה לאוויר כבר ביום ההקלטה.

עו"ד עידן רוזן סגר כתב לפני כחמש שנים את ספרו "והגיענו לזמן הזה", ובצירוף מקרים מעניין הוא יצא בדיוק ב-1.11, ביום הבחירות. בספר מתוארת ישראל הנתונה תחת שלטון הלכתי קיצוני – במקום בתי משפט הוקמה הסנהדרין, משכב זכר נאסר בחוק והעונש הוא מוות. זו אולי נשמעת לכם כמו מציאות קיצונית, אך ישראל 2023 מוכיחה שגם הסיוטים הגרועים ביותר עלולים להתממש. גם אם אנחנו עדיין לא שם, קיבלנו בשבועות האחרונים קריאת כיוון מבהילה.

מלבד העיסוק שלו בכתיבה, עידן הוא גם משפטן וגם גם אב טרי לשני ילדים שהגיעו לעולם בתהלך פונדקאות. היום אירחנו אותו באולפן ושוחחנו איתו גם על המציאות וגם על הספר, וגם על ההשקה המבהילה ביניהן. בספר המציאות כאמור קיצונית בהרבה, ומתרחשת בשנת ה-120 למדינה. אבל מעניין לשמוע אותו מדבר כבר עכשיו על מה אפשר וכדאי לעשות ואיפה עוברים הקווים האדומים. לסיום שוחחנו איתו גם על פונדקאות וילדים ועל איך ההורות שינתה את הגישה שלו למציאות, שהולכת ומשתנה בקצב מטורף ובכיוון מלחיץ.

 

חם על הירח

אליס מילר מעידה שכשניסתה להבין למה לא תוכל להיות טייסת קרב, עייזר אמר לה: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית?".

היום, לא משנה לאן היא תלך ומה תעשה, תמיד היא תהיה ״אליס מילר מבגץ אליס מילר״. ככה זה כשאת פורצת תקרות זכוכית בגיל כל כך צעיר, וסוללת את הדרך לנשים טייסות בחיל האוויר. כבר מילדות אליס מילר שאפה אל השמיים ומעבר להם ולא קיבלה ״לא״ כתשובה, ומסלול חייה הוביל אותה להתנגש עם מוסכמות חברתיות ותיקות ופטריאכליות, שלא לומר שוביניסטיות, וגם לנצח במאבק הזה. אבל זו הייתה רק תחילת הדרך – היא כל כך הרבה יותר מאשר רק ״ההיא מבגץ אליס מילר״. היא הקימה ריזורט אקולוגי בהודו, שיקמה אותו אחרי אסון טבע, הביאה לעולם שני ילדים בחו״ל, ונסיון אונס שעברה הסתיים בסולחה עם האנס, שהיא עצמה יזמה, עוד באותו היום.

אה, כן. והיא בוגרת טכניון.

מה אליס מילר עושה היום, אתם שואלים? בקטנה, בונה מפעל על הירח.

בואו לספוג קצת השראה, בפרק חדש של הטכניוניסטים

תחשבו פסיכו, יהיה אקטיבי

היא חיה מעל ומתחת לאדמה, מאכילה ומרעילה, עובדת בשיתוף פעולה ולפעמים טפילה, מפרקת פסולת אורגנית ומשנה לנו את התודעה – מסע בעקבות האורגניזם המופלא והאניגמטי שהוא הפטריה, עם מיא גינזבורג ועידו קינן. פודקאסט חדש בהפקת פודקאסטיקו בחסות מרינה מלכת הפטריות

עידו קינן, פודקאסטר, בלוגר ועיתונאי קיבל ליום ההולדת סיור ליקוט פטריות. נשמע אזוטרי? חכו, זו רק ההתחלה. מיא גינזבורג הייתה המדריכה. מיא היא מומחית פטריות שמלקטת אותן, אוכלת אותן, לוחשת להן בלילות ולא חוששת לבקר בחברתן ביקומים אחרים. מיא ועידוק התחילו לדבר ולא הפסיקו עד שלא הייתה ברירה אלא לעשות מזה פודקאסט. שגם בו מיא היא המדריכה ועידוק התלמיד הסורר שתמיד רעב לפטריות על פיצה – ביחד הם יוצאים למסע קסם מסתורי כדי ללמוד יחד אתכם כל מה שיש לדעת על פטריות ולהכיר פנים מפתיעות ולא מוכרות של האורגניזם הזה, שזוכה לקטגוריה משל עצמו – לא חי, לא צומח ובטח לא דומם. במהלך הדרך ישוחחו עם מלקטים, רופאים, שאמאנים, פודיז ועוד. יהיה פסיכי, יהיה אקטיבי. אולי גם טעים.

