הסבר מן ההסגר #2: מיקרופונים ואתגרים

כאשר אנחנו מעוניינים להקליט קריינות או שיחה, אנחנו מתמודדים בעיקר עם שתי בעיות: חלל מהדהד, ו-Crosstalk (דליפה של קולו של דובר א׳ למיקרופון של דובר ב׳). 


הדים
הד, או בשפה המקצועית ״החזר״ או Revebration, קיים בכמעט כל חלל בעולם. כאשר מדובר בגלי קול, כמעט כל משטח הוא רפלקטיבי. בהשלכה לאנרגיית אור, כמעט כל סוגי המשטחים עשויים מחומר דמוי מחזיר-אור או מראה, במידות משתנות של בהירות. לצערנו, רובם המכריע של המשטחים מחזירים חלק גדול מהאנרגיה האקוסטית שמוטחת בהם, חלקם יותר מאחרים (אריחי אמבטיה, למשל). האוזן הבלתי מיומנת לא ״מבינה״ הד, ההד הוא פידבק מהחלל שסביבנו וקשה לנו להפריד אותו מהדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, ההד טבעי לנו כמו מראה החדר, טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר ושאר אמצעים שבהם אנחנו משתמשים כדי לחוש את הסביבה. למעט מקרים מיוחדים כמו נקיק בטבע שמחזיר הדים יוצאי דופן, או הקול המוזר שחוזר אלינו במקלחת שגורם לנו לרצות לזייף לעצמנו שירי דיסני, לרוב לא נוכל להפריד בתודעתנו בין ההד לבין הסאונד המקורי. קשה לנו באמת לשמוע הד ולהבין אותו. לכן הרבה פודקאסטרים מתחילים מעדיפים להדחיק ולדלג מעל נושא האקוסטיקה. הבעיה היא שקצת כמו האוזניים שלנו, גם המיקרופון שלנו לא מבדיל בין ההד לסאונד המקורי. בהרבה מקרים, טקסט שהוקלט בחלל מהדהד יהיה כמעט בלתי אפשרי ״לנקות״ ולחדד לכדי צליל ממוקד. למרבה הצער ההד פוגע במובנות, Intelligibility של הטקסט. הקשבה לתוכן מהדהד לאורך זמן מעייפת את האוזן ומקשה על המאזין להתרכז. ההד החוזר אלינו מקירות החדר דומה מאד מבחינות רבות לקול המקורי, מה שמקשה על ההפרדה בין הקול המקורי להד המוחזר, בניגוד לרעשים ורחשים למיניהם שטכנאי מיומן יכול לרוב ״לנקות״, הקלטה מהדהדת כמעט בלתי אפשרי לתקן.

Crosstalk
בדרך כלל כאשר שני דוברים נמצאים מול שני מיקרופונים בחלל קטן ומנהלים שיחה צד אחד מדבר והשני שותק, לסירוגין.
זה כמובן תלוי תרבות שיחה ועד כמה מעורבים בה יצרים, ויכוחים והתנגחויות, אבל במהלך החלק הארי של השיחה רק מיקרופון אחד נמצא בשימוש בכל זמן נתון. עם זאת, שני המיקרופונים פועלים כל הזמן. קולו של דובר א׳, מגיע גם למיקרופון של ב׳, אך מקרן זוית, מרחוק, ונקלט בו בצורה לא מיטבית, באופן ש-״מתערבב״ עם הקול שנקלט במיקרופון ״הנכון״. לכן ברגע שיש יותר ממיקרופון אחד בו זמנית במהלך ההקלטה, אנחנו מתמודדים עם בעיית ה-״דליפה״ בין המיקרופונים. הדרך הראשונה לנסות להתמודד עם הבעיה היא להושיב את שני הדוברים פנים אל פנים במדוייק, כך שהמיקרופונים פונים ״גב אל גב״. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות במרחב הפיזי, ויש להתמודד עם הבעיה בשלב העריכה. בניגוד לבעיית ההדהוד, את ה-Crosstalk ניתן לפתור במהלך העריכה. הפתרון הפשוט ביותר הוא ״השתקה כירורגית״, כלומר השתקה סלקטיבית של התוכן במיקרופון שלא נעשה בו שימוש, (למשל מיקרופון א׳, בעת שדובר ב׳ מדבר). הבעיה בשיטה הזו היא שהיא מתישה לביצוע, מצריכה זמן ומאמץ, והיא מאתגרת במיוחד בויכוחים או שיחות מהירות וקצביות שבהם הדוברים מרבים לקטוע זה את דברי זה. ניתן לפתור את הבעיה הזו גם באופן אוטומאטי באמצעות עיבוד של הסאונד ועל כך נרחיב בפוסט אחר.

