התשמע קולי

תכלת גינס, מגישת הפודקאסט "אנשימעם", כמעט ולא שומעת. רונה סופר, המרואיינת בפרק הזה, כמעט ולא נשמעת, כי עברה תאונת דרכים קשה בגיל 15 שהפכה את הקול שלה ללחישה. הפער האירוני ביניהן הוליד את הדיאלוג הבא:

רונה: "אני נזכרת שכשעשיתי את הסרט, אז הציעו לי שמישהי תתמלל אותי, ואני כזה אה, 'שמישהי תתמלל אותי? וואו, ממש ממש לא', וזה באמת היה חלק מהקטע של, את יודעת, לרכוש מחדש את הזהות שלי – fuck it, ככה אני מדברת, וזה לא באמת קשה לשמוע אותי, כמו שצריך להקשיב. עכשיו, בישראל זה קשוח לדבר בווליום כזה, כי כולם פה צורחים. ברירת המחדל היא מאוד גבוהה. אז פשוט צריך להוריד כאילו את הווליום ולקרוא שפתיים".

תכלת: "כן, אני שמה לב, את מאוד אוהבת להיות חושנית גם בקול וגם עם השפתיים".

רונה: "גועל נפש"

תכלת: "אני אביא לך את האודם שלי, אל תדאגי".

רונה: "וואי, כן, חולה עליו".

תכלת: "הכתום".

רונה: "מהמם, כן".

סופר היא קולנוענית, פרסומאית, מרצה על נכות ומיניות, אקטיביסטית וג'ינג'ית. היא רוצה שתקשיבו לה, אבל *באמת* תקשיבו. ואם תקשיבו, תוכלו לשמוע אותה מספרת לגינס על קולנוע וזהות, נכות ומיניות, איך זה להיות טינאייג'רית זועמת שנאלצת לבלות שלוש שנים בשיקום, מה היא עשתה כדי לעבור פאזה מנס רפואי לחיים עצמם ומה היתרון בחתונה עם גבר נמוך קומה.

ועוד טעימה לפני שתלחצו פליי: 

רונה: "הייתה פגיעה שהיא גם בעמוד השדרה וגם פגיעה עצבית, וזה מאוד גבוה בעמוד השדרה, זה אומר שזה פגע בעצם בכל הגוף, אז כל הגוף שלי חלש בעצם, והכל זה חלק מהפציעה".

תכלת: "את גם נעזרת במקל הליכה".

רונה: "יש לי מקלות מהממים, שאני מקפידה לצבוע אותם".

תכלת: "אמרו לך שזה סקסי"?

רונה: "אמרו לי שזה פאלי".

לתמלול המלא

NPR פונים לפודקאסטים להציל את הרדיו הציבורי

פוסט אורח של יעקב צ'אקוב

NPR, רשת הרדיו הציבורי האמריקאי, היא ככל הנראה אחת מרשתות הרדיו הגדולות בעולם עם מעל ל-1000 תחנות ו-26 מיליון מאזינים בשבוע. בשנה האחרונה היא הבינה משהו חשוב – שאם היא רוצה להישאר רלוונטית, היא צריכה לחדש.

האם פודקאסטים הם שיצילו את הרדיו הציבורי האמריקאי?

NPR הוקמה ב-1970 והחלה בשידוריה ב-1971. אחרי שנקלעה לחובות, הסכימה הרשת  ב-1985 להסדר ששינה את צורת התקצוב שלה בתמורה להלוואה מרשות השידור המרכזית. ההסדר החדש קבע שבמקום לתקצב את NPR ישירות, הקונגרס יתקצב תחנות רדיו מקומיות, ואלה תשלמנה לNPR על שירותים שונים. בפועל, NPR הפכה לספקית תוכן, והתחנות המקומיות הפכו למפיצות שלה, לצד התכנים המקוריים המקומיים שלהן.

הירידה הגדולה

בשנתיים האחרונות החלה NPR לראות ירידה במספר ההאזנות שלה בלייב, ירידה שרק הואצה בעקבות הקורונה. שתי תוכניות הדגל הגדולות ביותר שלה שודרו בשעות שמכונות drive-time, שיועדו לנוהגים אל ומהעבודה. עם המעבר לעבודה מהבית בקורונה, שיעורי ההאזנה לתוכניות האלה נחתכו ביותר מ-25%.

הנקודה המעניינת היא שבמקביל לירידה הדרסטית ברדיו, ובמגמה ממש הפוכה, NPR צמחה בצורה יוצאת מן הכלל בערוצים הדיגיטליים שלה: האתר, האפליקציות וסטרימינג מהאינטרנט גדלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.

זה נשמע דווקא כמו דבר טוב, לא?

זאת בדיוק הבעיה. עיקר ההכנסה של NPR – שני שלישים ממנה – מגיעים מזכויות שידור לתוכניות שהיא מפיקה ומחסויות ברדיו. ההכנסות מהערוצים הדיגיטליים נמוכות מאלו שמגיעות ממאזיני הלייב.

וזה בעצם האתגר הנוכחי של NPR: למצוא מודלים חדשים לייצור של הכנסות ממקורות שהם לא רדיו.

פודקאסטים דינמיים

מקור הכנסה אלטרנטיבי מרכזי הוא, באופן טבעי, פודקאסטים. מספר המאזינים לפודקאסטים של NPR ב-2020 גדל ב-25%. ובצד הפיננסי, לראשונה עקפו ההכנסות מחסויות underwriting בפודקאסטים – חסויות שכוללות רק את שם החברה בלי פרסום של מוצר או הנעה לפעולה – את אלו שברדיו, והדגימו את הפוטנציאל שבתחום.