שומעים כאן

אז.. מה לובשים לחלל?

לא מזמן ארטמיס 1, שנשלחה להקיף את הירח, שבה בשלום, ובה שתי בובות עמוסות חיישנים, שלבשו חליפה מיוחדת, שנועדה ״להגן״ עליהן מפני קרינה קוסמית מסוכנת. לבובות שלום, כמובן, וזה צעד קטן אך חשוב בדרך לחזרתנו לירח, וצעד גדול לספיר לזר, שמנהלת המחקר בחברה שפיתחה את החליפה הזו.
.
ספיר לזר עברה מהלימודים באפקה ישר לתפקיד בחברת סטארמד. היא מפתחת ביגוד מגן לאסטרונאוטים, שמעבר להגנה על גופם מפני קרינה היא גם מאפשרת להם תנועה טובה וטבעית יותר בזכות משקל קל במיוחד.
.
אגב, החליפות האלו כבר שומרות על עובדי כורים גרעיניים וטכנאי רנטגן פה על פני כדור הארץ, שזו כבר הצלחה. אבל אנחנו חוגגים את העובדה שזו הפעם הראשונה שמוצר ישראלי כזה נשלח לחלל, ושמדובר בבוגרת טריה יחסית של מכללת אפקה להנדסה בת״א.
.
פרק מעניין במיוחד בפודקאסט הותיק שלנו עם מכללת אפקה, בהגשת עידו קינן. שומעים ממש כאן
.

לוח וגיר?

האם יש לפודקאסטים תפקיד בכיתה ב-2023?
אמ;לק – כן!
במטא-פודקאסט הזה, כלומר פודקאסט על פודקאסטים, אנחנו מדברים קצת על השורשים הקדומים של המדיום, שהוא הרדיו האהוב-אך-דועך, וצופים פני עתיד, כשנדמה שיום אחד שלכל אחד ואחת יהיה פודקאסט וכנראה שאנשים לא ידברו יותר אחד עם השני בלי שיהיה מונח ביניהם מיקרופון (נשמע קצת דיסטופי, בעצם). בקיצור, זה באזזוורד זה חדש, זה מסקרן, אבל האם זה כלי חינוכי פרקטי?
/
אנחנו משוחדים, אתם יודעים, אז כדי לענות על השאלה הזו, אנחנו מארחים יוצרים, מורים ומורות-יוצרות ממגוון הפינות של הפודקאסטיה הישראלית וגם כמה מהרדיו, כדי לשאול איך זה עושים את זה נכון.
//
בשני פרקי הבונוס אנחנו מעניקים קצת טיפים על הקלטה נכונה ומבוא לסאונד, משהו שיכול להיות יעיל לכל מי שמחפש להתחיל.
//
הפקה של פודקאסטיקו עבור משרד החינוך. במקור המיזם נועד להכשרת מורים אבל נראה לנו שהוא יכול להיות מעניין לכמעט כולם.
/

מה אתם עושים דרמות

יש הרבה לקוחות שכיף לנו לעבוד איתם, אבל הספריה הלאומית באמת זורמים עם כל שגעונות ההפקה והסאונד שלנו ומבקשים עוד. הם תמיד דורשים מאיתנו עוד דווקא במקום היצירתי, באופן שמרחיק לכת הכי שאפשר מהפורמט הנפוץ והדפולטיבי של ראשים מדברים. לרוב אנחנו מציעים ללקוחות שלנו עוד נגיעה של קריאטיביות – אבל במקרה של הספרייה, הם אלה שפונים אלינו עם רעיונות נראים משוגעים, רעיונות שגורמים לנו לחשוב ״איך לעזאזל נעשה את זה״ ואז אנחנו עושים את זה. וזה יוצא מעולה.
בפרוייקט הקודם שלנו הכנו תלמידים לבגרות בספרות באמצעות שילוב של גבוה ונמוך, של נונו ויונה וולך, נטע ורוני סומק, רן דנקר וזלדה, אגם בוחבוט ורחל המשוררת. היה כיף. וכבר שם השתוללנו קצת להשתולל עם הסאונד. אבל בפרוייקט החדש אנחנו והספרייה לוקחים את הנושא עוד צעד אחד קדימה. והפעם – יש גם תסכיתים. ובפרק הראשון אפילו הולחן ובוצע שיר מתוך הטקסט.
אז הפעם אנחנו יוצרים סדרה של פרקים על ספרים ששינו את ההיסטוריה. נדבר קצת הספרים, וקצת על ההיסטוריה. הפרק שפותח את הסדרה הוא על חוות החיות. רלוונטי תמיד ובטח שעכשיו.