הרבה מהבעיות האלו עשויות להיפתר באמצעות שימוש בסוג המיקרופון הנכון.
האזינו להדגמה.

איך בוחרים במיקרופון שיעזור לנו להתמודד עם האתגרים האלה?
המיקרופון הוא אחד החלקים המשמעותיים ביותר בשרשרת האודיו שלנו, בדרך הפלאית מלחץ אוויר פיזיקלי לסיגנל חשמלי ומשם למידע דיגיטלי, המיקרופון הוא הרכיב הראשון שהקול שלנו פוגש. אופי הסאונד שנקבל תלוי במישרין בסוג המיקרופון, באיכות שלו, ובאופן השימוש שלנו בו (המרחק ממנו, הזוית וכו׳). עולם הסאונד הוא גדול ורחב וכולל ציוד בהמון תצורות ורגישויות שונות שמיועד למגוון שימושים ומטרות, מהקלטת כלי נגינה רועשים, דרך הגברה לבמות ואירועים ועד להקלטת רחשי צרצרים בשממה. למזלנו, כשמדובר בקריינות לפודקאסטים, מנעד האפשרויות מצטמצם מאד, ומאפייני  המיקרופון שישפיעו על איכות התוצאה הסופית הם מעטים יחסית:

  • כמה נכון, או ״יפה״ המיקרופון קולט את מנעד התדרים של הקול האנושי.
  • כמה המיקרופון סלחן לאקוסטיקה, או במילים אחרות: כמה הוא רגיש להד המוחזר מקירות החדר ועד כמה הוא כיווני, או ״ממוקד״ בקליטת מה שקורה מולו.
  • כמה הגברה המיקרופון צריך בשביל לייצר סיגנל חשמלי ״בריא״ וחזק מספיק. או במילים אחרות: כמה המיקרופון רגיש. ציוד זול יותר נוטה להוסיף שכבה של רעש לבן כאשר מגבירים את רגישות ההקלטה.

מביניהם, האלמנט החשוב ביותר פה הוא דפוס הקליטה של המיקרופון. כמה כיווני הוא. כלומר, עד כמה הוא ממוקד בקליטת מה שמתרחש ממש מולו. בניגוד לכלי נגינה שמייצרים גלי קול שונים ומעניינים בכיוונים שונים, הקול האנושי הוא אלומה צרה וממוקדת שבוקעת מהפה, ואנו מעוניינים לקלוט אך ורק אותה, כמה שיותר ממנה וכמה שפחות מההד שלה, שחוזר אלינו מהקירות. מיקרופון כיווני, ממוקד, שרגיש רק למתרחש מולו, פותר את שתי הבעיות העיקריות שהזכרנו: הקלטה בחלל לא מיטבי, ו-Crosstalk בין שני מיקרופונים.