החיסרון בפודקאסטים הוא שהם מוצגים כ-one size fits all, אפילו שהם לא. בואו ניקח חדשות, לדוגמה. פודקאסט חדשותי יומי לא יכול לכסות את כל החדשות בכל ארה"ב, שיתאימו גם לתושב ברוקינגס, דרום דקוטה וגם לתושבת ניו יורק, ניו יורק. הפודקאסטים מכוונים למכנה המשותף הכי גדול של שני התושבים. החיסרון הוא ששניהם לא יקבלו חדשות מקומיות. אבל תוכניות רדיו מקומיות הן, ובכן, מקומיות.

הרעיון של תוכן דינמי בפודקאסטים כבר מסתובב שנים. הטכנולוגיה משמשת בעיקר להזרקת פרסומות דינמיות לתוך פרקי פודקאסטים. המטרה היא:
א. לעדכן פרסומות חדשות גם בפרקים ישנים, משום שאלו ממשיכים לרשום האזנות.
ב. להתאים אישית פרסומות למאזינים, בניגוד לרדיו המסורתי שמשמיע את אותה פרסומת לכולם.

אבל למה לעצור בפרסומות? למה לא להזריק אייטם חדשותי מברוקינגס, למשל? וזה בדיוק מה ש-NPR הבינה: היא יכולה למנף את התחנות המקומיות ולנסות ליצור חוויית האזנה מותאמת אישית לכל מאזינה. חווייה שתשלב אייטמים רגילים, כלל-אמריקאיים ובינלאומיים שמשותפים לכולם, וגם תוכן מקומי מיוחד למאזין מברוקינגס.

בספטמבר האחרון הם התחילו להתנסות בפורמט החדש עם הפודקאסט Consider This. מאזינים ב-10 אזורים שונים בארה"ב כבר מקבלים פרק מותאם אישית, או בעצם אזורית, שמבוסס על תוכן שנוצר ב-12 תחנות רדיו מקומיות. התחנות קיבלו הנחיות מדוייקות לסגנון ולתוכן של האייטמים. הן מפיקות אותו ומעבירות לצוות ב-NPR, שמעלה את האייטם למערכת שמזריקה את האייטמים.

פרימיום

בינתיים NPR מנסה לשחק עם אפשרויות ומודלים שיאפשרו לגוון את מקורות ההכנסה. למשל, היא הייתה אחת מהראשונות שהופיעו כבר בהשקה של הפודקאסטים בתשלום, הן של אפל והן של ספוטיפיי. היום אפשר, בתשלום סמלי, לקבל פודקאסטים של NPR ללא פרסומות באפל, ספוטיפיי ובפיד RSS אישי דרך האתר.

ל-NPR יש עדיין הרבה אתגרים לפתור, אם זה ברמת התוכן, ההפצה והתשלום. אבל נקודה מעניינת היא שעם הפודקאסטים המותאמים אישית, המודל שנוצר ב-1985, שבו NPR היא ספקית התוכן ותחנות הרדיו הן המפיצות, התהפך. היום תחנות הרדיו הן הספקיות, ו-NPR היא המפיצה של התוכן – בצורת פודקאסטים ושאר פלטפורמות דיגיטליות.

______________________
יעקב צ'אקוב הוא מאזין מושבע לפודקאסטים עוד מ-2016. כשהוא לא מאזין לפודקאסטים הוא כותב בטוויטר על אינטרנט, משפיענים ופודקאסטים 🖼️ תמונה ראשית: Mr.TinDC (cc-by-nc)

חדשנות בחינוך לספרות? כן, בבקשה!

עומר סנש, איש הסאונד שלנו, ממוקד בדרך כלל בהפקה, באחורי הקלעים אצלנו בעסק. בהזדמנויות המעטות שבהן הוא מול מיקרופון, הוא מגיש בגלגלצ קצת מוזיקה חדשה בימי שלישי ובסופשבוע רגוע בשבתות ומדי פעם מקריין פרסומות. הרבה זמן שהוא לא עשה משהו אחר עם הקול.
זה משתנה עכשיו:
לא מזמן פנתה אלינו גליה פולק-ארביב מהמרכז ללימודי הרוח בספריה הלאומית, והביאה איתה רעיון חדשני: מערך שיעורי ספרות לתיכונים.. בפודקאסט! התבקשנו להפיק הסכת שיעזור להעביר לתלמידים נושאים כמו אונומטופיאה, מטאפורה ופואנטה בצורה כיפית ומגניבה, שלא בוחלת בפופ-טראש עכשווי אבל גם צוללת לעומקם של נושאים כבדים ולא פשוטים. מגניב, לא? שמחנו על זה מאד, בעיקר כי זה מאפשר מרחבי סאונד והגשה מטורפים, אבל גם כי זה נושא שקרוב לליבנו.
אז קפצנו על ההזדמנות: אחינעם בר ולילך וולך המוכשרות כתבו, צוות פודקאסטיקו ערך, הקליט, הפיק ומיקסס, צוות הספריה הלאומית ליווה מקרוב את התהליך ובסופו של דבר קיבלנו פודקאסט שהוא גם מערך שיעור מסודר ואפקטיבי שיעזור לכל מי שלומד ספרות, וגם האזנה מהנה למדי לכל מי שמתעניין בנושא.

שני פרקים כבר עלו, על מטאפורה והאנשה. בקרוב יהיו עוד, על שלל נושאים.

האזינו, ותנו לתיכוניסטים שאתם מכירים לנצח את הבגרות בספרות בעזרת הפודקאסט הזה.
תודה גם למשרד החינוך ולקרן עזריאלי שתמכו במהלך יוצא הדופן הזה.
קרדיט צילום: גבע טלמור, עבור גלגלצ

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים? מגזין!

פרוייקט של אחד מטכנאי סאונד היותר מוכשרים שעובדים איתנו, שהוקלט בשעות הפנויות של האולפן והתפתח להיות הסכת תסכיתים.