לנקקי אותו, אל תעשי לו חשבון

אפשר לומר שהפודקאסטים הם הצאצא הפרוע של הרדיו. בניגוד לרדיו הקלאסי, שלמרות קסמו הולך ומתנוון, פודקאסטים חיים ומתחדשים ותופסים יותר ויותר מקום בזירה הציבורית, ונתח גדול יותר ויותר בהרגלי צריכה המדיה של הציבור.

אבל הפודקאסטים עדיין מתמודדים עם אתגר משמעותי אחד – קלות ההאזנה של הרדיו עדיין גדולה בהרבה. אמנם לכולם יש היום סמארטפונים עם חבילות גלישה ואפשר להגיע בקלות לכל סוג של מדיה, אבל עדיין אין תחרות לכפתור האחד, היחיד והפשוט שצריך כדי להפעיל רדיו FM ולתת למישהו אחר לבחור עבורך מה תשמע. בדרך להאזנה לפרק פודקאסט יש למאזינה הפוטנציאלית שפע מבלבל של אפשרויות בחירה.

היסטורית, המונח ״פודקאסט״ פומפם לשיח הציבורי על ידי חברת אפל, ויישומון הפודקאסטים שלה חזק בזכות נתח מחזיקי האייפון הגדול. אך רבים מחזיקים מכשיר אנדרואיד, ומשתמשים ביישומון גוגל פודקאסטס, שמגיע מותקן מראש. ספוטיפיי טרפו את הקלפים עם ממשק מופלא, תפוצה רחבה ושיפור משמעותי בכלי ניהול הפודקאסטים המוצע ליוצרי הכותרים. ויש גם פלטפורמות אחרות, ובהן אמזון, דיזר, פודקאסט אדיקט ופוקט קאסטס. מיטיבי הלכת משתמשים בתוכנות ייחודיות שקוראות את פיד ה-RSS עצמו, עמוד השדרה של כל פודקאסט, שכולל את המידע המלא על הפרקים. ויש אפילו – לא תאמינו – אנשים ששומעים פודקאסטים דרך יוטיוב.

אז איך הקהל של הפודקאסט שלכם מגיע לשמוע אתכם? איך נדע לאיזה כפתור לכוון את הקהל ללחוץ בעולם שבו למאזינים, לצופים ולעוקבים יש קשב ממוצע של 3 שניות?

הפתרון הוא עמוד לינקים. דף נחיתה פשוט וברור שמרכז בלחיצה אחת את הפלטפורמות המובילות. בעולמות האינסטגרם אנחנו מכירים את הביטוי ״לינק בביו״. אבל גם פודקאסטים צריכים לינק אחד, אחיד ויחיד שיוביל את המאזינים להאזנה בצורה נוחה ופשוטה, במקום פוסטים מתישים עם לינק נפרד לכל פלטפורמה.

לקוחות חברת Podcastico מפיקים בעזרתנו פודקאסטים מעולים, ובין שלל השירותים המוצעים להם, הם יכולים לקבל דף נחיתה כזה בשירות שלנו, פודליסט. הנה למשל הפודליסט של הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר: https://podlist.net/cyber/