קונדנס-מה?
בלי להיכנס לאזוטריות ושיטות נסיוניות למיניהן, ישנם בעולם שני סוגי מיקרופונים עיקריים: דינמי וקונדנסר. מדובר בשתי תצורות שונות, בעלות מאפיינים טכניים שונים (הקונדנסר, למשל, זקוק למתח חשמלי על מנת לפעול, ויש לוודא שהמכשיר אליו מחברים אותו יודע לספק מתח כזה). אנחנו נתמקד כאן בשלושת המשתנים העיקריים שהזכרנו כאן למעלה, שמשפיעים על איכות התוצאה הסופית שלנו: כמה ״יפה״ ונעים הסאונד הנקלט, כמה רגיש או ״כיווני״ המיקרופון, ולכמה הגברה הוא זקוק על מנת שישמע טוב.

  • מיקרופון קונדנסר:
    מבחינת ״יופי״ הסאונד – לקונדנסר טוב אין תחרות. הקונדנסר רגיש לתדרים גבוהים, ל-״אוויר״, או ה-״בהירות״ שבסאונד. בהכללה, ניתן לומר שגם קונדנסרים זולים מאד עשויים לקלוט ניואנסים עדינים בקול שלנו ולתרגם אותם לאות חזק וצלול, במידה מפתיעה של נאמנות למקור. אבל כפי שנראה מיד, זהו גם חיסרון.
    מבחינת רגישות וכיווניות – כאן אנחנו נתקלים בבעיה העיקרית של רוב הקונדנסרים – הם מאד, מאד רגישים. הברות מסויימות שנהגות קרוב מדי אליהם עלולות ״להפציץ״ אותם ולהרוס רגע חשוב בהקלטה, מכוניות שחולפות ברחוב בחוץ יישמעו בהקלטה, כנ״ל לגבי מזגנים, מקררים, שכנים מתעטשים ועוד. גם בהקשר של הכיווניות של הקונדנסר אנחנו בבעיה: אנחנו כאמור מעוניינים לקלוט את הקול האנושי בצורה הכי ישירה ונקיה מהדים, כלומר כמה שיותר מהקול המקורי וכמה שפחות מההדים שבחדר, ולכן אנחנו צריכים מיקרופון כיווני ככל האפשר. וכאן, כשמדובר בקונדנסרים, העניין מסתבך: קונדנסרים מגיעים במידות שונות של כיווניות, תחת המונח המקצועי ״מרקם קליטה״, ניתן למצוא קונדנסרים מסוג Omny, שקולטים את מה שקורה סביבם, ב-360 מעלות, ו-Cardioid (מלשון ״לב״ על שם הצורה המחודדת), שקולטים בעיקר את מה שקורה מולם ואפילו קונדנסרים עם בורר לבחירת מידת הכיווניות, או רוחב האלומה שבה הם קולטים את הצלילים שסביבם. בהכללה ניתן לומר שהם פחות ממוקדים במה שמולם, ורגישים הרבה יותר למה שקורה סביבם. זה שימושי מאד במקרים רבים של הקלטת כלי נגינה למשל, אבל כשמדובר בקריינות, עם קונדנסרים אנחנו הרבה פעמים בבעיה.