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים?
מבולבלים? גם אנחנו! בואו לשמוע סיפור:

נמרוד עציון הוא איש סאונד ותחקירן בפרוייקטים שונים של פודקאסטיקו. בזמנו הפנוי המועט הוא גם מצליח להפיק הסכתים, במקביל ללימודי הבימוי שלו. בימים אלה הוא משיק את הפרוייקט השאפתני שלו, ״שמעו סיפור״, יחד עם אמיר אשד ליברמן.

מדובר במגזין-שמע בו מופקים ומושמעים תסכיתים מקוריים – סיפורים קצרים מומחזים באודיו (Audio-Drama). הסיפורים מתרחשים בעולמות שונים, מבוימים בסגנונות מגוונים, וכל אחד מהם ייקח אתכם למסע ייחודי בתיאטרון הדמיון של האודיו.

החומרים לא תמיד פשוטים, כי ככה זה לפעמים באמנות, אבל מובטח שיהיה מרתק. בפרק הראשון נטע מגיעה לבדיקה גניקולוגית בבית החולים, ומופתעת לגלות שלבדיקה אצל ד"ר כץ מצטרפים גם ד"ר שץ, ד"ר מוסקוביץ' וד"ר אלקבץ (אזהרת טריגר: חלקי גוף, תיאורים של רפואה פולשנית. עלול להיות קשה עבור חלק מהמאזינים).

עושים שכינה

לקוחות ותיקים ואהובים שלנו הם Shalom Hartman Institute – מכון שלום הרטמן, שתמיד מביאים לשולחן נושאים מרתקים ודרכי חשיבה מקוריות על יהדות. שמחים להוציא לאור עונה חדשה בשם "קיצור תולדות האלוהים", בהנחיית דב אלבוים. הסדרה תעסוק בדמותו ואופיו של אלוהים כפי שהם משתקפים מטקסטים בתקופות שונות של היהדות – החל מהתורה והתנ"ך, עבור בימי המשנה, בקבלה ובחסידות, ועד לימינו אלה ולתפיסות ניו אייג'. אתם עשויים למצוא את עצמכם מופתעים מכמה מהתפיסות והמחשבות שיצופו שם.

 

שלום כיתה פודקאסט

למדת או לימדת באמצעות פודקאסטים? הטלת על תלמידים ליצור פודקאסט ככלי הערכה חלופי? יצרת פודקאסט כשיעורי בית/הגשה במסגרת לימודיך? נשמח לשמוע מכם לצורך פודקאסט בנושא. דברו איתנו: go@podcasti.co, שורת נושא "פודקאסט לימודי".

__________________
(🖼️ Michal Matlon)

לא רק למשפטנים

עוד פודקאסט חדש מבית PODCASTICO: ברוכים הבאים לטריבונל! הפודקאסט לענייני משפט באקטואליה של מחוז תל אביב – לשכת עורכי הדין בישראל.
בכל שבוע נשוחח עם פאנל אורחים מרתקים, ונדבר על נושאי השעה מזוית חדשה, שתיתן ערך מוסף לעורכי דין ולאנשי מקצוע בתחום המשפט וגם לציבור הרחב שרוצה להבין יותר ולשמוע בין השורות כמה סיפורים אנושיים.

בפרק הראשון שוחחנו על חוק הפונדקאות בישראל.

משתתפים: עו"ד מיכל מורגנבסר, אורית הורביץ ברעם, עו"ד חגי קלעי וח"כ איתן גינזבורג

מגיש: עידן קוולר

חשוב לחשוב גם על הסוף

בפודקאסט החדש בהפקת פודקאסטיקו "שאלה של חיים ומוות", נדבר על רפואה פליאטיבית – טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, בעיקר בגיל המבוגר. מגישת הפודקאסט היא אשת גלי צה״ל הותיקה, מגישת ״רצועת הביטחון״, טלי ליפקין שחק.

נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה.

עורכת ומפיקת הסדרה היא מאיה גייר, המפיקה גם את הפרוייקטים הדוקומנטריים והאקדמיים של גלי צה״ל.

מאזינים כאן

אגדת צינור הדם

גאים להציג פרק חדש, שמהווה את אחד הפרוייקטים השאפתניים שלנו בפודקאסטיקו עד כה. אגדה אורבנית מעט מורבידית מסתובבת בטכניון מאז שנות השישים, על אודות צינור מסתורי שמוביל דם מאילת לחיפה. אז החלטנו לחקור ולרדת לעומק הסיפור המוזר של צינור הדם. האם זה קרה באמת? אגדה או מציאות? ואיך כל זה קשור לחבר בתזמורת הטכניון שמחבב באופן מיוחד נגינת אבוב?

אירגון בוגרי הטכניון – Technion Alumni Association, בהיותם לקוחות מדהימים, הסכימו להצטרף אלינו למסע המופרע הזה, שכלל הקלטות בכל רחבי הארץ, חיטוט בארכיונים מאובקים ואפילו קצת קריינות של אנשי פודקאסטיקו בקול ארכאי של רדיו ישן. ויש גם מוסר השכל. האזינו כאן:

מפגשים מהסוג החגיגי

גלגלצ, בהיותה תחנת המוסיקה המובילה בישראל, פועלת רבות בתחום הדיגיטל, פודקאסטים, סטוריז, טיקטוק ועוד מילים מהעידן היותר-יותר חדש נשמעות במסדרונותיה כל הזמן. בגלל שצריך, אבל גם מפני שחלק גדול מהצוות נע בגילו בין 18 ל-21 באופן מתמיד.

