לנקקי אותו, אל תעשי לו חשבון

אפשר לומר שהפודקאסטים הם הצאצא הפרוע של הרדיו. בניגוד לרדיו הקלאסי, שלמרות קסמו הולך ומתנוון, פודקאסטים חיים ומתחדשים ותופסים יותר ויותר מקום בזירה הציבורית, ונתח גדול יותר ויותר בהרגלי צריכה המדיה של הציבור.

אבל הפודקאסטים עדיין מתמודדים עם אתגר משמעותי אחד – קלות ההאזנה של הרדיו עדיין גדולה בהרבה. אמנם לכולם יש היום סמארטפונים עם חבילות גלישה ואפשר להגיע בקלות לכל סוג של מדיה, אבל עדיין אין תחרות לכפתור האחד, היחיד והפשוט שצריך כדי להפעיל רדיו FM ולתת למישהו אחר לבחור עבורך מה תשמע. בדרך להאזנה לפרק פודקאסט יש למאזינה הפוטנציאלית שפע מבלבל של אפשרויות בחירה.

היסטורית, המונח ״פודקאסט״ פומפם לשיח הציבורי על ידי חברת אפל, ויישומון הפודקאסטים שלה חזק בזכות נתח מחזיקי האייפון הגדול. אך רבים מחזיקים מכשיר אנדרואיד, ומשתמשים ביישומון גוגל פודקאסטס, שמגיע מותקן מראש. ספוטיפיי טרפו את הקלפים עם ממשק מופלא, תפוצה רחבה ושיפור משמעותי בכלי ניהול הפודקאסטים המוצע ליוצרי הכותרים. ויש גם פלטפורמות אחרות, ובהן אמזון, דיזר, פודקאסט אדיקט ופוקט קאסטס. מיטיבי הלכת משתמשים בתוכנות ייחודיות שקוראות את פיד ה-RSS עצמו, עמוד השדרה של כל פודקאסט, שכולל את המידע המלא על הפרקים. ויש אפילו – לא תאמינו – אנשים ששומעים פודקאסטים דרך יוטיוב.

אז איך הקהל של הפודקאסט שלכם מגיע לשמוע אתכם? איך נדע לאיזה כפתור לכוון את הקהל ללחוץ בעולם שבו למאזינים, לצופים ולעוקבים יש קשב ממוצע של 3 שניות?

הפתרון הוא עמוד לינקים. דף נחיתה פשוט וברור שמרכז בלחיצה אחת את הפלטפורמות המובילות. בעולמות האינסטגרם אנחנו מכירים את הביטוי ״לינק בביו״. אבל גם פודקאסטים צריכים לינק אחד, אחיד ויחיד שיוביל את המאזינים להאזנה בצורה נוחה ופשוטה, במקום פוסטים מתישים עם לינק נפרד לכל פלטפורמה.

לקוחות חברת Podcastico מפיקים בעזרתנו פודקאסטים מעולים, ובין שלל השירותים המוצעים להם, הם יכולים לקבל דף נחיתה כזה בשירות שלנו, פודליסט. הנה למשל הפודליסט של הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר: https://podlist.net/cyber/

דברו איתנו
צרו קשר למידע נוסף, ייעוץ והצעות מחיר מותאמות אישית

go@podcasti.co
0577-364-7684

לפעמים צוחקים עד דמעות

״היה לי מטופל לא מזמן שלא נשלח אלינו ברגע האחרון, אלא קצת לפני, עוד הספקנו לעשות איתו תהליך. איש חזק, בדחן לא נורמלי. ישבתי איתו במפגשים הראשונים והלב נקרע, הוא יושב מולי ואומר לי ׳אני מפחד למות, אני לא רוצה למות׳. ומהמקום הזה לאט לאט התחלנו גם לדבר על מוות, על פרידות, ומה יקרה. הוא יצא למפגש עם המשפחה שאנחנו יזמנו, על חוף הים שהוא מאד אהב, דאגנו לו לחמצן וכל מה שנדרש, נתנו לו את הביטחון שיש איתו צוות. לפני זה הוא אמר לי ׳אז מה? זאת הולכת להיות מסיבת פרידה כזאת?׳, אז כן, זה מפגש פרידה. ואני נזכר בזה עכשיו ויש לי צמרמורת. ואני זוכר שאמרתי לילדים שלו ׳כן, אתם תבואו עם דמעות בעיניים, ואבא יראה אתכם בוכים והוא יבין שאתם אוהבים אותו, לא כולם זוכים שיבכו לידם עוד בחייהם. אז אתם תאספו את עצמכם ותחייכו ותהיו עם אבא׳. וראינו את התמונות משם. זה היה כל כך מרגש. יום למחרת הוא נפטר״.