    לכמה הגברה המיקרופון זקוק – כאשר אנחנו מקליטים, אנחנו צריכים לשים לב ל-Level, או למידת הרגישות של ההקלטה, בדרך כלל על גבי מכשיר ההקלטה או בתכנת ההקלטה שלנו אנחנו רואים חיווי ל-Recording level. כאשר משתמשים בציוד מקצועי למחצה, הגברה יתרה תוסיף כמעט תמיד רחש לא רצוי לצליל. קונדנסר יספק לנו בדרך כלל עוצמת צליל ״בריאה״ וחזקה, ולא יצריך הגברה משמעותית של מידת הרגישות במכשיר שמקליט או בתוכנה שלנו. אבל גם כאן מדובר ביתרון שבצידו חסרון משמעותי: אנחנו עלולים מאד בקלות להקליט צליל חזק מדי. התקרבנו קצת יותר מדי לקונדנסר שלנו? אנחנו ״באדומים״, במצב של Distortion, צעקנו או התווכחנו עם בן שיחנו? חבל מאד, כי סביר מאד שהרסנו את ההקלטה, עם ״פיקים״, שיאים בסאונד שמתבטאים בהפרעות לא נעימות. כל התכונות האלו הם פועל יוצא של הרגישות הרבה של הקונדנסר.
  • מיקרופון דינמי:
    מבחינת ״יופי״ הסאונד – למיקרופון הדינמי, בהכללה גסה, יש סאונד פחות מספק, פחות ״יפה״ ומפורט. הרבה פעמים הסאונד של מיקרופונים דינמיים עמום יותר, אטום יותר ופחות מרשים. על מנת להשיג סאונד בהיר, יפה ומפורט ממיקרופון דינמי, עלינו לבחור באחד טוב, ובניגוד לקונדנסרים, שגם הזולים שבהם עשויים להפתיע באיכותם, מיקרופונים דינמיים טובים באמת הם יקרים למדי.
    מבחינת רגישות וכיווניות – כאן התכונות של המיקרופון הדינמי לחלוטין נזקפות לזכותו. הדינמיים בדרך כלל כיווניים מאד, רגישים פחות, ו-״סלחנים״ יותר לחלל ההקלטה. אם נדבר קרוב למיקרופון דינמי, ממש מולו, סביר מאד להניח שהדהוד החלל פחות יפריע להקלטה. לכן עם מיקרופון דינמי אנחנו חופשיים להקליט בשטח, בכמעט כל מצב.
    לכמה הגברה המיקרופון זקוק – גם כאן, תכונותיו של הדינמי הופכיות לזה של הקונדנסר: הדינמי זקוק להרבה יותר הגברה (כלומר רגישות-הקלטה) כדי לפעול באופן תקין. לכן איכות ההקלטה תלויה במישרין באיכות המכשיר שנמצא בצד השני של הכבל: מיקסר, כרטיס קול, מכשיר הקלטה וכד׳. ככל שהמכשיר הזה ״ביתי״ יותר ומקצועי פחות, ״רצפת הרעש״ שלו (הרעש העצמי, המובנה שלו), גבוהה יותר, כלומר: ככל שנגביר את ה-Recording Level, את רגישות ההקלטה שלנו, כך נגביר גם את הרעש הזה, שיכול לבוא לידי ביטוי במגוון רעות חולות: רחשים, זמזומים, פצפוצים ועוד, וכאמור, מיקרופונים דינמיים זקוקים להרבה הגברה. מכאן שכדי להגיע לעוצמת הקלטה טובה במיקרופונים דינמיים, אנחנו זקוקים למכשיר איכותי בקצה השני של הכבל. הדבר ניכר מאד בדגמים מקצועיים מסויימים של מיקרופונים דינמיים, שידועים לשמצה בכך שבלי הגברה רבה מאד ואיכותית מאד, הם מספקים תוצאה מאכזבת, טבולה ברעשים, למרות שם היוקרתי שיצא להם ותג המחיר הגבוה.