צילום: נועם שקל, גלגלצ

אחד הכותרים המעניינים של התחנה נקרא ״נפגשנו״, מפגשים בין אמנים מעולמות שונים. המפגשים האלה נטולי נוכחות רדיופונית קלאסית, כלומר מגיש, והאינטראקציה שנוצרת מרתקת. במקרה של טונה ושלום חנוך, שנפגשו אצלנו באולפן פודקאסטיקו להקלטת פרק, גילינו שלמרות המרחק הבין-דורי, יש ביניהם המון במשותף. בין הבלוז-רוק החרוך של שלום, להיפ הופ העדכני והלעיתים זועם וציני של טונה עוברים הרבה קווים מקשרים. הצעקה שלהם משותפת. שלום חנוך מספר על השירים שבמקור נכתבו עבור אריק, הגעגוע למאיר אריאל, טיולים מסביב לעולם, וטונה תוהה אם שלום בעצם תמיד היה ראפר. והשיחה יצאה פתוחה, משוחררת ומקסימה. הפרק מלווה את צאת האלבום החדש של שלום חנוך, ״הרצל לילינבלום״, אלבום האולפן הארבעה-עשר שלו.

האזינו לפרק:

להאזנה באתר גלגלצ – http://glglz.im/x7yF (גירסה מלאה, עם שירי האלבום החדש)

חיות והסכתים

סקרנים לדעת מה עושות האיילות בלילות? באיזו טיסה הגיעו ארצה היחמורים? מה עושים יעלים עם מגבונים? ומה מחפש תן בקומה 15?

נרגשים להציג בפניכם פודקאסט חדש, בהפקת אנשי פודקאסטיקו וגלי צה״ל עומר סנש ועידו קינן, ובביצוע טכני של טכנאי הסאונד החדש שלנו נמרוד עציון, יחד עם גלי צה״ל ורשות הטבע והגנים.

בפודקאסט (ואבשלום מדייק שיש לומר ״הסכת״) החדש, נעמה טוכפלד מרשות הטבע והגנים פוגשת בכל פרק אקולוגים, מדענים, פקחים, מנהלי אתרים ועוד, לשיחות מרתקות, בתיבול הסאונד הייחודי של פודקאסטיקו שמוכר לכם מכותרי הבית כמו סייברסייבר.

בפרק הראשון עוקבים אחרי סיפורה המרתק של חיה תנ״כית עם שם קצת מצחיק, שלא הרבה מכירים, שאוכלוסייתה פה בארץ היא נצר לכמה פרטים שהוברחו מאיראן רגע לפני המהפכה, בטיסת אלעל האחרונה שיצאה מטהרן.

מוזמנים להאזין לפרק הראשון ביישומון גלצ-גלגלצ – https://bit.ly/3sLlm6s או ממש כאן:

מי אמר שכבר לא עושים פה רדיו

שמחים מאד להיות שותפים לפרוייקט ״מקודשת Mekudeshet مقدسة״, מבית עונת התרבות בירושלים. מדובר במיזם שהוא בגדול שילוב בין תחנת רדיו\מעבדת פודקאסטים לחלל אמנותי חדשני. קראו עוד על המקום והפרוייקט במגזין טיימאאוט.

אז מה בעצם עשינו פה? אמ;לק – את כל התשתית הטכנית ועיצוב הסאונד.
וביתר פירוט: בנינו אולפן רדיו מקצועי ומפנק אך קל לתפעול, שכולל מיקסר שידור דיגיטלי נשלט מרחוק עם אפשרות לשילוב מוזיקה ושיחות טלפון בשידור חי, בישלנו סט ג׳ינגלים שיעטוף את כל השידורים העתידיים ובימים אלה מתחילים להפיק כמה תסכיתים משוגעים שבקרוב יעלו לאוויר. טכנאי פודקאסטיקו יכולים להתחבר למחשב השידור ולשנות הגדרות וכיווני סאונד מרחוק בכל עת. כך אנחנו יכולים לתחזק ולתפעל את האולפן מבלי להיכנס למקום ולהפריע לשידור, או אפילו בלי לעלות לירושלים בכלל. שזה יתרון, אפילו שאנחנו די אוהבים את הנסיעה על כביש 1. כמו כן, הקמנו שרת סטרימינג לשידור חי, שיכול לתמוך במאות מאזינים בו זמנית.

כל הפרוייקט הרב-ערוצי מולטי-הזייתי הזה סב סביב העיר המתסובכת והקשוחה והקסומה בתבל. ידברו וישירו פה בערבית, עברית ואולי אפילו יידיש. יגעו באנשים, בסיפורים, בהיסטוריה ובעתיד של ירושלים דרך הקולות, הטעמים והריחות (טוב, בעיקר הקולות).
רוצים שנבנה אולפן רדיו\פודקאסטים מקצועי אצלכם? פנו אלינו! נשמח לייעץ ולבצע.

הטכניוניסטים

איך בינה מלאכותית ובלוקצ׳יין עוזרים לנו להילחם בקורונה? למה מהנדסים וירוסים? למה בוגרת טכניון טריה מקימה עסק מקצועי.. לקרצוץ? מתי ואיך צלחנו את מבחן טיורינג?

אנחנו מאד אוהבים לעבוד עם גופי חינוך. תמיד יש להם מה לומר, וזה בדרך כלל גם סופר-מעניין. אחרי שעבדנו עם האקדמית תל אביב, מכון וייצמן, מופ״ת, האוניברסיטה העברית, סנונית ומכללת הדסה – הגיע תור הטכניון. השבוע עלה הפודקאסט החדש שהפקנו יחד עם ארגון בוגרי הטכניון.

בואו לשמוע בוגרי טכניון שהמשיכו במסלול מרתק. יש להם כמה עצות ללימודים, לעסקים וגם לחיים.
עוד כמה פודקאסטים חדשים של גופים אקדמאיים מובילים בישראל – כבר מתבשלים בתנור של פודקאסטיקו ויעלו בקרוב מאד. רוצים גם?  > > go@podcasti.co

״שעה חופשית״, הפודקאסט של מינהל החינוך בעיריית תל אביב יפו

פרקים חדשים של ״שעה חופשית״ עלו לאוויר העולם, בדיוק בזמן.