הסייבר יוצא מהקופסה

עולם הסייבר נוגע היום לא רק למידע (שלנו ועלינו) אלא גם למכשירי קצה, IoT ותשתיות פיזיות. במקביל להתקדמות הטכנולוגית מתפתחת גם מפת איומי הסייבר, וכמוה גם דרכי הפעולה וההתארגנות של ההאקרים. "ניקח לדוגמה את הטלוויזיה החכמה", מסביר ליאור מרום, ה-CISO (מנהל אבטחת המידע) של Cybersixgill ובוגר הנדסת חשמל במכללת אפקה. "הטלוויזיה החכמה היא פחות מעניינת, אז השביתו לנו את הטלוויזיה – So what? לא יקרה באמת יותר מדי. אבל מבחינת התוקף שרוצה כרגע לתקוף את הבית שלי, היא לצורך העניין נקודת גישה. ואם עכשיו סמסונג, LG או כל יצרן כזה או אחר מפרסם פגיעוּת בטלוויזיות שלו, ודרכן תוקף יכול לנצל את הגישה לאותן הטלוויזיות, בהנחה שלא הקשחתי את ההגדרות, יכול להיכנס לרשת הביתית. נחשוב על המזגן שלי או על התריסים – הם לא מעניינים, הם חסרי ערך בהיבט… יש פה אולי עניין של הפחדה אבל לא יותר מזה. אבל משמה יכולים להגיע למקומות יותר מעניינים. בטח ובטח כשאנחנו מדברים על נושא של עסקים. אנחנו ראינו התקפה שקרתה באטלנטה, שפשוט לקחו את מצלמות האבטחה ברחוב ודרכן עשו התקפת מניעת שירות- DDoS. המצלמה היא לא מעניינת כמצלמה".

סכנה מוחשית יותר, ובמקרים מסויימים קריטית יותר, היא שיבוש המכשירים עצמם, מכשירים חכמים גדולים שנעים במהירות גבוהה – כלי רכב. "פה אנחנו רואים את העניין של ה-IoT בצורה הרבה יותר מסיבית", אומר מרום. "בעולם התחבורה, כשאנחנו מדברים על רכבים אוטונומיים, רכבים חכמים, שזה יכול להיות אפילו מההיבט של טרור. מחר מישהו משתלט לנו חלילה על הרכב, מנגיש את הרכב בתוך קיר".

או אפילו בעצימות יותר נמוכה, לשבש את התנועה, לעשות פקקים במרכזי הערים. זה יכול לגרום נזק כלכלי ומורלי מאוד גדול.

"זה פגיעות יחסית קלה, אבל אנחנו יכולים להגיע עד לרמה של חיי אדם. אנחנו יכולים לראות אפילו במטוסים היום איך מקפידים על הדבר הזה, ובאוניות. יש היום שימת דגש מאוד גדולה על הדבר הזה, כי מבינים שזה הגיע גם למקומות האלה".

התפתחות התקיפות מחייבת פיתוחים וחידושים בהגנה. אילו פרדיגמות חדשים אנחנו רואים בתחום?

"הרבה מאוד בעולם ה-IoT, הרבה מאוד לכיוון הענן. העולם עבר לענן ולכן ההגנות גם כן עוברות לענן. כי האקרים בסופו של דבר מחפשים את המידע, ואם המידע עובר לענן – אז ההאקרים ילכו לשם. ולכן אנחנו צריכים לחשוב ולאמץ פתרונות מבוססי ענן. אנחנו רואים חברות אבטחת מידע מסורתיות שקיימות הרבה מאוד שנים במשק, גם הן עשו את הטרנספורמציה לכיוון הענן. אנחנו נמצאים בעולם של הרבה ביג דאטה וצריכים להגן עליו. הגנות יותר אפליקטיביות (ופחות תשתיתיות, כי התשתיות עוברות לספק הענן). אפליקציות מאובטחות, הגנה על המידע עצמו".

עוד על אתגרי הסייבר והפתרונות שלהם בשיחה המרתקת עם ליאור מרום בפודקאסט "אפקה טוק" בהגשת עידו קינן >> 

פודקאסט חדש מחפש את הסיפורים שלכם

גיא פלביאן עובד איתנו על שלל פרוייקטים, מ"אבא ואבא שלי" ועד הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר. עכשיו הוא רוצה להגשים חלום ולהפיק פודקאסט משלו – והוא צריך את עזרתכןם. גיא, המיקרופון שלך 🎙️


לפרויקט חדש אני מחפש אנשים עם סיפורים מיוחדים. הסיפור שלכם/שלכן מכיל בתוכו הרבה תובנות שיכולות לעזור לאנשים להתמודד עם החיים ולהבין אותם בצורה טובה יותר. בגלל שהפרויקט מחולק לפרקים, אני צריכה כמה סוגים של סיפורים מיוחדים בנושאים שונים:

– סיפורי אהבה, ופרידה.
– ‏סיפורים על הזהות שלכם.ן, איך אתם מגדירים אותה ושינויים שעשיתם בה
– ‏סיפור על מישהו שפגע בכם או פגעתם בו, והייתם צריכים לשקול עם לסלוח לו או לה ולהפך.
– ‏סיפור על הילד שבתוככם ואיך אתם מתמודדים איתו.
– ‏אתם יכולים לשלוח לי גם סיפורים כללים יותר אם הם מאוד מיוחדים (רק לא סיפורים על אובדן – כבר סקרנו את הנושא)