לסיכום, למיקרופון הדינמי ולקונדנסר יש סט כמעט הפוך של תכונות: גם הקונדנסר הזול ביותר עשוי להישמע מצויין, ולשלוח צליל בריא ונקי גם למכשיר הקלטה זול. עם זאת, הוא רגיש מאד, צריך לשמור על מרחק אחיד ממנו, להיזהר לא ״להפגיז״ אותו בקולות רמים מדי, ולשים לב לחלל בו אנחנו מקליטים, כי הקונדנסר רגיש להדים, לציפורים שמצייצות מעבר לחלון, לשכן הנוחר שלנו ועוד. בניגוד אליו, הדינמי רגיש כמעט רק למה שמתרחש מולו, אבל מנגד הסאונד שלו אטום ופחות פחות מרשים והאות החשמלי שלו חלש בהרבה, מה שמצריך שימוש במכשירים איכותיים יותר להקלטה, שיכולים לספק הגברה נקיה מרעשים.

כשאנחנו רוצים להקליט שיחה או קריינות, אנחנו מתמודדים עם סט לא נרחב מדי של בעיות, אבל כן מדובר בבעיות מציקות למדי, שהתעלמות מהן פוגעת אנושות באיכות התוכן שלנו ובהנאה של המאזינים שלנו. אפשר לשלב קטע קצר באיכות בינונית שהקלטנו בחוץ, בווטסאפ או בזום, אם הוא חשוב, אבל כשמדובר בפרק שלם של עשרות דקות, גם הפודקאסטר המעניין ביותר יאבד את מאזיניו אם יספק להם הקלטה מהדהדת, קשה להבנה או צורמנית.

ההמלצות שלנו:

  • תשתמשו במיקרופון דינמי טוב: ישנם כמה דגמי מיקרופונים דינמיים טובים, שמספקים הקלטה בצליל מעט יותר בהיר, מפורט ו-״יפה״, ובכך הם דומים יותר לקונדנסרים באופי ההקלטה שלהם. הם אמנם מעט יקרים יותר, ומצריכים שימוש בציוד קצה איכותי, אבל התוצאה שווה את המאמץ. בשימוש באחד מהדגמים האלו אנחנו נהנים מהייתרונות של הדינמי (בראשם הסלחנות שלו להדהוד בחלל ההקלטה, ולדובר השני באותו החדר), וגם מצליל ״קונדנסרי״. פנו אלינו לייעוץ ונשמח לספר לכם עוד על הדגמים המומלצים שלנו.
  • תקשיבו: תנסו להקשיב לחלל שבו אתם נמצאים. צליל התקפי חד כמו מחיאת כף יעזור לכם להפריד בין ההד לצליל המקורי.
  • תרפדו: רובנו לא באמת יכולים להפוך את הבית לאולפן. אבל יש כמה פתרונות קטנים שעשויים לקחת אתכם רחוק. משטחים רכים בעלי שטח פנים מורכב סופגים אנרגיה אקוסטית טוב ממשטחים חלקים, לכן נסו להקליט בחדר שיש בו ארון ספרים, שטיח, וילונות, ספות בד, ערימות כביסה וכד׳. נסו לפזר את ההחזר הראשוני והחזק ביותר של קולכם על ידי הצבת המיקרופון בינכם לבין משטח רך כלשהו – כרית או מזרן.
  • בואו להקליט באולפן פודקאסטיקו: אתם מוזמנים להקליט בחלל מטופל אקוסטית, נעים ומזמין, ולהגיש את התוכן שלכם הישר למיקרופונים מעולים מהאוסף האישי של משוגע-הסאונד הראשי שלנו, עומר. האולפן, יפתח שוב בקרוב, עם תום תקופת הקורונה.

בהצלחה!

את ההקלטה הזאת אי אפשר להפסיק

הבידוד וההסגר של מגיפת הקורונה דורשים למלא את שעות הפנאי בפעילויות שלא מצריכות יציאה מהבית. זום הפך לשם נרדף לשיחות וידאו מרובות משתתפים גם לאנשים שמעולם לא פתחו מצלמת רשת, נטפליקס נטחן כל כך הרבה שמשרד התקשורת ביקש מהם להוריד את איכות השידור, ותעבורת האינטרנט בארץ עלתה ב-30% לפי נתונים של בזק.

זה זמנם של הפודקאסטים – אינספור תוכניות אודיו באינספור נושאים לאינספור נישות, שאפשר לצרוך במנוחה ובמקביל לפעילות כמו כושר ביתי, ניקוי, בישול וסידור הבית.

מגיפת הקורונה החדשה תפסה את פודקאסטי.קו בתקופה אופטימית, ואנחנו נחושים להמשיך במגמה הזאת. כשהתחילו הגבלות תנועה ויציאה מהבית, אנחנו כבר היינו מצויידים בציוד הקלטה איכותי נייד, ומנוסים בהקלטות ביתיות איכותיות, אלתורים טכניים שאיפשרו גם לראיין מרחוק באיכות שמע מצויינת, הקלטות טלפוניות למרואיינים נטולי ציוד ועריכה מהבתים שלנו בלי להתפשר על התוצר.