שמחים לעבוד עם מינהל החינוך של עיריית תל אביב-יפו ולהפיק עבורם פודקאסט אינפורמטיבי מדוייק ומהודק, שמנסה לסייע להורי העיר בהפגת החששות שעולים לקראת שנת הלימודים חדשה. לדעתנו מדובר השנה מדובר בתוכן חשוב במיוחד, בצל חוסר ודאות מסויים שמביאה איתה תקופת הקורונה.

פרקי הפודקאסט השונים עוסקים במעברים החשובים ביותר במסלול החינוכי, עליה לגן, לכיתה א׳, לחטיבת ביניים וכוללים התייחסות מיוחדת לחינוך המיוחד.

הרבה מידע והמון לב ממש כאן: https://www.podcasti.co/minhaltlv

הסבר מן ההסגר #2: מיקרופונים ואתגרים

כאשר אנחנו מעוניינים להקליט קריינות או שיחה, אנחנו מתמודדים בעיקר עם שתי בעיות: חלל מהדהד, ו-Crosstalk (דליפה של קולו של דובר א׳ למיקרופון של דובר ב׳). 


הדים
הד, או בשפה המקצועית ״החזר״ או Revebration, קיים בכמעט כל חלל בעולם. כאשר מדובר בגלי קול, כמעט כל משטח הוא רפלקטיבי. בהשלכה לאנרגיית אור, כמעט כל סוגי המשטחים עשויים מחומר דמוי מחזיר-אור או מראה, במידות משתנות של בהירות. לצערנו, רובם המכריע של המשטחים מחזירים חלק גדול מהאנרגיה האקוסטית שמוטחת בהם, חלקם יותר מאחרים (אריחי אמבטיה, למשל). האוזן הבלתי מיומנת לא ״מבינה״ הד, ההד הוא פידבק מהחלל שסביבנו וקשה לנו להפריד אותו מהדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, ההד טבעי לנו כמו מראה החדר, טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר ושאר אמצעים שבהם אנחנו משתמשים כדי לחוש את הסביבה. למעט מקרים מיוחדים כמו נקיק בטבע שמחזיר הדים יוצאי דופן, או הקול המוזר שחוזר אלינו במקלחת שגורם לנו לרצות לזייף לעצמנו שירי דיסני, לרוב לא נוכל להפריד בתודעתנו בין ההד לבין הסאונד המקורי. קשה לנו באמת לשמוע הד ולהבין אותו. לכן הרבה פודקאסטרים מתחילים מעדיפים להדחיק ולדלג מעל נושא האקוסטיקה. הבעיה היא שקצת כמו האוזניים שלנו, גם המיקרופון שלנו לא מבדיל בין ההד לסאונד המקורי. בהרבה מקרים, טקסט שהוקלט בחלל מהדהד יהיה כמעט בלתי אפשרי ״לנקות״ ולחדד לכדי צליל ממוקד. למרבה הצער ההד פוגע במובנות, Intelligibility של הטקסט. הקשבה לתוכן מהדהד לאורך זמן מעייפת את האוזן ומקשה על המאזין להתרכז. ההד החוזר אלינו מקירות החדר דומה מאד מבחינות רבות לקול המקורי, מה שמקשה על ההפרדה בין הקול המקורי להד המוחזר, בניגוד לרעשים ורחשים למיניהם שטכנאי מיומן יכול לרוב ״לנקות״, הקלטה מהדהדת כמעט בלתי אפשרי לתקן.

Crosstalk
בדרך כלל כאשר שני דוברים נמצאים מול שני מיקרופונים בחלל קטן ומנהלים שיחה צד אחד מדבר והשני שותק, לסירוגין.
זה כמובן תלוי תרבות שיחה ועד כמה מעורבים בה יצרים, ויכוחים והתנגחויות, אבל במהלך החלק הארי של השיחה רק מיקרופון אחד נמצא בשימוש בכל זמן נתון. עם זאת, שני המיקרופונים פועלים כל הזמן. קולו של דובר א׳, מגיע גם למיקרופון של ב׳, אך מקרן זוית, מרחוק, ונקלט בו בצורה לא מיטבית, באופן ש-״מתערבב״ עם הקול שנקלט במיקרופון ״הנכון״. לכן ברגע שיש יותר ממיקרופון אחד בו זמנית במהלך ההקלטה, אנחנו מתמודדים עם בעיית ה-״דליפה״ בין המיקרופונים. הדרך הראשונה לנסות להתמודד עם הבעיה היא להושיב את שני הדוברים פנים אל פנים במדוייק, כך שהמיקרופונים פונים ״גב אל גב״. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות במרחב הפיזי, ויש להתמודד עם הבעיה בשלב העריכה. בניגוד לבעיית ההדהוד, את ה-Crosstalk ניתן לפתור במהלך העריכה. הפתרון הפשוט ביותר הוא ״השתקה כירורגית״, כלומר השתקה סלקטיבית של התוכן במיקרופון שלא נעשה בו שימוש, (למשל מיקרופון א׳, בעת שדובר ב׳ מדבר). הבעיה בשיטה הזו היא שהיא מתישה לביצוע, מצריכה זמן ומאמץ, והיא מאתגרת במיוחד בויכוחים או שיחות מהירות וקצביות שבהם הדוברים מרבים לקטוע זה את דברי זה. ניתן לפתור את הבעיה הזו גם באופן אוטומאטי באמצעות עיבוד של הסאונד ועל כך נרחיב בפוסט אחר.

הרבה מהבעיות האלו עשויות להיפתר באמצעות שימוש בסוג המיקרופון הנכון.
האזינו להדגמה.