אשמח לשמוע מכן.ם 🙂

גיא
054-4211234
kolmashe.eno@gmail.com

פרק פרידה

אנשימעם הוא פודקאסט עם ועל אנשים עם מוגבלויות. אנשים ונשים שפשוט חיים את החיים שלהם ושלהן, מדי יום, ממש כמוכם רק עם שכבה נוספת של קשיים והתמודדויות.
אבל הם לא צריכים רחמים, הם לא צריכים שתקראו להם ״מעוררי השראה״. הם רק צריכים שתראו בהם אנשים. הם אנשים עם. ויש להם מה להגיד על החיים, על תחביבים, על עבודה, על זוגיות ומיניות וגם על המרחב הציבורי הישראלי שלא סולח ולא עושה הנחות לאף אחד. ואנחנו חושבים שאתם צריכים לשמוע.
אגב שמיעה, המגישה, תכלת גינס, לא שומעת פודקאסטים. למעשה, היא לא שומעת כמעט בכלל (ונעזרת בתמלול חי במהלך הראיונות).

באוקטובר 2021, תכלת אירחה בפודקאסט את נתנאל יהודה הלוי, פעיל חברתי ויוטיובר מלא בהומור, שמחת חיים ונחישות. נתנאל נולד עם ניוון שרירים ונשא את נכותו בגאון, לא התבייש בה ולא חשש מהסיטואציות שאליו הובילה אותו נכותו. הוא אף תיעל אותה לעסקים, סטנדאפ, הרצאות, ייעוץ ואקטיביזם – עם חלום להגיע לפוליטיקה. הוא נאבק עבור זכויות בעלי מוגבלויות והרבה מהם הפכו לחברים קרובים שלו.

בסוף ספטמבר 2022 הוא מת במפתיע. בפרק החדש של אנשימעם, תכלת נפרדת מחבר טוב, שהרגיש שעוד מוקדם לו ללכת.

להאזנה ביישומוניםApple PodcastsSpotifyDeezerGoogle PodcastsAmazon Music

הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ❤️‍🩹🤕 ועוד חדשות פודקאסטים

הפודקאסט החדש של קים קרדשיאן • רשתות פודקאסטים מזייפות נתונים באמצעות רכישת האזנות ואף אחד לא מתכוון לעצור את זה • התביעה שחיסלה פודקאסט פלילי ישראלי
להמשיך לקרוא הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ❤️‍🩹🤕 ועוד חדשות פודקאסטים

רוח (דרומית) של חדשנות

נפתח בשתי עובדות:

א. תקופת הקורונה הביאה עמה, סט אתגרים ענק, בפניו ניצבו מערכות הרפואה השונות. עולם הרפואה נאלץ לאתגר את עצמו, להתפתח במהירות ולהתאים את עצמו למצבים שונים ומשונים כמעט כל יום מחדש.

ב. מחוז הדרום של קופת חולים כללית הוא מחוז עצום, שחולש על 60 אחוז משטח המדינה. המחוז משרת מגוון אוכלוסיות, חלקן מציב אתגרים מיוחדים לצוותים הרפואיים. ציבורים שונים במחוז, למשל, נרתעים באופן מיוחד מפניה לשירותי בריאות נפש, משיחה על הפרעות אכילה, מחיבור לטכנולוגיה.

קאט. רוח חרישית שורקת בין ענפי הקקטוס. 

שילוב האתגרים המובנים במחוז הדרום עם האתגרים החדשים של תקופת הקורונה מציב את הנושא של חדשנות ברפואה באור חדש, ונראה שמדובר בתחום חשוב מאי פעם לעולם הרפואה בקהילה.

בקופת חולים כללית מחוז דרום מובילים תוכנית פיתוח להרחבה משמעותית של התשתיות והשירותים הרפואיים והטמעת טכנולוגיות במרפאות. אבל כשמדברים על חדשנות ברפואה מדברים לא רק על חדשנות טכנולוגית, כלומר לא מדובר רק בטל-רפואה (רפואה מרחוק), או שימוש בביג דאטה. מעניין לציין שלפעמים מדובר בפתרונות פשוטים כמו להרים טלפון ולהציע שירות משלים כזה או אחר לאוכלוסיה שאפילו לא ידעה שהיא צריכה את זה, ברגע הנכון.

  • למה עדיף לפתח שירותי רפואה חדשניים דווקא מלמטה למעלה, ואיזה סוג של מענה הם נותנים?
  • איך מחברים אוכלוסיות קשות יום, שחיות ביישובים מרוחקים ופזורים, לשירותי פסיכיאטריה ומדוע הם הפכו לנחוצים מאי פעם לאור מגיפת הקורונה?
  • איך מצליחים לשרת חולי לב מורכבים באופן אישי ואנושי ולספק להם שירות מעולה מבלי להטריח אותם לבית החולים או אפילו למרפאה?
  • למה הגענו למצב שבו בעלי משקל עודף לא סומכים על רופאים ואיך משקמים את האמון ברופאים ותזונאים בכל הקשור לעודף משקל?
  • מה זה "עקרות הלכתית" ומהם האתגרים התרבותיים הייחודיים שעומדים בפני רופאות נשים במחוז?