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי המצור, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו:
📧 אימייל (Go@podcasti.co)
🤙 טלפון (053-7337419)
🧙 טלפתיה

הסבר מן ההסגר – קצת על הסאונד של סייברסייבר

רבים שואלים אותנו: תגידו, מהו סוד הסאונד המיוחד של סייברסייבר, פודקאסט הדגל שלכם? ואנחנו עונים: הגזמה פראית.

ואם אתם מתעקשים לדעת עוד, אז הנה הסבר קצת יותר מעמיק, שהכין במיוחד עבורכם האיש הטכני שלנו, עומר סנש.

(הסאונד של ההסבר עצמו, ובכן, הוקלט ממעמקי ההסגר. איחולי בריאות ללקוחותינו, למאזינים ולכולם, בתקופה מוזרה זו).

כאן הפרק המלא והמעולה.

להקליט רחפן בלב מדבר

במרכז טאוב בירושלים אוספים נתונים על החברה בישראל, שמשמשים מדענים, חוקרי תרבות וחברה, עיתונאים וסטודנטים. בטאוב מבינים שמאחורי כל המספרים והנתונים יש אנשים וסיפורים, והחליטו שהדרך הנכונה ביותר להנגיש את המסקנות שנחצבו מתוך הררי הנתונים – היא לספר סיפור אנושי. אחת הדרכים הטובות והפופולריות היום לספר סיפור בצורה מקיפה ומעניינת היא באמצעות פודקאסט דוקומנטרי, כפי שלמדנו מ-Serial ואינספור תלמידיה.

בפרק הקודם של DataPoint, הפודקאסט של מרכז טאוב, התוודענו לעזיז קעדאן, שהקים את חברת הסטארטאפ המסקרנת Myndlift במרכז תל אביב, ובאמצעות כמויות בלתי נדלות של קסם אישי והומור הצליח לאסוף סביבו חברים חדורי תחושת שליחות בדרך להצלחה הגדולה.

בפרק החדש הדרמנו עם ציוד ההקלטה שלנו לירוחם, שם מורה אחד, יוצא תעשיית ההייטק, אסף שלו, סוחף אחריו קבוצת תלמידים בדרך להצלחות בינלאומיות בתחום המדע והטכנולוגיה לנוער.

דרך שלו והתלמידים אנחנו נחשפים לסיפור של מרכז קהילתי חם בעיר פריפריאלית ישראלית, שבשנים האחרונות עוברת שינויים דרמטיים ומנסה להשתחרר מהסטריאוטיפים של העבר. מרכז המדעים בירוחם מפגיש את הילדים עם שיטות עבודה מתעשיית ההייטק, מחבר אותם להווה הטכנולוגי המתקדם ומעודד אותם להתעצם ולרכוש ידע ונסיון שיעזרו להם בעתיד, ולא פחות מכך, ביטחון עצמי רב. הנתונים הסטטיסטיים היבשים שמשובצים לאורך הפרק נצבעים בסיפור מלא החיים והקולות של מרכז המדעים בירוחם. האזינו כאן [אנגלית]:

עוד פרטים על הפרוייקט באתר מרכז טאוב.

פודקאסטים בהפקת Podcasti.co

אספנו פה פרקים נבחרים מפודקאסטים של לקוחות נבחרים שלנו. קליק על שם הפודקאסט ותגיעו לכל הפרקים שלו. האזנה נעימה!

כאן מאזדה מדברת: שיחות עם מומחים על התרבות היפנית. הופק עבור מאזדה.

מסע הקסם המדעי: הפודקאסט של מכון וייצמן למדע, המביא שיחות בין מדענים ואמנים, הבוחנים את הקשרים האפשריים בין מדע לאמנות.