איך בוחרים במיקרופון שיעזור לנו להתמודד עם האתגרים האלה?
המיקרופון הוא אחד החלקים המשמעותיים ביותר בשרשרת האודיו שלנו, בדרך הפלאית מלחץ אוויר פיזיקלי לסיגנל חשמלי ומשם למידע דיגיטלי, המיקרופון הוא הרכיב הראשון שהקול שלנו פוגש. אופי הסאונד שנקבל תלוי במישרין בסוג המיקרופון, באיכות שלו, ובאופן השימוש שלנו בו (המרחק ממנו, הזוית וכו׳). עולם הסאונד הוא גדול ורחב וכולל ציוד בהמון תצורות ורגישויות שונות שמיועד למגוון שימושים ומטרות, מהקלטת כלי נגינה רועשים, דרך הגברה לבמות ואירועים ועד להקלטת רחשי צרצרים בשממה. למזלנו, כשמדובר בקריינות לפודקאסטים, מנעד האפשרויות מצטמצם מאד, ומאפייני  המיקרופון שישפיעו על איכות התוצאה הסופית הם מעטים יחסית:

  • כמה נכון, או ״יפה״ המיקרופון קולט את מנעד התדרים של הקול האנושי.
  • כמה המיקרופון סלחן לאקוסטיקה, או במילים אחרות: כמה הוא רגיש להד המוחזר מקירות החדר ועד כמה הוא כיווני, או ״ממוקד״ בקליטת מה שקורה מולו.
  • כמה הגברה המיקרופון צריך בשביל לייצר סיגנל חשמלי ״בריא״ וחזק מספיק. או במילים אחרות: כמה המיקרופון רגיש. ציוד זול יותר נוטה להוסיף שכבה של רעש לבן כאשר מגבירים את רגישות ההקלטה.

מביניהם, האלמנט החשוב ביותר פה הוא דפוס הקליטה של המיקרופון. כמה כיווני הוא. כלומר, עד כמה הוא ממוקד בקליטת מה שמתרחש ממש מולו. בניגוד לכלי נגינה שמייצרים גלי קול שונים ומעניינים בכיוונים שונים, הקול האנושי הוא אלומה צרה וממוקדת שבוקעת מהפה, ואנו מעוניינים לקלוט אך ורק אותה, כמה שיותר ממנה וכמה שפחות מההד שלה, שחוזר אלינו מהקירות. מיקרופון כיווני, ממוקד, שרגיש רק למתרחש מולו, פותר את שתי הבעיות העיקריות שהזכרנו: הקלטה בחלל לא מיטבי, ו-Crosstalk בין שני מיקרופונים.

קונדנס-מה?
בלי להיכנס לאזוטריות ושיטות נסיוניות למיניהן, ישנם בעולם שני סוגי מיקרופונים עיקריים: דינמי וקונדנסר. מדובר בשתי תצורות שונות, בעלות מאפיינים טכניים שונים (הקונדנסר, למשל, זקוק למתח חשמלי על מנת לפעול, ויש לוודא שהמכשיר אליו מחברים אותו יודע לספק מתח כזה). אנחנו נתמקד כאן בשלושת המשתנים העיקריים שהזכרנו כאן למעלה, שמשפיעים על איכות התוצאה הסופית שלנו: כמה ״יפה״ ונעים הסאונד הנקלט, כמה רגיש או ״כיווני״ המיקרופון, ולכמה הגברה הוא זקוק על מנת שישמע טוב.