עבר מספיק זמן מאז פרוץ המגיפה, וצוות המרכז לחדשנות במחוז, בראשם ד״ר אסי סיקורל הבלתי נלאה, אספו את מסקנות תקופת הקורונה והפגישו את מיטב רופאי המחוז עם האנשים שלנו באולפן קטן בעיר העתיקה בב״ש כדי לרקוח פודקאסט חדש. ניכרת הרבה גאווה דרומית. 

יצא מרתק, ומאזינים ממש כאן: https://podlist.net/clalit/

פודקאסט שאפשר לשמוע רק ביער בשוודיה 🌲🌳 ועוד חדשות פודקאסטים

פרקי הפודקאסטים מתקצרים • פיראטים מעלים סרטים וסדרות לספוטיפיי • רשתות פודקאסטים קונות האזנות • האסיר שיקבל משפט חוזר בזכות פודקאסט

להמשיך לקרוא פודקאסט שאפשר לשמוע רק ביער בשוודיה 🌲🌳 ועוד חדשות פודקאסטים

קל שזה הפשוטע

להיות היום מילניאל סלאש זילניאל זה לא קל. האופק נראה קודר גם בכיוון הכלכלי וגם בכיוון האקלימי. הדמות הפיקטיבית ״הפשוטע״ מתמודדת עם הניכור האורבני, היאוש והציניות באמצעות דמות היסטרית שמתפרשת על פני שלל ערוצי מדיה חברתית. הכתיבה השנונה של בר אלמליח, שמאחורי הדמות, הפכה אותה לתופעת רשת של ממש, עם שפה מובחנת ומעל חצי מילון עוקבים שמתמוגגים מההברקות שלה\שלו. מפה לשם, הפשוטע גם מפיקה מסיבות עם שלל סלבז, שיתופי פעולה מפתיעים ועוד. ואפילו הופק שיר עבור מצעד הגאווה יחד עם אגם בוחבוט. אפשר לומר שיש באזז.

שיר הדס מאיר, מגישת גלגלצ ושותפה של בר להפקות של הפשוטע, פנתה אלינו עם רעיון להפיק פודקאסט עבור הפשוטע. חברת האופנה Factory54 נתנה את החסות ויצאנו לדרך. כמו שהפשוטע מתארת בשפתה הייחודית:

״תמיד צחקתי על זה שיש יותר פודקאסטים מאנשים ששומעים אותם
תהיתי מי האנשים שיושבים ושומעים אנשים מדברים בלי יכולת להתפרץ באמצע ולהפוך את השיחה לעליהם
אבל אז גיליתי שהעולם מלא באנשים ששומעים פודקאסטים ונהנים מזה וזה עושה להם את היום והם באים לעבודה ואומרים חגית שמעת את הפודקאסט תשמעי והם איכותיים הם בגבוה הם צורכים תוכן שהוא לא האח הגדול סמל סטטוס
גם אני רוצה להיות מזוהה עם האיכותיים כזו אני תרבותית סולדת מטראש לי אין טלוויזיה בבית משחית את הנפש
אז בשותף עם שיר הדס מאיר שבאה מהרדיו היא יודעת איך מדברים הקלטנו פודקאסט 8 פרקים
בכל פרק התארח אדם נדיר ורם מעלה לדבר על נושא מעניין ברשת ובתרבות הפופ״

ציפינו לרעש וצלצולים, ממש כמו במסיבות של הפשוטע, אבל במקום זה קיבלנו פודקאסט אישי, מעמיק מצחיק ומרגש, אפילו אפשר לומר – נוגע ללב. עם שיר, ובר, הדמות האמיתית מאחורי הפשוטע, ועם רשימת אורחים מבעבעת.

מאזינים ממש כאן:

https://podlist.net/hapshuta/

בשורות טובות

 

אבא ואבא עושים פודקאסט

סיפורו של ההסכת שלנו מתחיל בחיפה של שנות ה-80. מכבי זוכה באליפות, בנזין שולטת ברחבות הריקודים, ולהיות הומו ממש לא מקובל חברתית, מעלה אסוציאציות מפחידות – וגם מהווה עבירה פלילית. גיא טצה הוא תלמיד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בפגישה אצל חבר הוא רואה פתק שחברה משותפת כתבה: "אני לא יודעת אם גיא הומו, אבל הוא אחלה של בחור בלי קשר". גיא חוזר הביתה בסערת רגשות ופורץ בבכי. "לא יכולתי להבין איך ולמה חושבים שאני הומו. אני בעצמי לא הייתי מסוגל לחשוב את זה על עצמי. אני תלמיד מצטיין. ותלמיד מצטיין לא יכול להיות הומו".

[אפקט פאסט פורוורד] – ארבעה עשורים קדימה

גיא נשוי ללוצ'י, פסיכיאטר שהכיר בקבוצת תרבות שהקים, ולשניים 3 ילדים שנולדו בפונדקאות – אלה בת ה-14 והתאומים דוד ואיתן בני ה-10. היום גיא הוא הבעלים של חברת "בייבי בלום", שעוזרת לזוגות חד-מיניים להביא ילדים לעולם בפונדקאות בארה"ב.

