לא עומדים מנגד

אנחנו חברה מסחרית. אנחנו לא מחרימים אף אחד, ומעניקים שירותי פודקאסטינג איכותיים לכל מי שחפץ, עם זאת אנחנו לא יכולים להתעלם מהסיטואציה שסביבנו. ישראל בוערת, החברה הישראלית קרועה, ונראה לנו שמתרחשים פה כמה תהליכים מהירים מדי ולא שקולים מספיק. אבל עדיין, אנחנו לא מערכת חדשות, ואין לנו לכאורה דעה בענייני היום. כמובן שאנחנו בעד שוויון, דמוקרטיה וליברליזם, אבל נראה לנו שזה מובן מאליו.

ברמה המעשית יש לנו לקוחות שעלולים להיפגע באופן ממשי מהסיטואציה ובראשם אנשי חברת בייבי-בלום, איתם אנחנו מפיקים את הפודקאסט המקסים ״אבא ואבא שלי״. לכן שמחנו מאד להקליט איתם פרק חירום זריז, שעלה לאוויר כבר ביום ההקלטה.

עו"ד עידן רוזן סגר כתב לפני כחמש שנים את ספרו "והגיענו לזמן הזה", ובצירוף מקרים מעניין הוא יצא בדיוק ב-1.11, ביום הבחירות. בספר מתוארת ישראל הנתונה תחת שלטון הלכתי קיצוני – במקום בתי משפט הוקמה הסנהדרין, משכב זכר נאסר בחוק והעונש הוא מוות. זו אולי נשמעת לכם כמו מציאות קיצונית, אך ישראל 2023 מוכיחה שגם הסיוטים הגרועים ביותר עלולים להתממש. גם אם אנחנו עדיין לא שם, קיבלנו בשבועות האחרונים קריאת כיוון מבהילה.

מלבד העיסוק שלו בכתיבה, עידן הוא גם משפטן וגם גם אב טרי לשני ילדים שהגיעו לעולם בתהלך פונדקאות. היום אירחנו אותו באולפן ושוחחנו איתו גם על המציאות וגם על הספר, וגם על ההשקה המבהילה ביניהן. בספר המציאות כאמור קיצונית בהרבה, ומתרחשת בשנת ה-120 למדינה. אבל מעניין לשמוע אותו מדבר כבר עכשיו על מה אפשר וכדאי לעשות ואיפה עוברים הקווים האדומים. לסיום שוחחנו איתו גם על פונדקאות וילדים ועל איך ההורות שינתה את הגישה שלו למציאות, שהולכת ומשתנה בקצב מטורף ובכיוון מלחיץ.

 

אז.. מה לובשים לחלל?

לא מזמן ארטמיס 1, שנשלחה להקיף את הירח, שבה בשלום, ובה שתי בובות עמוסות חיישנים, שלבשו חליפה מיוחדת, שנועדה ״להגן״ עליהן מפני קרינה קוסמית מסוכנת. לבובות שלום, כמובן, וזה צעד קטן אך חשוב בדרך לחזרתנו לירח, וצעד גדול לספיר לזר, שמנהלת המחקר בחברה שפיתחה את החליפה הזו.
.
ספיר לזר עברה מהלימודים באפקה ישר לתפקיד בחברת סטארמד. היא מפתחת ביגוד מגן לאסטרונאוטים, שמעבר להגנה על גופם מפני קרינה היא גם מאפשרת להם תנועה טובה וטבעית יותר בזכות משקל קל במיוחד.
.
אגב, החליפות האלו כבר שומרות על עובדי כורים גרעיניים וטכנאי רנטגן פה על פני כדור הארץ, שזו כבר הצלחה. אבל אנחנו חוגגים את העובדה שזו הפעם הראשונה שמוצר ישראלי כזה נשלח לחלל, ושמדובר בבוגרת טריה יחסית של מכללת אפקה להנדסה בת״א.
.
פרק מעניין במיוחד בפודקאסט הותיק שלנו עם מכללת אפקה, בהגשת עידו קינן. שומעים ממש כאן
.