  • מיקרופון קונדנסר:
    מבחינת ״יופי״ הסאונד – לקונדנסר טוב אין תחרות. הקונדנסר רגיש לתדרים גבוהים, ל-״אוויר״, או ה-״בהירות״ שבסאונד. בהכללה, ניתן לומר שגם קונדנסרים זולים מאד עשויים לקלוט ניואנסים עדינים בקול שלנו ולתרגם אותם לאות חזק וצלול, במידה מפתיעה של נאמנות למקור. אבל כפי שנראה מיד, זהו גם חיסרון.
    מבחינת רגישות וכיווניות – כאן אנחנו נתקלים בבעיה העיקרית של רוב הקונדנסרים – הם מאד, מאד רגישים. הברות מסויימות שנהגות קרוב מדי אליהם עלולות ״להפציץ״ אותם ולהרוס רגע חשוב בהקלטה, מכוניות שחולפות ברחוב בחוץ יישמעו בהקלטה, כנ״ל לגבי מזגנים, מקררים, שכנים מתעטשים ועוד. גם בהקשר של הכיווניות של הקונדנסר אנחנו בבעיה: אנחנו כאמור מעוניינים לקלוט את הקול האנושי בצורה הכי ישירה ונקיה מהדים, כלומר כמה שיותר מהקול המקורי וכמה שפחות מההדים שבחדר, ולכן אנחנו צריכים מיקרופון כיווני ככל האפשר. וכאן, כשמדובר בקונדנסרים, העניין מסתבך: קונדנסרים מגיעים במידות שונות של כיווניות, תחת המונח המקצועי ״מרקם קליטה״, ניתן למצוא קונדנסרים מסוג Omny, שקולטים את מה שקורה סביבם, ב-360 מעלות, ו-Cardioid (מלשון ״לב״ על שם הצורה המחודדת), שקולטים בעיקר את מה שקורה מולם ואפילו קונדנסרים עם בורר לבחירת מידת הכיווניות, או רוחב האלומה שבה הם קולטים את הצלילים שסביבם. בהכללה ניתן לומר שהם פחות ממוקדים במה שמולם, ורגישים הרבה יותר למה שקורה סביבם. זה שימושי מאד במקרים רבים של הקלטת כלי נגינה למשל, אבל כשמדובר בקריינות, עם קונדנסרים אנחנו הרבה פעמים בבעיה.
    לכמה הגברה המיקרופון זקוק – כאשר אנחנו מקליטים, אנחנו צריכים לשים לב ל-Level, או למידת הרגישות של ההקלטה, בדרך כלל על גבי מכשיר ההקלטה או בתכנת ההקלטה שלנו אנחנו רואים חיווי ל-Recording level. כאשר משתמשים בציוד מקצועי למחצה, הגברה יתרה תוסיף כמעט תמיד רחש לא רצוי לצליל. קונדנסר יספק לנו בדרך כלל עוצמת צליל ״בריאה״ וחזקה, ולא יצריך הגברה משמעותית של מידת הרגישות במכשיר שמקליט או בתוכנה שלנו. אבל גם כאן מדובר ביתרון שבצידו חסרון משמעותי: אנחנו עלולים מאד בקלות להקליט צליל חזק מדי. התקרבנו קצת יותר מדי לקונדנסר שלנו? אנחנו ״באדומים״, במצב של Distortion, צעקנו או התווכחנו עם בן שיחנו? חבל מאד, כי סביר מאד שהרסנו את ההקלטה, עם ״פיקים״, שיאים בסאונד שמתבטאים בהפרעות לא נעימות. כל התכונות האלו הם פועל יוצא של הרגישות הרבה של הקונדנסר.
  • מיקרופון דינמי:
    מבחינת ״יופי״ הסאונד – למיקרופון הדינמי, בהכללה גסה, יש סאונד פחות מספק, פחות ״יפה״ ומפורט. הרבה פעמים הסאונד של מיקרופונים דינמיים עמום יותר, אטום יותר ופחות מרשים. על מנת להשיג סאונד בהיר, יפה ומפורט ממיקרופון דינמי, עלינו לבחור באחד טוב, ובניגוד לקונדנסרים, שגם הזולים שבהם עשויים להפתיע באיכותם, מיקרופונים דינמיים טובים באמת הם יקרים למדי.
    מבחינת רגישות וכיווניות – כאן התכונות של המיקרופון הדינמי לחלוטין נזקפות לזכותו. הדינמיים בדרך כלל כיווניים מאד, רגישים פחות, ו-״סלחנים״ יותר לחלל ההקלטה. אם נדבר קרוב למיקרופון דינמי, ממש מולו, סביר מאד להניח שהדהוד החלל פחות יפריע להקלטה. לכן עם מיקרופון דינמי אנחנו חופשיים להקליט בשטח, בכמעט כל מצב.
    לכמה הגברה המיקרופון זקוק – גם כאן, תכונותיו של הדינמי הופכיות לזה של הקונדנסר: הדינמי זקוק להרבה יותר הגברה (כלומר רגישות-הקלטה) כדי לפעול באופן תקין. לכן איכות ההקלטה תלויה במישרין באיכות המכשיר שנמצא בצד השני של הכבל: מיקסר, כרטיס קול, מכשיר הקלטה וכד׳. ככל שהמכשיר הזה ״ביתי״ יותר ומקצועי פחות, ״רצפת הרעש״ שלו (הרעש העצמי, המובנה שלו), גבוהה יותר, כלומר: ככל שנגביר את ה-Recording Level, את רגישות ההקלטה שלנו, כך נגביר גם את הרעש הזה, שיכול לבוא לידי ביטוי במגוון רעות חולות: רחשים, זמזומים, פצפוצים ועוד, וכאמור, מיקרופונים דינמיים זקוקים להרבה הגברה. מכאן שכדי להגיע לעוצמת הקלטה טובה במיקרופונים דינמיים, אנחנו זקוקים למכשיר איכותי בקצה השני של הכבל. הדבר ניכר מאד בדגמים מקצועיים מסויימים של מיקרופונים דינמיים, שידועים לשמצה בכך שבלי הגברה רבה מאד ואיכותית מאד, הם מספקים תוצאה מאכזבת, טבולה ברעשים, למרות שם היוקרתי שיצא להם ותג המחיר הגבוה.

לסיכום, למיקרופון הדינמי ולקונדנסר יש סט כמעט הפוך של תכונות: גם הקונדנסר הזול ביותר עשוי להישמע מצויין, ולשלוח צליל בריא ונקי גם למכשיר הקלטה זול. עם זאת, הוא רגיש מאד, צריך לשמור על מרחק אחיד ממנו, להיזהר לא ״להפגיז״ אותו בקולות רמים מדי, ולשים לב לחלל בו אנחנו מקליטים, כי הקונדנסר רגיש להדים, לציפורים שמצייצות מעבר לחלון, לשכן הנוחר שלנו ועוד. בניגוד אליו, הדינמי רגיש כמעט רק למה שמתרחש מולו, אבל מנגד הסאונד שלו אטום ופחות פחות מרשים והאות החשמלי שלו חלש בהרבה, מה שמצריך שימוש במכשירים איכותיים יותר להקלטה, שיכולים לספק הגברה נקיה מרעשים.

כשאנחנו רוצים להקליט שיחה או קריינות, אנחנו מתמודדים עם סט לא נרחב מדי של בעיות, אבל כן מדובר בבעיות מציקות למדי, שהתעלמות מהן פוגעת אנושות באיכות התוכן שלנו ובהנאה של המאזינים שלנו. אפשר לשלב קטע קצר באיכות בינונית שהקלטנו בחוץ, בווטסאפ או בזום, אם הוא חשוב, אבל כשמדובר בפרק שלם של עשרות דקות, גם הפודקאסטר המעניין ביותר יאבד את מאזיניו אם יספק להם הקלטה מהדהדת, קשה להבנה או צורמנית.

