פודקאסט גדול על נצחונות קטנים

מתרגשים להשיק פרויקט חשוב שאנחנו עובדים עליו כבר יותר משנה!

📢 אנשימעם – פודקאסט של אנשים עם מוגבלויות, ללא מגבלות.

תכלת גינס, סטנדאפיסטית חירשת ומגישת הפודקאסט, תשוחח בכל פרק עם אנשים עם מוגבלות ותשאל אותם על החיים, אהבה, החברים, הקהילה ואקטיביזם.

תכלת נעזרת במכשירי שמיעה וקוראת שפתיים, וכדי שהיא תוכל לשוחח יותר בקלות עם המרואיינים שמולה, נעזרנו במתמלל בזמן אמת, (שלומי דיין, כבד ראיה, אבל מקליד מהר יותר מכולנו גם יחד), שהקליד את תשובות המרואיינים למסך שניצב מול תכלת באולפן, תוך כדי ההקלטה.

אפשר להאזין לפרק (וכמובן גם לקרוא את התימלול) כאן: adif.org.il/podcasts

(📷 יעל בר כהן)

כדי להפיק את הפודקאסט השאפתני הזה חברנו לעדיף מועדון צרכנות, שכמועדון של אנשים עם מוגבלות, מעוניין לתת במה לסיפורים מהחיים ולהשמיע קול חשוב ואמיתי, בצורה הכי אותנטית שאפשר. לא תשמעו פה ״סיפורים מעוררי השראה וגדולים מהחיים״, אלא את האמת היומיומית, עם הקשיים והנצחונות הקטנים, של אנשים שחיים עם מוגבלויות.

אנחנו רוצים להודות לכל מי שעזר לזה לקרות. זה פרוייקט שאנחנו גאים בו מאד.

הגיאומטריה של הטירוף

זה היה פשע של תשוקה. לפנות בוקר באחד מימי סתיו 66' פרץ אדם מסתורי למבנה בטכניון. האיש, חמוש בלום, טיפס לגג הבניין וכילה את זעמו במסגרות כל אחד ואחד מ-28 החלונות שלו. כשהיה מרוצה מעבודת ההרס, ברח מהמקום ברכב מילוט שנהג שותפו לפשע. הבניין היה בניין דנציגר בטכניון. הסיבה לוונדליזם היתה תריסים שהותקנו על החלונות. איש ההרס היה צבי הקר, אחד מהאדריכלים שתכננו את הבניין. רגע, מה?

הסיפור מתחיל בשנת 1900, אז נולד אלפרד נוימן, לימים פרופסור ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, והמתכנן הראשי של בניין דנציגר; ומסתיים בימים אלו, שבהם הבניין עובר שיפוץ מסיבי וזוכה לקצת נחת אחרי כל התלאות שעבר. התחקירן מור דיעי חנני קרא עיתונים ישנים, חפר בארכיון הטכניון ושוחח עם אנשים שמכירים את ההיסטוריה. מנכ"לית הארגון, רותי דונג, ביחד עם עומר סנש, הגישו, ואנחנו בפודקאסטיקו הפקנו את הדוקו-פודקאסט הזה, שפותח את עונה 3 של "הטכניוניסטים", הפודקאסט של ארגון בוגרי הטכניון. הפרק מספר את סיפורו המסוכסך של הבניין המשונה הזה, שעיצובו הדהד בעולם הארכיטקטורה, אך פה בישראל נזנח והוזנח. היה זה נסיון לצקת תוכן אישי וחזון ארכיטקטוני לתוך הסביבה שתשמש את אנשי העולם הפרקטי של המדעים המדוייקים. החיכוך בין שני העולמות הניב סערה רגשית גדולה אצל מתכנן הבניין, אך האם הנסיון שלו הצליח? אין לנו תשובה חד משמעית אבל יש לנו סיפור מרתק לספר לכם.

מוזמנים להאזין כאן:

או בספוטיפיי, בגוגל או באפל

עוד בהמשך העונה: רפי נווה, מאבות ההייטק הישראלי, שהיה באינטל, NDS, טאוור סמיקונדקטור, גיוון אימג'ינג ומרכז היזמות של הטכניון; הדס מרזל, מהנדסת בניין שעברה להציל את העולם עם אנרגיה מתחדשת; ליאור זינגר, מרצה ביום ואינדיאנה ג'ונס של עולם המים בלילה; ליאור רון, שאחראי להכניס בינה מלאכותית לראש של חטיבת ההובלות של אובר; פאנל בוגרי הפודקאסט שמספרים מה הם למדו מהקורונה; ועוד.