לנקקי אותו, אל תעשי לו חשבון

אפשר לומר שהפודקאסטים הם הצאצא הפרוע של הרדיו. בניגוד לרדיו הקלאסי, שלמרות קסמו הולך ומתנוון, פודקאסטים חיים ומתחדשים ותופסים יותר ויותר מקום בזירה הציבורית, ונתח גדול יותר ויותר בהרגלי צריכה המדיה של הציבור.

אבל הפודקאסטים עדיין מתמודדים עם אתגר משמעותי אחד – קלות ההאזנה של הרדיו עדיין גדולה בהרבה. אמנם לכולם יש היום סמארטפונים עם חבילות גלישה ואפשר להגיע בקלות לכל סוג של מדיה, אבל עדיין אין תחרות לכפתור האחד, היחיד והפשוט שצריך כדי להפעיל רדיו FM ולתת למישהו אחר לבחור עבורך מה תשמע. בדרך להאזנה לפרק פודקאסט יש למאזינה הפוטנציאלית שפע מבלבל של אפשרויות בחירה.

היסטורית, המונח ״פודקאסט״ פומפם לשיח הציבורי על ידי חברת אפל, ויישומון הפודקאסטים שלה חזק בזכות נתח מחזיקי האייפון הגדול. אך רבים מחזיקים מכשיר אנדרואיד, ומשתמשים ביישומון גוגל פודקאסטס, שמגיע מותקן מראש. ספוטיפיי טרפו את הקלפים עם ממשק מופלא, תפוצה רחבה ושיפור משמעותי בכלי ניהול הפודקאסטים המוצע ליוצרי הכותרים. ויש גם פלטפורמות אחרות, ובהן אמזון, דיזר, פודקאסט אדיקט ופוקט קאסטס. מיטיבי הלכת משתמשים בתוכנות ייחודיות שקוראות את פיד ה-RSS עצמו, עמוד השדרה של כל פודקאסט, שכולל את המידע המלא על הפרקים. ויש אפילו – לא תאמינו – אנשים ששומעים פודקאסטים דרך יוטיוב.

אז איך הקהל של הפודקאסט שלכם מגיע לשמוע אתכם? איך נדע לאיזה כפתור לכוון את הקהל ללחוץ בעולם שבו למאזינים, לצופים ולעוקבים יש קשב ממוצע של 3 שניות?

הפתרון הוא עמוד לינקים. דף נחיתה פשוט וברור שמרכז בלחיצה אחת את הפלטפורמות המובילות. בעולמות האינסטגרם אנחנו מכירים את הביטוי ״לינק בביו״. אבל גם פודקאסטים צריכים לינק אחד, אחיד ויחיד שיוביל את המאזינים להאזנה בצורה נוחה ופשוטה, במקום פוסטים מתישים עם לינק נפרד לכל פלטפורמה.

לקוחות חברת Podcastico מפיקים בעזרתנו פודקאסטים מעולים, ובין שלל השירותים המוצעים להם, הם יכולים לקבל דף נחיתה כזה בשירות שלנו, פודליסט. הנה למשל הפודליסט של הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר: https://podlist.net/cyber/

דברו איתנו
צרו קשר למידע נוסף, ייעוץ והצעות מחיר מותאמות אישית

go@podcasti.co
0577-364-7684

פודקאסט חדש מחפש את הסיפורים שלכם

גיא פלביאן עובד איתנו על שלל פרוייקטים, מ"אבא ואבא שלי" ועד הפודקאסט הפופולרי סייברסייבר. עכשיו הוא רוצה להגשים חלום ולהפיק פודקאסט משלו – והוא צריך את עזרתכןם. גיא, המיקרופון שלך 🎙️


לפרויקט חדש אני מחפש אנשים עם סיפורים מיוחדים. הסיפור שלכם/שלכן מכיל בתוכו הרבה תובנות שיכולות לעזור לאנשים להתמודד עם החיים ולהבין אותם בצורה טובה יותר. בגלל שהפרויקט מחולק לפרקים, אני צריכה כמה סוגים של סיפורים מיוחדים בנושאים שונים:

– סיפורי אהבה, ופרידה.
– ‏סיפורים על הזהות שלכם.ן, איך אתם מגדירים אותה ושינויים שעשיתם בה
– ‏סיפור על מישהו שפגע בכם או פגעתם בו, והייתם צריכים לשקול עם לסלוח לו או לה ולהפך.
– ‏סיפור על הילד שבתוככם ואיך אתם מתמודדים איתו.
– ‏אתם יכולים לשלוח לי גם סיפורים כללים יותר אם הם מאוד מיוחדים (רק לא סיפורים על אובדן – כבר סקרנו את הנושא)

אשמח לשמוע מכן.ם 🙂

גיא
054-4211234
kolmashe.eno@gmail.com

פרק פרידה

אנשימעם הוא פודקאסט עם ועל אנשים עם מוגבלויות. אנשים ונשים שפשוט חיים את החיים שלהם ושלהן, מדי יום, ממש כמוכם רק עם שכבה נוספת של קשיים והתמודדויות.
אבל הם לא צריכים רחמים, הם לא צריכים שתקראו להם ״מעוררי השראה״. הם רק צריכים שתראו בהם אנשים. הם אנשים עם. ויש להם מה להגיד על החיים, על תחביבים, על עבודה, על זוגיות ומיניות וגם על המרחב הציבורי הישראלי שלא סולח ולא עושה הנחות לאף אחד. ואנחנו חושבים שאתם צריכים לשמוע.
אגב שמיעה, המגישה, תכלת גינס, לא שומעת פודקאסטים. למעשה, היא לא שומעת כמעט בכלל (ונעזרת בתמלול חי במהלך הראיונות).

באוקטובר 2021, תכלת אירחה בפודקאסט את נתנאל יהודה הלוי, פעיל חברתי ויוטיובר מלא בהומור, שמחת חיים ונחישות. נתנאל נולד עם ניוון שרירים ונשא את נכותו בגאון, לא התבייש בה ולא חשש מהסיטואציות שאליו הובילה אותו נכותו. הוא אף תיעל אותה לעסקים, סטנדאפ, הרצאות, ייעוץ ואקטיביזם – עם חלום להגיע לפוליטיקה. הוא נאבק עבור זכויות בעלי מוגבלויות והרבה מהם הפכו לחברים קרובים שלו.

בסוף ספטמבר 2022 הוא מת במפתיע. בפרק החדש של אנשימעם, תכלת נפרדת מחבר טוב, שהרגיש שעוד מוקדם לו ללכת.

להאזנה ביישומוניםApple PodcastsSpotifyDeezerGoogle PodcastsAmazon Music

הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ועוד חדשות פודקאסטים

הפודקאסט החדש של קים קרדשיאן • רשתות פודקאסטים מזייפות נתונים באמצעות רכישת האזנות ואף אחד לא מתכוון לעצור את זה • התביעה שחיסלה פודקאסט פלילי ישראלי
להמשיך לקרוא הטיימס דרס את הפודקאסטרית שעזבה אותו ועוד חדשות פודקאסטים

פודקאסט שאפשר לשמוע רק ביער בשוודיה ועוד חדשות פודקאסטים

פרקי הפודקאסטים מתקצרים • פיראטים מעלים סרטים וסדרות לספוטיפיי • רשתות פודקאסטים קונות האזנות • האסיר שיקבל משפט חוזר בזכות פודקאסט

להמשיך לקרוא פודקאסט שאפשר לשמוע רק ביער בשוודיה ועוד חדשות פודקאסטים

קל שזה הפשוטע

להיות היום מילניאל סלאש זילניאל זה לא קל. האופק נראה קודר גם בכיוון הכלכלי וגם בכיוון האקלימי. הדמות הפיקטיבית ״הפשוטע״ מתמודדת עם הניכור האורבני, היאוש והציניות באמצעות דמות היסטרית שמתפרשת על פני שלל ערוצי מדיה חברתית. הכתיבה השנונה של בר אלמליח, שמאחורי הדמות, הפכה אותה לתופעת רשת של ממש, עם שפה מובחנת ומעל חצי מילון עוקבים שמתמוגגים מההברקות שלה\שלו. מפה לשם, הפשוטע גם מפיקה מסיבות עם שלל סלבז, שיתופי פעולה מפתיעים ועוד. ואפילו הופק שיר עבור מצעד הגאווה יחד עם אגם בוחבוט. אפשר לומר שיש באזז.