ההמלצות שלנו:

  • תשתמשו במיקרופון דינמי טוב: ישנם כמה דגמי מיקרופונים דינמיים טובים, שמספקים הקלטה בצליל מעט יותר בהיר, מפורט ו-״יפה״, ובכך הם דומים יותר לקונדנסרים באופי ההקלטה שלהם. הם אמנם מעט יקרים יותר, ומצריכים שימוש בציוד קצה איכותי, אבל התוצאה שווה את המאמץ. בשימוש באחד מהדגמים האלו אנחנו נהנים מהייתרונות של הדינמי (בראשם הסלחנות שלו להדהוד בחלל ההקלטה, ולדובר השני באותו החדר), וגם מצליל ״קונדנסרי״. פנו אלינו לייעוץ ונשמח לספר לכם עוד על הדגמים המומלצים שלנו.
  • תקשיבו: תנסו להקשיב לחלל שבו אתם נמצאים. צליל התקפי חד כמו מחיאת כף יעזור לכם להפריד בין ההד לצליל המקורי.
  • תרפדו: רובנו לא באמת יכולים להפוך את הבית לאולפן. אבל יש כמה פתרונות קטנים שעשויים לקחת אתכם רחוק. משטחים רכים בעלי שטח פנים מורכב סופגים אנרגיה אקוסטית טוב ממשטחים חלקים, לכן נסו להקליט בחדר שיש בו ארון ספרים, שטיח, וילונות, ספות בד, ערימות כביסה וכד׳. נסו לפזר את ההחזר הראשוני והחזק ביותר של קולכם על ידי הצבת המיקרופון בינכם לבין משטח רך כלשהו – כרית או מזרן.
  • בואו להקליט באולפן פודקאסטיקו: אתם מוזמנים להקליט בחלל מטופל אקוסטית, נעים ומזמין, ולהגיש את התוכן שלכם הישר למיקרופונים מעולים מהאוסף האישי של משוגע-הסאונד הראשי שלנו, עומר. האולפן, יפתח שוב בקרוב, עם תום תקופת הקורונה.

בהצלחה!

את ההקלטה הזאת אי אפשר להפסיק

הבידוד של מגיפת הקורונה דורש למלא את שעות הפנאי בפעילויות שלא מצריכות יציאה מהבית. זום הפך לשם נרדף לשיחות וידאו מרובות משתתפים גם לאנשים שמעולם לא פתחו מצלמת רשת, נטפליקס נטחן כל כך הרבה שמשרד התקשורת ביקש מהם להוריד את איכות השידור, ותעבורת האינטרנט בארץ עלתה ב-30% לפי נתונים של בזק.

זה זמנם של הפודקאסטים – אינספור תוכניות אודיו באינספור נושאים לאינספור נישות, שאפשר לצרוך במנוחה ובמקביל לפעילות כמו כושר ביתי, ניקוי, בישול וסידור הבית.

מגיפת הקורונה תפסה את פודקאסטי.קו בתקופה אופטימית, ואנחנו נחושים להמשיך במגמה הזאת. כשהתחילו הגבלות תנועה ויציאה מהבית, אנחנו כבר היינו מצויידים בציוד הקלטה איכותי נייד, ומנוסים בהקלטות ביתיות איכותיות, אלתורים טכניים שאיפשרו גם לראיין מרחוק באיכות שמע מצויינת, הקלטות טלפוניות למרואיינים נטולי ציוד ועריכה מהבתים שלנו בלי להתפשר על התוצר.

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי המצור, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו: Go@podcasti.co
051-562-6638

 

הסבר מן ההסגר – קצת על הסאונד של סייברסייבר

רבים שואלים אותנו: תגידו, מהו סוד הסאונד המיוחד של סייברסייבר, פודקאסט הדגל שלכם? ואנחנו עונים: הגזמה פראית.

ואם אתם מתעקשים לדעת עוד, אז הנה הסבר קצת יותר מעמיק, שהכין במיוחד עבורכם האיש הטכני שלנו, עומר סנש.

(הסאונד של ההסבר עצמו, ובכן, הוקלט ממעמקי ההסגר. איחולי בריאות ללקוחותינו, למאזינים ולכולם, בתקופה מוזרה זו).

כאן הפרק המלא והמעולה.

להקליט רחפן בלב מדבר

במרכז טאוב בירושלים אוספים נתונים על החברה בישראל, שמשמשים מדענים, חוקרי תרבות וחברה, עיתונאים וסטודנטים. בטאוב מבינים שמאחורי כל המספרים והנתונים יש אנשים וסיפורים, והחליטו שהדרך הנכונה ביותר להנגיש את המסקנות שנחצבו מתוך הררי הנתונים – היא לספר סיפור אנושי. אחת הדרכים הטובות והפופולריות היום לספר סיפור בצורה מקיפה ומעניינת היא באמצעות פודקאסט דוקומנטרי, כפי שלמדנו מ-Serial ואינספור תלמידיה.

בפרק הקודם של DataPoint, הפודקאסט של מרכז טאוב, התוודענו לעזיז קעדאן, שהקים את חברת הסטארטאפ המסקרנת Myndlift במרכז תל אביב, ובאמצעות כמויות בלתי נדלות של קסם אישי והומור הצליח לאסוף סביבו חברים חדורי תחושת שליחות בדרך להצלחה הגדולה.

בפרק החדש הדרמנו עם ציוד ההקלטה שלנו לירוחם, שם מורה אחד, יוצא תעשיית ההייטק, אסף שלו, סוחף אחריו קבוצת תלמידים בדרך להצלחות בינלאומיות בתחום המדע והטכנולוגיה לנוער.

דרך שלו והתלמידים אנחנו נחשפים לסיפור של מרכז קהילתי חם בעיר פריפריאלית ישראלית, שבשנים האחרונות עוברת שינויים דרמטיים ומנסה להשתחרר מהסטריאוטיפים של העבר. מרכז המדעים בירוחם מפגיש את הילדים עם שיטות עבודה מתעשיית ההייטק, מחבר אותם להווה הטכנולוגי המתקדם ומעודד אותם להתעצם ולרכוש ידע ונסיון שיעזרו להם בעתיד, ולא פחות מכך, ביטחון עצמי רב. הנתונים הסטטיסטיים היבשים שמשובצים לאורך הפרק נצבעים בסיפור מלא החיים והקולות של מרכז המדעים בירוחם. האזינו כאן [אנגלית]:

עוד פרטים על הפרוייקט באתר מרכז טאוב.