דברו איתנו
צרו קשר למידע נוסף, ייעוץ והצעות מחיר מותאמות אישית

go@podcasti.co
0577-364-7684

לפעמים צוחקים עד דמעות

״היה לי מטופל לא מזמן שלא נשלח אלינו ברגע האחרון, אלא קצת לפני, עוד הספקנו לעשות איתו תהליך. איש חזק, בדחן לא נורמלי. ישבתי איתו במפגשים הראשונים והלב נקרע, הוא יושב מולי ואומר לי ׳אני מפחד למות, אני לא רוצה למות׳. ומהמקום הזה לאט לאט התחלנו גם לדבר על מוות, על פרידות, ומה יקרה. הוא יצא למפגש עם המשפחה שאנחנו יזמנו, על חוף הים שהוא מאד אהב, דאגנו לו לחמצן וכל מה שנדרש, נתנו לו את הביטחון שיש איתו צוות. לפני זה הוא אמר לי ׳אז מה? זאת הולכת להיות מסיבת פרידה כזאת?׳, אז כן, זה מפגש פרידה. ואני נזכר בזה עכשיו ויש לי צמרמורת. ואני זוכר שאמרתי לילדים שלו ׳כן, אתם תבואו עם דמעות בעיניים, ואבא יראה אתכם בוכים והוא יבין שאתם אוהבים אותו, לא כולם זוכים שיבכו לידם עוד בחייהם. אז אתם תאספו את עצמכם ותחייכו ותהיו עם אבא׳. וראינו את התמונות משם. זה היה כל כך מרגש. יום למחרת הוא נפטר״.

יש חיים מחוץ לבועה

השאלה הזו תקפה תמיד, אצל כל סוגי ומגדרי ההורים: אחרי שהבאנו ילד לעולם, איפה נגדל אותו? נדמה של אצל זוגות גאים השאלה הזו בוערת קצת יותר. מעבר לשאלות כמו יוקר המחיה, תחבורה, חינוך ותרבות, ייתכן שזוגות גאים חוששים לחיות במקום שבו נדמה להם שאולי לא יקבלו אותם בברכה.

אם אתם זוג גאה יתכן מאד שנדמה לכם שתל אביב היא האופציה היחידה. אולי אתם חושבים שרק בלב רובע לב העיר, ממש ליד גן מאיר אפשר לחיות בשקט כמשפחה גאה עם ילד שבא לעולם בתהליך פונדקאות.

יש לנו חדשות עבורכם: הפריפריה חיה ובועטת. תנו לגיל, אביעד, ליעד, (עוד) אביעד, לירון, מתן, איציק ורפי לנסות לשכנע אתכם שיש חיים מחוץ לבועה. אז איך אבא ואבא מסתדרים עם ילד.ה מחוץ לתל אביב?

פרק ספיישל ב-״אבא ואבא שלי״: מסע ברחבי הארץ בחיפוש אחר תאים משפחתיים גאים שמרגישים בבית מחוץ לתל אביב

שומעים ממש כאן

כל יום הוא ניצחון קטן

שיקום זה עולם שלם של ידע, יש הרבה מאד לספר ולשמוע בנושא. מנצחונות בספורט פארלימפי ועד לאתגרים שבהתאוששות מפגיעות ראש, מהקסם שבטיפול באמצעות מוסיקה ועד לנושא הרגיש של שיקום מיני.


"לאתגר את הבלתי אפשרי״ הופק עבור בית חולים השיקומי רעות בשיתוף ״קניבל מדיה״ ובהגשת לינוי בר גפן.
ניסינו לגעת כאן בכמה שיותר מהנושאים המרתקים האלה במה שהוא בסופו של דבר סוג של שירות לציבור. לחולים, למשפחות, למטפלים וגם לכל מי שבריא אבל רוצה לדעת יותר.

הסייבר יוצא מהקופסה

עולם הסייבר נוגע היום לא רק למידע (שלנו ועלינו) אלא גם למכשירי קצה, IoT ותשתיות פיזיות. במקביל להתקדמות הטכנולוגית מתפתחת גם מפת איומי הסייבר, וכמוה גם דרכי הפעולה וההתארגנות של ההאקרים. "ניקח לדוגמה את הטלוויזיה החכמה", מסביר ליאור מרום, ה-CISO (מנהל אבטחת המידע) של Cybersixgill ובוגר הנדסת חשמל במכללת אפקה. "הטלוויזיה החכמה היא פחות מעניינת, אז השביתו לנו את הטלוויזיה – So what? לא יקרה באמת יותר מדי. אבל מבחינת התוקף שרוצה כרגע לתקוף את הבית שלי, היא לצורך העניין נקודת גישה. ואם עכשיו סמסונג, LG או כל יצרן כזה או אחר מפרסם פגיעוּת בטלוויזיות שלו, ודרכן תוקף יכול לנצל את הגישה לאותן הטלוויזיות, בהנחה שלא הקשחתי את ההגדרות, יכול להיכנס לרשת הביתית. נחשוב על המזגן שלי או על התריסים – הם לא מעניינים, הם חסרי ערך בהיבט… יש פה אולי עניין של הפחדה אבל לא יותר מזה. אבל משמה יכולים להגיע למקומות יותר מעניינים. בטח ובטח כשאנחנו מדברים על נושא של עסקים. אנחנו ראינו התקפה שקרתה באטלנטה, שפשוט לקחו את מצלמות האבטחה ברחוב ודרכן עשו התקפת מניעת שירות- DDoS. המצלמה היא לא מעניינת כמצלמה".