שיר הדס מאיר, מגישת גלגלצ ושותפה של בר להפקות של הפשוטע, פנתה אלינו עם רעיון להפיק פודקאסט עבור הפשוטע. חברת האופנה Factory54 נתנה את החסות ויצאנו לדרך. כמו שהפשוטע מתארת בשפתה הייחודית:

״תמיד צחקתי על זה שיש יותר פודקאסטים מאנשים ששומעים אותם
תהיתי מי האנשים שיושבים ושומעים אנשים מדברים בלי יכולת להתפרץ באמצע ולהפוך את השיחה לעליהם
אבל אז גיליתי שהעולם מלא באנשים ששומעים פודקאסטים ונהנים מזה וזה עושה להם את היום והם באים לעבודה ואומרים חגית שמעת את הפודקאסט תשמעי והם איכותיים הם בגבוה הם צורכים תוכן שהוא לא האח הגדול סמל סטטוס
גם אני רוצה להיות מזוהה עם האיכותיים כזו אני תרבותית סולדת מטראש לי אין טלוויזיה בבית משחית את הנפש
אז בשותף עם שיר הדס מאיר שבאה מהרדיו היא יודעת איך מדברים הקלטנו פודקאסט 8 פרקים
בכל פרק התארח אדם נדיר ורם מעלה לדבר על נושא מעניין ברשת ובתרבות הפופ״

ציפינו לרעש וצלצולים, ממש כמו במסיבות של הפשוטע, אבל במקום זה קיבלנו פודקאסט אישי, מעמיק מצחיק ומרגש, אפילו אפשר לומר – נוגע ללב. עם שיר, ובר, הדמות האמיתית מאחורי הפשוטע, ועם רשימת אורחים מבעבעת.

מאזינים ממש כאן:

https://podlist.net/hapshuta/

בשורות טובות

 

צמיחה חופשית

כל מדינה רוצה שיהיה לה כושר ייצוא, מפעלים יצרנים שיכולים להניע את גלגלי המשק שייצרו עוד מקומות עבודה. כדי שכל הטוב הזה יקרה, התעשייה צריכה דחיפה, עידוד, סיוע, גם מול שאר מדינות העולם שמבינות שאין כלכלה בלי כושר ייצוא. 

החדשות הטובות: לא רק שזה קיים, ייתכן שאתם יכולים להיות חלק מזה: לקבל תמריצים, כסף והטבות מס, בעבור השקעות שתעשו במקומות שבהם למדינה חשוב לתת דחיפה.

"כנפי צמיחה", הפודקאסט החדש של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשיה, בהגשת עידן קוולר ובהפקת פודקאסטיקו, יכיר לכם את הרשות, יספר לכם על התוכניות השונות שלה, יארח את ראשי הרשות ובכירי תעשייה, אנשים שנעזרו ברשות ופרוייקטים שהצליחו בזכותה, ויסביר לכם איך גם אתם יכולים להיעזר ברשות לקדם את העסק שלכם. ומאזינים ממש >> כאן

התשמע קולי

תכלת גינס, מגישת הפודקאסט "אנשימעם", כמעט ולא שומעת. רונה סופר, המרואיינת בפרק הזה, כמעט ולא נשמעת, כי עברה תאונת דרכים קשה בגיל 15 שהפכה את הקול שלה ללחישה. הפער האירוני ביניהן הוליד את הדיאלוג הבא:

רונה: "אני נזכרת שכשעשיתי את הסרט, אז הציעו לי שמישהי תתמלל אותי, ואני כזה אה, 'שמישהי תתמלל אותי? וואו, ממש ממש לא', וזה באמת היה חלק מהקטע של, את יודעת, לרכוש מחדש את הזהות שלי – fuck it, ככה אני מדברת, וזה לא באמת קשה לשמוע אותי, כמו שצריך להקשיב. עכשיו, בישראל זה קשוח לדבר בווליום כזה, כי כולם פה צורחים. ברירת המחדל היא מאוד גבוהה. אז פשוט צריך להוריד כאילו את הווליום ולקרוא שפתיים".