בפודקאסט "אבא ואבא שלי", בהגשת אחינועם בר (גלגלצ) גיא מדבר עם חברים ואורחים על הדרך הארוכה שהקהילה עברה מהחיים בארון כעבריינים ועד לחיי משפחה נורמטיביים; מה זה אומר להיות משפחה להט"בית ומהי תגובות החברה? מי הן הפונדקאיות ותורמות הביצית ואיזה קשר נוצר בינן לבין ההורים והילדים? ההיבטים החברתיים והפסיכולוגיים; איך זה להיות ילד פונדקאות למשפחה להט"בית? מהי פונדקאות, איך עושים את זה ומה האתגרים בדרך? נגלה ביחד לאורך המסע. 

מוסיקה מקורית לפודקאסט? כן ושוב כן!

לא בכל יום פונה אלינו לקוח ומבקש להפיק הסכת נראטיבי מלא וגדוש בנוף-סאונד. נדיר אפילו יותר שהלקוח מבקש (ואפילו מתעקש) שפס הקול יכלול רק מוסיקה מקורית, כלומר יצירה שלא היה קיימת לפני כן, שנכתבה ובוצעה והופקה במיוחד עבור אותו פרוייקט. כזו הייתה הפניה של מכון עקבות Akevot אלינו. הם ביקשו להפיק פודקאסט בן שישה פרקים, על תולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני, מנקודת מבט של זכויות אדם, אבל תוך הסתמכות על מסמכים מארכין צה״ל, לא פחות. שאפתני ומורכב, אנחנו יודעים. אבל התנפלנו על זה.

זה אכן היה פרוייקט לא פשוט להפקה, עם המון תוכן, עם עלילות ותתי עלילות ומסמכי ארכיון ודיאלוגים משוחזרים וקטעי עיתונות שהצריכו המון שחקנים וקריינים, וגם הרבה מאד עבודת בימוי ואילתור והרבה רגישות והשקעה מצד המגישה, מירה עוואד.

ועומר סנש, מעצב פס הקול שלנו כותב: ״הסיפור של הפרק הראשון מתרחש במדבר צחיח ורותח. מיד חשבתי על דויד David Peretz פרץ, מוסיקאי נהדר שיוצר ופועל בדרום ונראה שחי את האיזור. שלחתי לו את תקציר הפרק וקיבלתי חזרה סקיצה לקטע קודר, מזרח תיכוני, דיסוננטי וטעון בחשמל רגשי, שהתאים בדיוק למה שדמיינתי, אפילו יותר משתיארתי לעצמי שאפשר בכלל לבקש. העבודה מול דויד הייתה תענוג מוחלט, במיוחד לי, טכנאי מיקס שהחלום הלא ממומש שלו הוא עדיין לעצב פסי קול לסרטים. לאורך חודשי התקדמות הפרוייקט דויד הפיק עבורנו קטעים מגוונים, מנוגנים מעולה, עם סאונד נפלא, אבל בעיקר – מדוייקים, עם הבנה מטורפת של הניואנסים והצרכים. כמעט כל מה שדויד שלח התיישב מושלם על עלילות הפרקים״.

קרדיט צילום: עמוד הפייסבוק של דויד פרץ

היום דויד משחרר את הקטעים האלו בפורמט של אלבום אמביינטי אווירתי ואבסטרקטי, שאפשר להאזין לו ולנחש את הסיפורים על פי הכותרות ואפשר, אם תרצו, לשמוע איך כל זה התחבר והשתלב בסאונד של הפודקאסט הסופי.

ארבע שנות פודקאסטיקו ועד היום זה כנראה אחד הפרוייקטים שאנחנו הכי מתגאים בהם.

צמיחה חופשית

כל מדינה רוצה שיהיה לה כושר ייצוא, מפעלים יצרנים שיכולים להניע את גלגלי המשק שייצרו עוד מקומות עבודה. כדי שכל הטוב הזה יקרה, התעשייה צריכה דחיפה, עידוד, סיוע, גם מול שאר מדינות העולם שמבינות שאין כלכלה בלי כושר ייצוא. 

החדשות הטובות: לא רק שזה קיים, ייתכן שאתם יכולים להיות חלק מזה: לקבל תמריצים, כסף והטבות מס, בעבור השקעות שתעשו במקומות שבהם למדינה חשוב לתת דחיפה.

"כנפי צמיחה", הפודקאסט החדש של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשיה, בהגשת עידן קוולר ובהפקת פודקאסטיקו, יכיר לכם את הרשות, יספר לכם על התוכניות השונות שלה, יארח את ראשי הרשות ובכירי תעשייה, אנשים שנעזרו ברשות ופרוייקטים שהצליחו בזכותה, ויסביר לכם איך גם אתם יכולים להיעזר ברשות לקדם את העסק שלכם. ומאזינים ממש >> כאן

אין דבר כזה "מכור לשעבר"

בפודקאסט "מכורים", גם המרואיינים וגם המראיינים, אילן ואורי, הם מכורים לסמים – ולא "מכורים לשעבר", אלא "מכורים נקיים" (כפי שהסבירו לנו, שמכור יכול להיות נקי שנים, אבל הוא תמיד יהיה מכור). אילן ואורי הצליחו להתנקות והם מפיצים את הבשורה שלהם הלאה, גם למי שמכור, אבל גם כדי שאנחנו נוכל להתחבר לאנשים סביבנו שמכורים, להבין את הסיפור שלהם ואולי גם להושיט יד.