סכנה מוחשית יותר, ובמקרים מסויימים קריטית יותר, היא שיבוש המכשירים עצמם, מכשירים חכמים גדולים שנעים במהירות גבוהה – כלי רכב. "פה אנחנו רואים את העניין של ה-IoT בצורה הרבה יותר מסיבית", אומר מרום. "בעולם התחבורה, כשאנחנו מדברים על רכבים אוטונומיים, רכבים חכמים, שזה יכול להיות אפילו מההיבט של טרור. מחר מישהו משתלט לנו חלילה על הרכב, מנגיש את הרכב בתוך קיר".

או אפילו בעצימות יותר נמוכה, לשבש את התנועה, לעשות פקקים במרכזי הערים. זה יכול לגרום נזק כלכלי ומורלי מאוד גדול.

"זה פגיעות יחסית קלה, אבל אנחנו יכולים להגיע עד לרמה של חיי אדם. אנחנו יכולים לראות אפילו במטוסים היום איך מקפידים על הדבר הזה, ובאוניות. יש היום שימת דגש מאוד גדולה על הדבר הזה, כי מבינים שזה הגיע גם למקומות האלה".

התפתחות התקיפות מחייבת פיתוחים וחידושים בהגנה. אילו פרדיגמות חדשים אנחנו רואים בתחום?

"הרבה מאוד בעולם ה-IoT, הרבה מאוד לכיוון הענן. העולם עבר לענן ולכן ההגנות גם כן עוברות לענן. כי האקרים בסופו של דבר מחפשים את המידע, ואם המידע עובר לענן – אז ההאקרים ילכו לשם. ולכן אנחנו צריכים לחשוב ולאמץ פתרונות מבוססי ענן. אנחנו רואים חברות אבטחת מידע מסורתיות שקיימות הרבה מאוד שנים במשק, גם הן עשו את הטרנספורמציה לכיוון הענן. אנחנו נמצאים בעולם של הרבה ביג דאטה וצריכים להגן עליו. הגנות יותר אפליקטיביות (ופחות תשתיתיות, כי התשתיות עוברות לספק הענן). אפליקציות מאובטחות, הגנה על המידע עצמו".

עוד על אתגרי הסייבר והפתרונות שלהם בשיחה המרתקת עם ליאור מרום בפודקאסט "אפקה טוק" בהגשת עידו קינן >> 

פודקאסט חדש מחפש את הסיפורים שלכם

גיא פלביאן עובד איתנו על שלל פרוייקטים, מ"אבא ואבא שלי" ועד הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר. עכשיו הוא רוצה להגשים חלום ולהפיק פודקאסט משלו – והוא צריך את עזרתכןם. גיא, המיקרופון שלך 🎙️


לפרויקט חדש אני מחפש אנשים עם סיפורים מיוחדים. הסיפור שלכם/שלכן מכיל בתוכו הרבה תובנות שיכולות לעזור לאנשים להתמודד עם החיים ולהבין אותם בצורה טובה יותר. בגלל שהפרויקט מחולק לפרקים, אני צריכה כמה סוגים של סיפורים מיוחדים בנושאים שונים:

– סיפורי אהבה, ופרידה.
– ‏סיפורים על הזהות שלכם.ן, איך אתם מגדירים אותה ושינויים שעשיתם בה
– ‏סיפור על מישהו שפגע בכם או פגעתם בו, והייתם צריכים לשקול עם לסלוח לו או לה ולהפך.
– ‏סיפור על הילד שבתוככם ואיך אתם מתמודדים איתו.
– ‏אתם יכולים לשלוח לי גם סיפורים כללים יותר אם הם מאוד מיוחדים (רק לא סיפורים על אובדן – כבר סקרנו את הנושא)