תכלת: "כן, אני שמה לב, את מאוד אוהבת להיות חושנית גם בקול וגם עם השפתיים".

רונה: "גועל נפש"

תכלת: "אני אביא לך את האודם שלי, אל תדאגי".

רונה: "וואי, כן, חולה עליו".

תכלת: "הכתום".

רונה: "מהמם, כן".

סופר היא קולנוענית, פרסומאית, מרצה על נכות ומיניות, אקטיביסטית וג'ינג'ית. היא רוצה שתקשיבו לה, אבל *באמת* תקשיבו. ואם תקשיבו, תוכלו לשמוע אותה מספרת לגינס על קולנוע וזהות, נכות ומיניות, איך זה להיות טינאייג'רית זועמת שנאלצת לבלות שלוש שנים בשיקום, מה היא עשתה כדי לעבור פאזה מנס רפואי לחיים עצמם ומה היתרון בחתונה עם גבר נמוך קומה.

ועוד טעימה לפני שתלחצו פליי: 

רונה: "הייתה פגיעה שהיא גם בעמוד השדרה וגם פגיעה עצבית, וזה מאוד גבוה בעמוד השדרה, זה אומר שזה פגע בעצם בכל הגוף, אז כל הגוף שלי חלש בעצם, והכל זה חלק מהפציעה".

תכלת: "את גם נעזרת במקל הליכה".

רונה: "יש לי מקלות מהממים, שאני מקפידה לצבוע אותם".

תכלת: "אמרו לך שזה סקסי"?

רונה: "אמרו לי שזה פאלי".

לתמלול המלא

NPR פונים לפודקאסטים להציל את הרדיו הציבורי

פוסט אורח של יעקב צ'אקוב

NPR, רשת הרדיו הציבורי האמריקאי, היא ככל הנראה אחת מרשתות הרדיו הגדולות בעולם עם מעל ל-1000 תחנות ו-26 מיליון מאזינים בשבוע. בשנה האחרונה היא הבינה משהו חשוב – שאם היא רוצה להישאר רלוונטית, היא צריכה לחדש.

האם פודקאסטים הם שיצילו את הרדיו הציבורי האמריקאי?

NPR הוקמה ב-1970 והחלה בשידוריה ב-1971. אחרי שנקלעה לחובות, הסכימה הרשת  ב-1985 להסדר ששינה את צורת התקצוב שלה בתמורה להלוואה מרשות השידור המרכזית. ההסדר החדש קבע שבמקום לתקצב את NPR ישירות, הקונגרס יתקצב תחנות רדיו מקומיות, ואלה תשלמנה לNPR על שירותים שונים. בפועל, NPR הפכה לספקית תוכן, והתחנות המקומיות הפכו למפיצות שלה, לצד התכנים המקוריים המקומיים שלהן.

הירידה הגדולה

בשנתיים האחרונות החלה NPR לראות ירידה במספר ההאזנות שלה בלייב, ירידה שרק הואצה בעקבות הקורונה. שתי תוכניות הדגל הגדולות ביותר שלה שודרו בשעות שמכונות drive-time, שיועדו לנוהגים אל ומהעבודה. עם המעבר לעבודה מהבית בקורונה, שיעורי ההאזנה לתוכניות האלה נחתכו ביותר מ-25%.

הנקודה המעניינת היא שבמקביל לירידה הדרסטית ברדיו, ובמגמה ממש הפוכה, NPR צמחה בצורה יוצאת מן הכלל בערוצים הדיגיטליים שלה: האתר, האפליקציות וסטרימינג מהאינטרנט גדלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.

זה נשמע דווקא כמו דבר טוב, לא?