נושא ההתמכרויות מתחיל למצוא את מקומו בעולם הפודקאסטים, לצד נושאים חברתיים רגישים נוספים כמו הפרעות נפשיות, מוגבלויות ומאבקים חברתיים. בפרק Wartime Radio של This American Life, המפיקה דיינה צ'יביס סיפרה את סיפורם של דייב וכריס, מגישי הפודקאסט Dopey ("מסטול"), שני מכורים שהכירו בגמילה ומדברים על החיים וההתמכרות והסמים. לא נקלקל לכם את הפרק, אבל נזהיר שהוא פוצע – ושווה האזנה.

לוגו הפודקאסט Dopey

כשאילן ואורי באו לדבר איתנו והתחלנו לשמוע את הסיפורים שלהם ושל האורחים שלהם, הבנו שיש להם בידיים משהו אמיתי, שונה ונדיר. מה שהאורחים שלהם סיפרו היה מרגש, מצחיק, מעציב, לפעמים מאוד אפל ותמיד אנושי עד כאב. אנחנו שמחים שיכולנו לתת יד ואוזן לפרויקט הזה, ושהוא העפיל לנבחרת ההסכתים של "כאן", בהפקתו הטובה של ניר גורלי.

מוזמנים להתמכר.

שימו אוזן – המלצות חמות

הרבה דברים קורים אצלנו, אבל הפעם אנחנו רוצים להפנות את המיקרופון לשני פודקאסטים שלמרבה ההפתעה לא הופקו פה. למרות זאת, אנחנו עדיין חושבים שהם מעולים.

פט קאסט! סיפורים קצרים של אנשים על חיות המחמד שלהם. יש כבר פרק על חמוס, חתול וכלב. 🐾❤️ https://sptfy.com/7EIB

רקורד: פרוייקט ארוך טווח, שמלווה צעירים ובוגרים במצבי חיים מורכבים, ויוצר יחד עמם פודקאסטים דוקו-נראטיביים עם סיפורי החיים שלהם. נוגע ללב ועשוי מצויין. https://www.record.co.il/

האזנה טובה!

ואם עולה לכם רעיון לפודקאסט מעניין שפשוט חייב להיות שם בחוץ – כולנו אוזן.

התשמע קולי

תכלת גינס, מגישת הפודקאסט "אנשימעם", כמעט ולא שומעת. רונה סופר, המרואיינת בפרק הזה, כמעט ולא נשמעת, כי עברה תאונת דרכים קשה בגיל 15 שהפכה את הקול שלה ללחישה. הפער האירוני ביניהן הוליד את הדיאלוג הבא:

רונה: "אני נזכרת שכשעשיתי את הסרט, אז הציעו לי שמישהי תתמלל אותי, ואני כזה אה, 'שמישהי תתמלל אותי? וואו, ממש ממש לא', וזה באמת היה חלק מהקטע של, את יודעת, לרכוש מחדש את הזהות שלי – fuck it, ככה אני מדברת, וזה לא באמת קשה לשמוע אותי, כמו שצריך להקשיב. עכשיו, בישראל זה קשוח לדבר בווליום כזה, כי כולם פה צורחים. ברירת המחדל היא מאוד גבוהה. אז פשוט צריך להוריד כאילו את הווליום ולקרוא שפתיים".

תכלת: "כן, אני שמה לב, את מאוד אוהבת להיות חושנית גם בקול וגם עם השפתיים".

רונה: "גועל נפש"

תכלת: "אני אביא לך את האודם שלי, אל תדאגי".

רונה: "וואי, כן, חולה עליו".

תכלת: "הכתום".

רונה: "מהמם, כן".

סופר היא קולנוענית, פרסומאית, מרצה על נכות ומיניות, אקטיביסטית וג'ינג'ית. היא רוצה שתקשיבו לה, אבל *באמת* תקשיבו. ואם תקשיבו, תוכלו לשמוע אותה מספרת לגינס על קולנוע וזהות, נכות ומיניות, איך זה להיות טינאייג'רית זועמת שנאלצת לבלות שלוש שנים בשיקום, מה היא עשתה כדי לעבור פאזה מנס רפואי לחיים עצמם ומה היתרון בחתונה עם גבר נמוך קומה.

ועוד טעימה לפני שתלחצו פליי: 

רונה: "הייתה פגיעה שהיא גם בעמוד השדרה וגם פגיעה עצבית, וזה מאוד גבוה בעמוד השדרה, זה אומר שזה פגע בעצם בכל הגוף, אז כל הגוף שלי חלש בעצם, והכל זה חלק מהפציעה".

תכלת: "את גם נעזרת במקל הליכה".

רונה: "יש לי מקלות מהממים, שאני מקפידה לצבוע אותם".

תכלת: "אמרו לך שזה סקסי"?

רונה: "אמרו לי שזה פאלי".