אשמח לשמוע מכן.ם 🙂

גיא
054-4211234
kolmashe.eno@gmail.com

פרק פרידה

אנשימעם הוא פודקאסט עם ועל אנשים עם מוגבלויות. אנשים ונשים שפשוט חיים את החיים שלהם ושלהן, מדי יום, ממש כמוכם רק עם שכבה נוספת של קשיים והתמודדויות.
אבל הם לא צריכים רחמים, הם לא צריכים שתקראו להם ״מעוררי השראה״. הם רק צריכים שתראו בהם אנשים. הם אנשים עם. ויש להם מה להגיד על החיים, על תחביבים, על עבודה, על זוגיות ומיניות וגם על המרחב הציבורי הישראלי שלא סולח ולא עושה הנחות לאף אחד. ואנחנו חושבים שאתם צריכים לשמוע.
אגב שמיעה, המגישה, תכלת גינס, לא שומעת פודקאסטים. למעשה, היא לא שומעת כמעט בכלל (ונעזרת בתמלול חי במהלך הראיונות).

באוקטובר 2021, תכלת אירחה בפודקאסט את נתנאל יהודה הלוי, פעיל חברתי ויוטיובר מלא בהומור, שמחת חיים ונחישות. נתנאל נולד עם ניוון שרירים ונשא את נכותו בגאון, לא התבייש בה ולא חשש מהסיטואציות שאליו הובילה אותו נכותו. הוא אף תיעל אותה לעסקים, סטנדאפ, הרצאות, ייעוץ ואקטיביזם – עם חלום להגיע לפוליטיקה. הוא נאבק עבור זכויות בעלי מוגבלויות והרבה מהם הפכו לחברים קרובים שלו.

בסוף ספטמבר 2022 הוא מת במפתיע. בפרק החדש של אנשימעם, תכלת נפרדת מחבר טוב, שהרגיש שעוד מוקדם לו ללכת.

להאזנה ביישומוניםApple PodcastsSpotifyDeezerGoogle PodcastsAmazon Music

הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ועוד חדשות פודקאסטים

הפודקאסט החדש של קים קרדשיאן • רשתות פודקאסטים מזייפות נתונים באמצעות רכישת האזנות ואף אחד לא מתכוון לעצור את זה • התביעה שחיסלה פודקאסט פלילי ישראלי
להמשיך לקרוא הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ועוד חדשות פודקאסטים

רוח (דרומית) של חדשנות

נפתח בשתי עובדות:

א. תקופת הקורונה הביאה עמה, סט אתגרים ענק, בפניו ניצבו מערכות הרפואה השונות. עולם הרפואה נאלץ לאתגר את עצמו, להתפתח במהירות ולהתאים את עצמו למצבים שונים ומשונים כמעט כל יום מחדש.

ב. מחוז הדרום של קופת חולים כללית הוא מחוז עצום, שחולש על 60 אחוז משטח המדינה. המחוז משרת מגוון אוכלוסיות, חלקן מציב אתגרים מיוחדים לצוותים הרפואיים. ציבורים שונים במחוז, למשל, נרתעים באופן מיוחד מפניה לשירותי בריאות נפש, משיחה על הפרעות אכילה, מחיבור לטכנולוגיה.

קאט. רוח חרישית שורקת בין ענפי הקקטוס. 

שילוב האתגרים המובנים במחוז הדרום עם האתגרים החדשים של תקופת הקורונה מציב את הנושא של חדשנות ברפואה באור חדש, ונראה שמדובר בתחום חשוב מאי פעם לעולם הרפואה בקהילה.

בקופת חולים כללית מחוז דרום מובילים תוכנית פיתוח להרחבה משמעותית של התשתיות והשירותים הרפואיים והטמעת טכנולוגיות במרפאות. אבל כשמדברים על חדשנות ברפואה מדברים לא רק על חדשנות טכנולוגית, כלומר לא מדובר רק בטל-רפואה (רפואה מרחוק), או שימוש בביג דאטה. מעניין לציין שלפעמים מדובר בפתרונות פשוטים כמו להרים טלפון ולהציע שירות משלים כזה או אחר לאוכלוסיה שאפילו לא ידעה שהיא צריכה את זה, ברגע הנכון.