DataPoint (באנגלית): סיפורים על האנשים שמאחורי המספרים בנושאי כלכלה וחברה. הופק עבור מרכז טאוב.

פרטיות העתיד: הפודקאסט הרשמי של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

לא כל הזכויות שמורות: הפודקאסט הרשמי של האגודה לזכויות האזרח.

לקס קיברנטיקה (אנגלית): חוקרים ומומחים דנים בסוגיות סייבר ומשפט. הופק עבור מרכז המחקר להגנת הסייבר, האוניברסיטה העברית ירושלים.

להמשיך לקרוא פודקאסטים בהפקת Podcasti.co

ג׳ינגלים

 

אותות, ג׳ינגלים, פתיחים – איך שלא תרצו לקרוא להם, הם אותם מעברונים קצרים שעוטפים את פרקי הפודקאסט שלכם בקריינות מקצועית עם אפקטים ואות מוסיקלי. זהו אחד הדברים העיקריים (לצד תוכן מעולה, הגשה מדוייקת וסאונד מצויין), שמבדילים בין פודקאסט מקצועי לבין.. סתם הקלטה.

איש הג׳ינגלים שלנו, עומר סנש, הוא בעל נסיון של מעל 15 שנה ברדיו האזורי, בגלי צה״ל/גלגלצ, ברדיו החינוכי והאינטרנטי במיתוג קולי, קריינות, הדרכת קריינים וטכנאות סאונד. יחד עם עידו קינן ומאגר הקריינים, נוכל להעניק לפודקאסט שלכם עטיפה קולית מזמינה ומרהיבה.

הנה כמה אותות פתיחה ומעבר שהפקנו לרדיו הקצה, ולמגוון לקוחותינו

הפתעה: אנחנו לאו דווקא ממליצים על ג׳ינגלים פרסומיים. פרסומות רדיו הן היום כבר מוסד שחוק לעייפה, ולדעתנו מסרים שיווקיים של נותני חסות לפודקאסט שלכם יהיו אפקטיביים ואמינים יותר אם יוקראו בידי המגיש, או אפילו עדיף – ישתלבו בשיחה בטבעיות. אנחנו לא קוראים להסתיר את העובדה שמדובר בפרסום, אלא להפך – לתת לה את המקום הראוי לה. אבל לא בצורה של תשדיר פרסומת מהרדיו הישן.

אנחנו כן מאמינים בג׳ינגל קצרצר בתחילת כל פרק. אות פתיחה מדוייק, באווירה המתאימה, יתן למאזינים הרגשה שהם בידיים טובות כבר מהרגע הראשון, ומעניק תחושה (לאו דווקא מודעת) שהם עתידים להאזין לתוכן איכותי. הם יודעים שלא יופתעו מעוצמות סאונד משתנות ומבהילות, רעשים וצרימות ושאר תקלות שמאפיינות פודקאסטים חובבניים שהופקו ללא מעורבות סאונדמן מקצועי. ג׳ינגל טוב מסקרן אותם, מגדיר את האווירה הצפויה ומכין אותם להאזנה לתוכן מושקע.

 

פודקאסטים: עלייה בהאזנה ובהכנסות מפרסום בארה"ב

מחקר חדש של IAB/PwC: ההאזנה לפודקאסטים בארה"ב עלתה ב-7% ב-2018, ונכון להיום יותר מ-50% מבני ה-12+ האזינו לפודקאסט.

תקציבי הפרסום בפודקאסטים בארה"ב ב-2018 הגיעו ל-479 מיליון דולר, עלייה של 53% לעומת 2017. הכנסות מדווחות של חברות פודקאסטים מובילות הגיעו ל-345 מיליון דולר, עלייה של 34%. המחקר חוזה שההכנסות יכפילו את עצמן עד 2010 ויעברו את המיליארד דולר.

הפרסומות בפודקאסטים מתחלקות ל-63.3% שמוקראות על ידי המנחים, 35% שמוקראות על ידי קריינים ו-1.7% פרסומות מוכנות של המפרסמים. 51.2% מהפרסומות מושמעות כחלק מהתוכנית, ו-48.8% מושמעות דינמית (כלומר ניתן להחליף אותן אוטומטית, גם בפרקי ארכיון). 30% מהפרסומות באורך 60 שניות ו-27% באורך 90 שניות. פרסומות ארוכות מ-90 שניות מהוות 1% בלבד.

רוב ההכנסות מפרסומות מגיעות לפודקאסטי חדשות, אקטואליה ופוליטיקה (18.4%), קומדיה (13.9%) ועסקים (12.8%). אחריהם ברשימה: חינוך, אמנות ובידור, פשע אמיתי, טכנולוגיה, לייפסטייל, תסכיתים בדיוניים ומשחקים ותחביבים.

הדוח המלא זמין כאן [פדף].

? יום פרטיות בינלאומי שמח, למי שחוגג

יום הפרטיות הבינלאומי, שמכונה גם "יום פרטיות המידע" ו"יום הגנת המידע", מצויין ב-28 בינואר מדי שנה מאז 2007, ומיועד לעורר מודעות לחשיבות ההגנה על פרטיותנו ועל המידע הרב שנוצר, נאסף, מנותח ונאגר עלינו, חלקו הגדול באינטרנט ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו סייענים אישיים קוליים, מנועי חיפוש, אפליקציות, רשתות חברתיות, חפיצים לבישים (wearables), טלפונים חכמים וחפיצי האינטרנט של הדברים (IoT).

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, הרגולטור של התחום בישראל, מקדישה את פרק הבכורה של הפודקאסט שלה, "פרטיות העתיד", ליום הפרטיות הבינלאומי. בפרק אנחנו מדברים על מהי פרטיות, אילו אתגרים מעמידות בפניה טכנולוגיות חדשניות, ואיך אפשר לשמור עליה גם בסביבה המחוברת והמקוונת שאנחנו חיים בה.

מעקב משטרתי ? Jason (cc-by-nc)

? "פרטיות העתיד" הוא הפודקאסט של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ?️ מגיש: עידו קינן ? SFX: ShaneAlf, uEffects, Nbs Dark, Counter-gamer, freedomfightervictor, DCPoke, qubodup (cc0); wjoojoo, noisyninja (cc-by); Vlaxim, Timbre (cc-by-nc) ?‍? עיצוב סאונד: עומר סנש ? הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס ? דברו איתנו

פודקאסט חדש: DataPoint – של מרכז טאוב

אתמול הושק הפודקאסט החדש שהפקנו יחד עם Taub Center – מרכז טאוב – DataPoint, שיעסוק בסיפורים האנושיים שמאחורי המחקרים והמספרים. בפרק הראשון מתראיין יזם ההייטק הערבי עזיז קעדאן מ- Myndlift, חברה שמטרתה לסייע בטיפול שאינו תרופתי ב-ADHD.

האזינו כאן.

עוד על מאוחרי הקלעים של הפקת הפודקאסט, מספרת מאיה דולגין ממרכז טאוב, בכנס של המרכז, בו הושק הפודקאסט.

להמשיך לקרוא פודקאסט חדש: DataPoint – של מרכז טאוב

יום הפודקאסט הבינלאומי – המלצות האזנה

חוץ מהפודקאסטים המעולים שאנחנו מפיקים ללקוחות שלנו, יש עוד המון דברים ששווה לשמוע. לכבוד יום הפודקאסט הבינלאומי, מייסדי Podcasti.co חולקים איתכם כמה המלצות לפרקים שהם אוהבים במיוחד, של פודקאסטים מהארץ והעולם. האזנה נעימה

להמשיך לקרוא יום הפודקאסט הבינלאומי – המלצות האזנה