לתמלול המלא

NPR פונים לפודקאסטים להציל את הרדיו הציבורי

פוסט אורח של יעקב צ'אקוב

NPR, רשת הרדיו הציבורי האמריקאי, היא ככל הנראה אחת מרשתות הרדיו הגדולות בעולם עם מעל ל-1000 תחנות ו-26 מיליון מאזינים בשבוע. בשנה האחרונה היא הבינה משהו חשוב – שאם היא רוצה להישאר רלוונטית, היא צריכה לחדש.

האם פודקאסטים הם שיצילו את הרדיו הציבורי האמריקאי?

NPR הוקמה ב-1970 והחלה בשידוריה ב-1971. אחרי שנקלעה לחובות, הסכימה הרשת  ב-1985 להסדר ששינה את צורת התקצוב שלה בתמורה להלוואה מרשות השידור המרכזית. ההסדר החדש קבע שבמקום לתקצב את NPR ישירות, הקונגרס יתקצב תחנות רדיו מקומיות, ואלה תשלמנה לNPR על שירותים שונים. בפועל, NPR הפכה לספקית תוכן, והתחנות המקומיות הפכו למפיצות שלה, לצד התכנים המקוריים המקומיים שלהן.

הירידה הגדולה

בשנתיים האחרונות החלה NPR לראות ירידה במספר ההאזנות שלה בלייב, ירידה שרק הואצה בעקבות הקורונה. שתי תוכניות הדגל הגדולות ביותר שלה שודרו בשעות שמכונות drive-time, שיועדו לנוהגים אל ומהעבודה. עם המעבר לעבודה מהבית בקורונה, שיעורי ההאזנה לתוכניות האלה נחתכו ביותר מ-25%.

הנקודה המעניינת היא שבמקביל לירידה הדרסטית ברדיו, ובמגמה ממש הפוכה, NPR צמחה בצורה יוצאת מן הכלל בערוצים הדיגיטליים שלה: האתר, האפליקציות וסטרימינג מהאינטרנט גדלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.

זה נשמע דווקא כמו דבר טוב, לא?

זאת בדיוק הבעיה. עיקר ההכנסה של NPR – שני שלישים ממנה – מגיעים מזכויות שידור לתוכניות שהיא מפיקה ומחסויות ברדיו. ההכנסות מהערוצים הדיגיטליים נמוכות מאלו שמגיעות ממאזיני הלייב.

וזה בעצם האתגר הנוכחי של NPR: למצוא מודלים חדשים לייצור של הכנסות ממקורות שהם לא רדיו.

פודקאסטים דינמיים

מקור הכנסה אלטרנטיבי מרכזי הוא, באופן טבעי, פודקאסטים. מספר המאזינים לפודקאסטים של NPR ב-2020 גדל ב-25%. ובצד הפיננסי, לראשונה עקפו ההכנסות מחסויות underwriting בפודקאסטים – חסויות שכוללות רק את שם החברה בלי פרסום של מוצר או הנעה לפעולה – את אלו שברדיו, והדגימו את הפוטנציאל שבתחום.

החיסרון בפודקאסטים הוא שהם מוצגים כ-one size fits all, אפילו שהם לא. בואו ניקח חדשות, לדוגמה. פודקאסט חדשותי יומי לא יכול לכסות את כל החדשות בכל ארה"ב, שיתאימו גם לתושב ברוקינגס, דרום דקוטה וגם לתושבת ניו יורק, ניו יורק. הפודקאסטים מכוונים למכנה המשותף הכי גדול של שני התושבים. החיסרון הוא ששניהם לא יקבלו חדשות מקומיות. אבל תוכניות רדיו מקומיות הן, ובכן, מקומיות.

הרעיון של תוכן דינמי בפודקאסטים כבר מסתובב שנים. הטכנולוגיה משמשת בעיקר להזרקת פרסומות דינמיות לתוך פרקי פודקאסטים. המטרה היא:
א. לעדכן פרסומות חדשות גם בפרקים ישנים, משום שאלו ממשיכים לרשום האזנות.
ב. להתאים אישית פרסומות למאזינים, בניגוד לרדיו המסורתי שמשמיע את אותה פרסומת לכולם.

אבל למה לעצור בפרסומות? למה לא להזריק אייטם חדשותי מברוקינגס, למשל? וזה בדיוק מה ש-NPR הבינה: היא יכולה למנף את התחנות המקומיות ולנסות ליצור חוויית האזנה מותאמת אישית לכל מאזינה. חווייה שתשלב אייטמים רגילים, כלל-אמריקאיים ובינלאומיים שמשותפים לכולם, וגם תוכן מקומי מיוחד למאזין מברוקינגס.

בספטמבר האחרון הם התחילו להתנסות בפורמט החדש עם הפודקאסט Consider This. מאזינים ב-10 אזורים שונים בארה"ב כבר מקבלים פרק מותאם אישית, או בעצם אזורית, שמבוסס על תוכן שנוצר ב-12 תחנות רדיו מקומיות. התחנות קיבלו הנחיות מדוייקות לסגנון ולתוכן של האייטמים. הן מפיקות אותו ומעבירות לצוות ב-NPR, שמעלה את האייטם למערכת שמזריקה את האייטמים.