זאת בדיוק הבעיה. עיקר ההכנסה של NPR – שני שלישים ממנה – מגיעים מזכויות שידור לתוכניות שהיא מפיקה ומחסויות ברדיו. ההכנסות מהערוצים הדיגיטליים נמוכות מאלו שמגיעות ממאזיני הלייב.

וזה בעצם האתגר הנוכחי של NPR: למצוא מודלים חדשים לייצור של הכנסות ממקורות שהם לא רדיו.

פודקאסטים דינמיים

מקור הכנסה אלטרנטיבי מרכזי הוא, באופן טבעי, פודקאסטים. מספר המאזינים לפודקאסטים של NPR ב-2020 גדל ב-25%. ובצד הפיננסי, לראשונה עקפו ההכנסות מחסויות underwriting בפודקאסטים – חסויות שכוללות רק את שם החברה בלי פרסום של מוצר או הנעה לפעולה – את אלו שברדיו, והדגימו את הפוטנציאל שבתחום.

החיסרון בפודקאסטים הוא שהם מוצגים כ-one size fits all, אפילו שהם לא. בואו ניקח חדשות, לדוגמה. פודקאסט חדשותי יומי לא יכול לכסות את כל החדשות בכל ארה"ב, שיתאימו גם לתושב ברוקינגס, דרום דקוטה וגם לתושבת ניו יורק, ניו יורק. הפודקאסטים מכוונים למכנה המשותף הכי גדול של שני התושבים. החיסרון הוא ששניהם לא יקבלו חדשות מקומיות. אבל תוכניות רדיו מקומיות הן, ובכן, מקומיות.

הרעיון של תוכן דינמי בפודקאסטים כבר מסתובב שנים. הטכנולוגיה משמשת בעיקר להזרקת פרסומות דינמיות לתוך פרקי פודקאסטים. המטרה היא:
א. לעדכן פרסומות חדשות גם בפרקים ישנים, משום שאלו ממשיכים לרשום האזנות.
ב. להתאים אישית פרסומות למאזינים, בניגוד לרדיו המסורתי שמשמיע את אותה פרסומת לכולם.

אבל למה לעצור בפרסומות? למה לא להזריק אייטם חדשותי מברוקינגס, למשל? וזה בדיוק מה ש-NPR הבינה: היא יכולה למנף את התחנות המקומיות ולנסות ליצור חוויית האזנה מותאמת אישית לכל מאזינה. חווייה שתשלב אייטמים רגילים, כלל-אמריקאיים ובינלאומיים שמשותפים לכולם, וגם תוכן מקומי מיוחד למאזין מברוקינגס.

בספטמבר האחרון הם התחילו להתנסות בפורמט החדש עם הפודקאסט Consider This. מאזינים ב-10 אזורים שונים בארה"ב כבר מקבלים פרק מותאם אישית, או בעצם אזורית, שמבוסס על תוכן שנוצר ב-12 תחנות רדיו מקומיות. התחנות קיבלו הנחיות מדוייקות לסגנון ולתוכן של האייטמים. הן מפיקות אותו ומעבירות לצוות ב-NPR, שמעלה את האייטם למערכת שמזריקה את האייטמים.

פרימיום

בינתיים NPR מנסה לשחק עם אפשרויות ומודלים שיאפשרו לגוון את מקורות ההכנסה. למשל, היא הייתה אחת מהראשונות שהופיעו כבר בהשקה של הפודקאסטים בתשלום, הן של אפל והן של ספוטיפיי. היום אפשר, בתשלום סמלי, לקבל פודקאסטים של NPR ללא פרסומות באפל, ספוטיפיי ובפיד RSS אישי דרך האתר.

ל-NPR יש עדיין הרבה אתגרים לפתור, אם זה ברמת התוכן, ההפצה והתשלום. אבל נקודה מעניינת היא שעם הפודקאסטים המותאמים אישית, המודל שנוצר ב-1985, שבו NPR היא ספקית התוכן ותחנות הרדיו הן המפיצות, התהפך. היום תחנות הרדיו הן הספקיות, ו-NPR היא המפיצה של התוכן – בצורת פודקאסטים ושאר פלטפורמות דיגיטליות.