  • למה עדיף לפתח שירותי רפואה חדשניים דווקא מלמטה למעלה, ואיזה סוג של מענה הם נותנים?
  • איך מחברים אוכלוסיות קשות יום, שחיות ביישובים מרוחקים ופזורים, לשירותי פסיכיאטריה ומדוע הם הפכו לנחוצים מאי פעם לאור מגיפת הקורונה?
  • איך מצליחים לשרת חולי לב מורכבים באופן אישי ואנושי ולספק להם שירות מעולה מבלי להטריח אותם לבית החולים או אפילו למרפאה?
  • למה הגענו למצב שבו בעלי משקל עודף לא סומכים על רופאים ואיך משקמים את האמון ברופאים ותזונאים בכל הקשור לעודף משקל?
  • מה זה "עקרות הלכתית" ומהם האתגרים התרבותיים הייחודיים שעומדים בפני רופאות נשים במחוז?

עבר מספיק זמן מאז פרוץ המגיפה, וצוות המרכז לחדשנות במחוז, בראשם ד״ר אסי סיקורל הבלתי נלאה, אספו את מסקנות תקופת הקורונה והפגישו את מיטב רופאי המחוז עם האנשים שלנו באולפן קטן בעיר העתיקה בב״ש כדי לרקוח פודקאסט חדש. ניכרת הרבה גאווה דרומית. 

יצא מרתק, ומאזינים ממש כאן: https://podlist.net/clalit/

קל שזה הפשוטע

להיות היום מילניאל סלאש זילניאל זה לא קל. האופק נראה קודר גם בכיוון הכלכלי וגם בכיוון האקלימי. הדמות הפיקטיבית ״הפשוטע״ מתמודדת עם הניכור האורבני, היאוש והציניות באמצעות דמות היסטרית שמתפרשת על פני שלל ערוצי מדיה חברתית. הכתיבה השנונה של בר אלמליח, שמאחורי הדמות, הפכה אותה לתופעת רשת של ממש, עם שפה מובחנת ומעל חצי מילון עוקבים שמתמוגגים מההברקות שלה\שלו. מפה לשם, הפשוטע גם מפיקה מסיבות עם שלל סלבז, שיתופי פעולה מפתיעים ועוד. ואפילו הופק שיר עבור מצעד הגאווה יחד עם אגם בוחבוט. אפשר לומר שיש באזז.

שיר הדס מאיר, מגישת גלגלצ ושותפה של בר להפקות של הפשוטע, פנתה אלינו עם רעיון להפיק פודקאסט עבור הפשוטע. חברת האופנה Factory54 נתנה את החסות ויצאנו לדרך. כמו שהפשוטע מתארת בשפתה הייחודית:

״תמיד צחקתי על זה שיש יותר פודקאסטים מאנשים ששומעים אותם
תהיתי מי האנשים שיושבים ושומעים אנשים מדברים בלי יכולת להתפרץ באמצע ולהפוך את השיחה לעליהם
אבל אז גיליתי שהעולם מלא באנשים ששומעים פודקאסטים ונהנים מזה וזה עושה להם את היום והם באים לעבודה ואומרים חגית שמעת את הפודקאסט תשמעי והם איכותיים הם בגבוה הם צורכים תוכן שהוא לא האח הגדול סמל סטטוס
גם אני רוצה להיות מזוהה עם האיכותיים כזו אני תרבותית סולדת מטראש לי אין טלוויזיה בבית משחית את הנפש
אז בשותף עם שיר הדס מאיר שבאה מהרדיו היא יודעת איך מדברים הקלטנו פודקאסט 8 פרקים
בכל פרק התארח אדם נדיר ורם מעלה לדבר על נושא מעניין ברשת ובתרבות הפופ״

ציפינו לרעש וצלצולים, ממש כמו במסיבות של הפשוטע, אבל במקום זה קיבלנו פודקאסט אישי, מעמיק מצחיק ומרגש, אפילו אפשר לומר – נוגע ללב. עם שיר, ובר, הדמות האמיתית מאחורי הפשוטע, ועם רשימת אורחים מבעבעת.

מאזינים ממש כאן:

https://podlist.net/hapshuta/

בשורות טובות

 

אבא ואבא עושים פודקאסט

סיפורו של ההסכת שלנו מתחיל בחיפה של שנות ה-80. מכבי זוכה באליפות, בנזין שולטת ברחבות הריקודים, ולהיות הומו ממש לא מקובל חברתית, מעלה אסוציאציות מפחידות – וגם מהווה עבירה פלילית. גיא טצה הוא תלמיד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בפגישה אצל חבר הוא רואה פתק שחברה משותפת כתבה: "אני לא יודעת אם גיא הומו, אבל הוא אחלה של בחור בלי קשר". גיא חוזר הביתה בסערת רגשות ופורץ בבכי. "לא יכולתי להבין איך ולמה חושבים שאני הומו. אני בעצמי לא הייתי מסוגל לחשוב את זה על עצמי. אני תלמיד מצטיין. ותלמיד מצטיין לא יכול להיות הומו".