פרימיום

בינתיים NPR מנסה לשחק עם אפשרויות ומודלים שיאפשרו לגוון את מקורות ההכנסה. למשל, היא הייתה אחת מהראשונות שהופיעו כבר בהשקה של הפודקאסטים בתשלום, הן של אפל והן של ספוטיפיי. היום אפשר, בתשלום סמלי, לקבל פודקאסטים של NPR ללא פרסומות באפל, ספוטיפיי ובפיד RSS אישי דרך האתר.

ל-NPR יש עדיין הרבה אתגרים לפתור, אם זה ברמת התוכן, ההפצה והתשלום. אבל נקודה מעניינת היא שעם הפודקאסטים המותאמים אישית, המודל שנוצר ב-1985, שבו NPR היא ספקית התוכן ותחנות הרדיו הן המפיצות, התהפך. היום תחנות הרדיו הן הספקיות, ו-NPR היא המפיצה של התוכן – בצורת פודקאסטים ושאר פלטפורמות דיגיטליות.

______________________
יעקב צ'אקוב הוא מאזין מושבע לפודקאסטים עוד מ-2016. כשהוא לא מאזין לפודקאסטים הוא כותב בטוויטר על אינטרנט, משפיענים ופודקאסטים 🖼️ תמונה ראשית: Mr.TinDC (cc-by-nc)

חדשנות בחינוך לספרות? כן, בבקשה!

עומר סנש, איש הסאונד שלנו, ממוקד בדרך כלל בהפקה, באחורי הקלעים אצלנו בעסק. בהזדמנויות המעטות שבהן הוא מול מיקרופון, הוא מגיש בגלגלצ קצת מוזיקה חדשה בימי שלישי ובסופשבוע רגוע בשבתות ומדי פעם מקריין פרסומות. הרבה זמן שהוא לא עשה משהו אחר עם הקול.
זה משתנה עכשיו:
לא מזמן פנתה אלינו גליה פולק-ארביב מהמרכז ללימודי הרוח בספריה הלאומית, והביאה איתה רעיון חדשני: מערך שיעורי ספרות לתיכונים.. בפודקאסט! התבקשנו להפיק הסכת שיעזור להעביר לתלמידים נושאים כמו אונומטופיאה, מטאפורה ופואנטה בצורה כיפית ומגניבה, שלא בוחלת בפופ-טראש עכשווי אבל גם צוללת לעומקם של נושאים כבדים ולא פשוטים. מגניב, לא? שמחנו על זה מאד, בעיקר כי זה מאפשר מרחבי סאונד והגשה מטורפים, אבל גם כי זה נושא שקרוב לליבנו.
אז קפצנו על ההזדמנות: אחינעם בר ולילך וולך המוכשרות כתבו, צוות פודקאסטיקו ערך, הקליט, הפיק ומיקסס, צוות הספריה הלאומית ליווה מקרוב את התהליך ובסופו של דבר קיבלנו פודקאסט שהוא גם מערך שיעור מסודר ואפקטיבי שיעזור לכל מי שלומד ספרות, וגם האזנה מהנה למדי לכל מי שמתעניין בנושא.

שני פרקים כבר עלו, על מטאפורה והאנשה. בקרוב יהיו עוד, על שלל נושאים.

האזינו, ותנו לתיכוניסטים שאתם מכירים לנצח את הבגרות בספרות בעזרת הפודקאסט הזה.
תודה גם למשרד החינוך ולקרן עזריאלי שתמכו במהלך יוצא הדופן הזה.
קרדיט צילום: גבע טלמור, עבור גלגלצ

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים? מגזין!

פרוייקט של אחד מטכנאי סאונד היותר מוכשרים שעובדים איתנו, שהוקלט בשעות הפנויות של האולפן והתפתח להיות הסכת תסכיתים.

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים?
מבולבלים? גם אנחנו! בואו לשמוע סיפור:

נמרוד עציון הוא איש סאונד ותחקירן בפרוייקטים שונים של פודקאסטיקו. בזמנו הפנוי המועט הוא גם מצליח להפיק הסכתים, במקביל ללימודי הבימוי שלו. בימים אלה הוא משיק את הפרוייקט השאפתני שלו, ״שמעו סיפור״, יחד עם אמיר אשד ליברמן.

מדובר במגזין-שמע בו מופקים ומושמעים תסכיתים מקוריים – סיפורים קצרים מומחזים באודיו (Audio-Drama). הסיפורים מתרחשים בעולמות שונים, מבוימים בסגנונות מגוונים, וכל אחד מהם ייקח אתכם למסע ייחודי בתיאטרון הדמיון של האודיו.

החומרים לא תמיד פשוטים, כי ככה זה לפעמים באמנות, אבל מובטח שיהיה מרתק. בפרק הראשון נטע מגיעה לבדיקה גניקולוגית בבית החולים, ומופתעת לגלות שלבדיקה אצל ד"ר כץ מצטרפים גם ד"ר שץ, ד"ר מוסקוביץ' וד"ר אלקבץ (אזהרת טריגר: חלקי גוף, תיאורים של רפואה פולשנית. עלול להיות קשה עבור חלק מהמאזינים).