הארכיון מתעורר לחיים

פודקאסט חדש על הסיפורים הנסתרים והמוסתרים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אחד הפרוייקטים שאנחנו הכי גאים בהם עולה לאוויר, אחרי תהליך של כשנה. אנחנו מאד אוהבים תסכיתים, ותיאטרון קולי, ובכלל שמחים תמיד להפיק כל פרוייקט שמצריך עבודת סאונד מעמיקה ועשירה מהרגיל. וכאן זכינו לבצע פרוייקט שהוא עולם ומלואו של סאונד, כולל מוזיקה מקורית של דויד פרץ והגשה של השחקנית והיוצרת מירה עווד.

הפודקאסט "אמצעים וכוונות" של מכון עקבות מתחקה אחר סיפורים מארכיונים שונים של גופים בטחוניים במדינה וחושף התרחשויות, התבטאויות, החלטות ומעשים שמאירים מחדש את מה שאנחנו אולי חושבים על תולדות הסכסוך האזורי הבלתי-נגמר שאנחנו שרויים בו. וכך כותבים על הפרוייקט במכון:

הארכיונים מלאים בסיפורים שטרם סופרו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל המנגנונים שממשיכים לשמר אותו עד היום. מאז 2014 אנחנו במכון עקבות פועלים כדי לאתר את הסיפורים האלה ולהוציא אותם החוצה אל אוויר העולם; כך נולד הפודקאסט "אמצעים וכוונות". בעונה הראשונה של הסדרה אנחנו צוללים אל סיפורם המרתק של ששה אירועים שמצאנו בין דפיהם של תיקים מאובקים בארכיונים, סיפורים ואירועים בלתי מוכרים שעיצבו ומעצבים את חיינו כאן.

אנחנו בפודקאסטיקו מודעים לעובדה שמדובר בתוכן שמצריך מחוייבות, אומץ וגם השקעה רבה של זמן. מכון ״עקבות״ גילה את התכונות האלו וחבר לצוות פודקאסטיקו להפקה הזו וכך יצא לאוויר האינטרנט ההסכת\תסכית ״אמצעים וכוונות – הסיפורים הנסתרים והומסתרים מאחורי הסכסוך הישראלי פלסטיני״. פרוייקט רחב יריעה, בהגשת מירה עווד, המלווה במוזיקה מקורית שהולחנה, בוצעה ומוקססה בידי דויד פרץ.

מירה עווד בהקלטת הפודקאסט "עקבות"
מירה עווד בהקלטת הפודקאסט "עקבות" באולפן פוסט שנשכר לצורך הפרוייקט
דוד פרץ. הלחין, ביצע ומיקסס את המוסיקה לפודקאסט. צילום: אתר תיאטרון תמונע
דוד פרץ. הלחין, ביצע ומיקסס את המוסיקה לפודקאסט. צילום: אתר תיאטרון תמונע

הפרק הראשון בסדרה עלה ביחד עם כתבה מקיפה ב"הארץ" על פרשת אבו זנימה ונחל, מחנות מעצר שישראל הקימה בסיני עבור אנשים חפים מפשע. הנה הפרק:

חשוב לחשוב גם על הסוף

בפודקאסט החדש בהפקת פודקאסטיקו "שאלה של חיים ומוות", נדבר על רפואה פליאטיבית – טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, בעיקר בגיל המבוגר. מגישת הפודקאסט היא אשת גלי צה״ל הותיקה, מגישת ״רצועת הביטחון״, טלי ליפקין שחק.

נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה.

עורכת ומפיקת הסדרה היא מאיה גייר, המפיקה גם את הפרוייקטים הדוקומנטריים והאקדמיים של גלי צה״ל.

מאזינים כאן

מגיפת הקורונה משמשת תירוץ להגברת המעקב הממשלתי אחריכם. כך תתגוננו

מעקב שב"כ אחרי הסלולריים שלנו, יישומון משרד הבריאות שאוסף רשתות ווייפיי והנסיון של שר הבטחון בנט להעביר מידע על חולים לידי חברת הריגול האזרחי NSO: בחסות מגיפת הקורונה, המדינה מעמיקה את הפגיעה בפרטיות שלנו. אבל יש פתרון.

בפרק החדש של סייברסייבר, נעם רותם ועידו קינן משוחחים עם יובל אדם על הקריפוטפארטי, תנועה שנוסדה ב-2012 באוסטרליה בתגובה להחמרת אמצעי הריגול הממשלתיים נגד האזרחים, ופועלת עד היום לסייע לאנשים להגן על הפרטיות שלהם. האזינו, לפני שהם יאזינו לכם:

בפרקים קודמים דיברו הסייברסייברים על דליפת מידע מקורונאפ, יישומון הקורונה של משרד הבריאות, ועל סכנות המעקב ביישומון החדש של המשרד, המגן.

הפקנו את הפרקים הללו בתנאי ההסגר. אם אתם צריכים להפיק פודקאסט בימים אלה, אנחנו ערוכים ומוכנים לשירותכם, עם ציוד הקלטה נייד, תמיכה טכנית ותוכנית ועריכה. דברו איתנו: go@Podcasti.co