______________________
יעקב צ'אקוב הוא מאזין מושבע לפודקאסטים עוד מ-2016. כשהוא לא מאזין לפודקאסטים הוא כותב בטוויטר על אינטרנט, משפיענים ופודקאסטים 🖼️ תמונה ראשית: Mr.TinDC (cc-by-nc)

חדשנות בחינוך לספרות? כן, בבקשה!

עומר סנש, איש הסאונד שלנו, ממוקד בדרך כלל בהפקה, באחורי הקלעים אצלנו בעסק. בהזדמנויות המעטות שבהן הוא מול מיקרופון, הוא מגיש בגלגלצ קצת מוזיקה חדשה בימי שלישי ובסופשבוע רגוע בשבתות ומדי פעם מקריין פרסומות. הרבה זמן שהוא לא עשה משהו אחר עם הקול.
זה משתנה עכשיו:
לא מזמן פנתה אלינו גליה פולק-ארביב מהמרכז ללימודי הרוח בספריה הלאומית, והביאה איתה רעיון חדשני: מערך שיעורי ספרות לתיכונים.. בפודקאסט! התבקשנו להפיק הסכת שיעזור להעביר לתלמידים נושאים כמו אונומטופיאה, מטאפורה ופואנטה בצורה כיפית ומגניבה, שלא בוחלת בפופ-טראש עכשווי אבל גם צוללת לעומקם של נושאים כבדים ולא פשוטים. מגניב, לא? שמחנו על זה מאד, בעיקר כי זה מאפשר מרחבי סאונד והגשה מטורפים, אבל גם כי זה נושא שקרוב לליבנו.
אז קפצנו על ההזדמנות: אחינעם בר ולילך וולך המוכשרות כתבו, צוות פודקאסטיקו ערך, הקליט, הפיק ומיקסס, צוות הספריה הלאומית ליווה מקרוב את התהליך ובסופו של דבר קיבלנו פודקאסט שהוא גם מערך שיעור מסודר ואפקטיבי שיעזור לכל מי שלומד ספרות, וגם האזנה מהנה למדי לכל מי שמתעניין בנושא.

שני פרקים כבר עלו, על מטאפורה והאנשה. בקרוב יהיו עוד, על שלל נושאים.

האזינו, ותנו לתיכוניסטים שאתם מכירים לנצח את הבגרות בספרות בעזרת הפודקאסט הזה.
תודה גם למשרד החינוך ולקרן עזריאלי שתמכו במהלך יוצא הדופן הזה.
קרדיט צילום: גבע טלמור, עבור גלגלצ

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים? מגזין!

פרוייקט של אחד מטכנאי סאונד היותר מוכשרים שעובדים איתנו, שהוקלט בשעות הפנויות של האולפן והתפתח להיות הסכת תסכיתים.

הסכת תסכיתים? תסכית הסכתים?
מבולבלים? גם אנחנו! בואו לשמוע סיפור:

נמרוד עציון הוא איש סאונד ותחקירן בפרוייקטים שונים של פודקאסטיקו. בזמנו הפנוי המועט הוא גם מצליח להפיק הסכתים, במקביל ללימודי הבימוי שלו. בימים אלה הוא משיק את הפרוייקט השאפתני שלו, ״שמעו סיפור״, יחד עם אמיר אשד ליברמן.

מדובר במגזין-שמע בו מופקים ומושמעים תסכיתים מקוריים – סיפורים קצרים מומחזים באודיו (Audio-Drama). הסיפורים מתרחשים בעולמות שונים, מבוימים בסגנונות מגוונים, וכל אחד מהם ייקח אתכם למסע ייחודי בתיאטרון הדמיון של האודיו.