[אפקט פאסט פורוורד] – ארבעה עשורים קדימה

גיא נשוי ללוצ'י, פסיכיאטר שהכיר בקבוצת תרבות שהקים, ולשניים 3 ילדים שנולדו בפונדקאות – אלה בת ה-14 והתאומים דוד ואיתן בני ה-10. היום גיא הוא הבעלים של חברת "בייבי בלום", שעוזרת לזוגות חד-מיניים להביא ילדים לעולם בפונדקאות בארה"ב.

בפודקאסט "אבא ואבא שלי", בהגשת אחינועם בר (גלגלצ) גיא מדבר עם חברים ואורחים על הדרך הארוכה שהקהילה עברה מהחיים בארון כעבריינים ועד לחיי משפחה נורמטיביים; מה זה אומר להיות משפחה להט"בית ומהי תגובות החברה? מי הן הפונדקאיות ותורמות הביצית ואיזה קשר נוצר בינן לבין ההורים והילדים? ההיבטים החברתיים והפסיכולוגיים; איך זה להיות ילד פונדקאות למשפחה להט"בית? מהי פונדקאות, איך עושים את זה ומה האתגרים בדרך? נגלה ביחד לאורך המסע. 

מוסיקה מקורית לפודקאסט? כן ושוב כן!

לא בכל יום פונה אלינו לקוח ומבקש להפיק הסכת נראטיבי מלא וגדוש בנוף-סאונד. נדיר אפילו יותר שהלקוח מבקש (ואפילו מתעקש) שפס הקול יכלול רק מוסיקה מקורית, כלומר יצירה שלא היה קיימת לפני כן, שנכתבה ובוצעה והופקה במיוחד עבור אותו פרוייקט. כזו הייתה הפניה של מכון עקבות Akevot אלינו. הם ביקשו להפיק פודקאסט בן שישה פרקים, על תולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני, מנקודת מבט של זכויות אדם, אבל תוך הסתמכות על מסמכים מארכין צה״ל, לא פחות. שאפתני ומורכב, אנחנו יודעים. אבל התנפלנו על זה.

זה אכן היה פרוייקט לא פשוט להפקה, עם המון תוכן, עם עלילות ותתי עלילות ומסמכי ארכיון ודיאלוגים משוחזרים וקטעי עיתונות שהצריכו המון שחקנים וקריינים, וגם הרבה מאד עבודת בימוי ואילתור והרבה רגישות והשקעה מצד המגישה, מירה עוואד.

ועומר סנש, מעצב פס הקול שלנו כותב: ״הסיפור של הפרק הראשון מתרחש במדבר צחיח ורותח. מיד חשבתי על דויד David Peretz פרץ, מוסיקאי נהדר שיוצר ופועל בדרום ונראה שחי את האיזור. שלחתי לו את תקציר הפרק וקיבלתי חזרה סקיצה לקטע קודר, מזרח תיכוני, דיסוננטי וטעון בחשמל רגשי, שהתאים בדיוק למה שדמיינתי, אפילו יותר משתיארתי לעצמי שאפשר בכלל לבקש. העבודה מול דויד הייתה תענוג מוחלט, במיוחד לי, טכנאי מיקס שהחלום הלא ממומש שלו הוא עדיין לעצב פסי קול לסרטים. לאורך חודשי התקדמות הפרוייקט דויד הפיק עבורנו קטעים מגוונים, מנוגנים מעולה, עם סאונד נפלא, אבל בעיקר – מדוייקים, עם הבנה מטורפת של הניואנסים והצרכים. כמעט כל מה שדויד שלח התיישב מושלם על עלילות הפרקים״.

קרדיט צילום: עמוד הפייסבוק של דויד פרץ

היום דויד משחרר את הקטעים האלו בפורמט של אלבום אמביינטי אווירתי ואבסטרקטי, שאפשר להאזין לו ולנחש את הסיפורים על פי הכותרות ואפשר, אם תרצו, לשמוע איך כל זה התחבר והשתלב בסאונד של הפודקאסט הסופי.

ארבע שנות פודקאסטיקו ועד היום זה כנראה אחד הפרוייקטים שאנחנו הכי מתגאים בהם.