החומרים לא תמיד פשוטים, כי ככה זה לפעמים באמנות, אבל מובטח שיהיה מרתק. בפרק הראשון נטע מגיעה לבדיקה גניקולוגית בבית החולים, ומופתעת לגלות שלבדיקה אצל ד"ר כץ מצטרפים גם ד"ר שץ, ד"ר מוסקוביץ' וד"ר אלקבץ (אזהרת טריגר: חלקי גוף, תיאורים של רפואה פולשנית. עלול להיות קשה עבור חלק מהמאזינים).

עושים שכינה

לקוחות ותיקים ואהובים שלנו הם Shalom Hartman Institute – מכון שלום הרטמן, שתמיד מביאים לשולחן נושאים מרתקים ודרכי חשיבה מקוריות על יהדות. שמחים להוציא לאור עונה חדשה בשם "קיצור תולדות האלוהים", בהנחיית דב אלבוים. הסדרה תעסוק בדמותו ואופיו של אלוהים כפי שהם משתקפים מטקסטים בתקופות שונות של היהדות – החל מהתורה והתנ"ך, עבור בימי המשנה, בקבלה ובחסידות, ועד לימינו אלה ולתפיסות ניו אייג'. אתם עשויים למצוא את עצמכם מופתעים מכמה מהתפיסות והמחשבות שיצופו שם.

 

שלום כיתה פודקאסט

למדת או לימדת באמצעות פודקאסטים? הטלת על תלמידים ליצור פודקאסט ככלי הערכה חלופי? יצרת פודקאסט כשיעורי בית/הגשה במסגרת לימודיך? נשמח לשמוע מכם לצורך פודקאסט בנושא. דברו איתנו: go@podcasti.co, שורת נושא "פודקאסט לימודי".

__________________
(🖼️ Michal Matlon)

לא רק למשפטנים

עוד פודקאסט חדש מבית PODCASTICO: ברוכים הבאים לטריבונל! הפודקאסט לענייני משפט באקטואליה של מחוז תל אביב – לשכת עורכי הדין בישראל.
בכל שבוע נשוחח עם פאנל אורחים מרתקים, ונדבר על נושאי השעה מזוית חדשה, שתיתן ערך מוסף לעורכי דין ולאנשי מקצוע בתחום המשפט וגם לציבור הרחב שרוצה להבין יותר ולשמוע בין השורות כמה סיפורים אנושיים.

בפרק הראשון שוחחנו על חוק הפונדקאות בישראל.

משתתפים: עו"ד מיכל מורגנבסר, אורית הורביץ ברעם, עו"ד חגי קלעי וח"כ איתן גינזבורג

מגיש: עידן קוולר

חשוב לחשוב גם על הסוף

בפודקאסט החדש בהפקת פודקאסטיקו "שאלה של חיים ומוות", נדבר על רפואה פליאטיבית – טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, בעיקר בגיל המבוגר. מגישת הפודקאסט היא אשת גלי צה״ל הותיקה, מגישת ״רצועת הביטחון״, טלי ליפקין שחק.

נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה.

עורכת ומפיקת הסדרה היא מאיה גייר, המפיקה גם את הפרוייקטים הדוקומנטריים והאקדמיים של גלי צה״ל.

מאזינים כאן

אגדת צינור הדם

גאים להציג פרק חדש, שמהווה את אחד הפרוייקטים השאפתניים שלנו בפודקאסטיקו עד כה. אגדה אורבנית מעט מורבידית מסתובבת בטכניון מאז שנות השישים, על אודות צינור מסתורי שמוביל דם מאילת לחיפה. אז החלטנו לחקור ולרדת לעומק הסיפור המוזר של צינור הדם. האם זה קרה באמת? אגדה או מציאות? ואיך כל זה קשור לחבר בתזמורת הטכניון שמחבב באופן מיוחד נגינת אבוב?

אירגון בוגרי הטכניון – Technion Alumni Association, בהיותם לקוחות מדהימים, הסכימו להצטרף אלינו למסע המופרע הזה, שכלל הקלטות בכל רחבי הארץ, חיטוט בארכיונים מאובקים ואפילו קצת קריינות של אנשי פודקאסטיקו בקול ארכאי של רדיו ישן. ויש גם מוסר השכל. האזינו כאן: