שמחים מאד להיות שותפים לפרוייקט ״מקודשת Mekudeshet مقدسة״, מבית עונת התרבות בירושלים. מדובר במיזם שהוא בגדול שילוב בין תחנת רדיו\מעבדת פודקאסטים לחלל אמנותי חדשני. קראו עוד על המקום והפרוייקט במגזין טיימאאוט.
שמחים מאד להיות שותפים לפרוייקט ״מקודשת Mekudeshet مقدسة״, מבית עונת התרבות בירושלים. מדובר במיזם שהוא בגדול שילוב בין תחנת רדיו\מעבדת פודקאסטים לחלל אמנותי חדשני. קראו עוד על המקום והפרוייקט במגזין טיימאאוט.
ההנדסה משפיעה לנו על כל האספקטים של החיים בצורה שקשה לכמת. בין אם זו הנדסת תוכנה, חומרה או אפילו בניין. אנחנו חיים וחווים הכל, כאשר אנחנו מוקפים בתוצרים של עולם ההנדסה. הנדסה טובה אמורה להיות בלתי מורגשת. אבל מה מתרחש מאחורי הקלעים, מה הסוגיות האתיות שעולות מעולם ההנדסה (וספציפית מבינה מלאכותית, ראיית מחשב, נוירו-רשתות ממוחשבות), מהן התנועות הטקטוניות בתחום ומהם הכלים שמהנדס טוב צריך להכיר?
פודקאסטיקו גאים להציג את הפודקאסט החדש של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב, Afeka Talk, שמופק למרות הקשיים שמגפת הקורונה מערימה על כולנו. עידו קינן מארח את מיטב מרצי המכללת לשיחות עומק על המקצוע המבוקש ביותר באקדמיה – הנדסה, ועל העולם העשיר שמקיף אותו.
בואו לשמוע: https://www.afeka.ac.il/about-afeka/podcasts-afeka/
אנחנו מאד אוהבים לעבוד עם גופי חינוך. תמיד יש להם מה לומר, וזה בדרך כלל גם סופר-מעניין. אחרי שעבדנו עם האקדמית תל אביב, מכון וייצמן, מופ״ת, האוניברסיטה העברית, סנונית ומכללת הדסה – הגיע תור הטכניון. השבוע עלה הפודקאסט החדש שהפקנו יחד עם ארגון בוגרי הטכניון.
פרקים חדשים של ״שעה חופשית״ עלו לאוויר העולם, בדיוק בזמן.
שמחים לעבוד עם מינהל החינוך של עיריית תל אביב-יפו ולהפיק עבורם פודקאסט אינפורמטיבי מדוייק ומהודק, שמנסה לסייע להורי העיר בהפגת החששות שעולים לקראת שנת הלימודים חדשה. לדעתנו מדובר השנה מדובר בתוכן חשוב במיוחד, בצל חוסר ודאות מסויים שמביאה איתה תקופת הקורונה.
פרקי הפודקאסט השונים עוסקים במעברים החשובים ביותר במסלול החינוכי, עליה לגן, לכיתה א׳, לחטיבת ביניים וכוללים התייחסות מיוחדת לחינוך המיוחד.
הרבה מידע והמון לב ממש כאן: https://www.podcasti.co/minhaltlv
כאשר אנחנו מעוניינים להקליט קריינות או שיחה, אנחנו מתמודדים בעיקר עם שתי בעיות: חלל מהדהד, ו-Crosstalk (דליפה של קולו של דובר א׳ למיקרופון של דובר ב׳).
הדים
הד, או בשפה המקצועית ״החזר״ או Revebration, קיים בכמעט כל חלל בעולם. כאשר מדובר בגלי קול, כמעט כל משטח הוא רפלקטיבי. בהשלכה לאנרגיית אור, כמעט כל סוגי המשטחים עשויים מחומר דמוי מחזיר-אור או מראה, במידות משתנות של בהירות. לצערנו, רובם המכריע של המשטחים מחזירים חלק גדול מהאנרגיה האקוסטית שמוטחת בהם, חלקם יותר מאחרים (אריחי אמבטיה, למשל). האוזן הבלתי מיומנת לא ״מבינה״ הד, ההד הוא פידבק מהחלל שסביבנו וקשה לנו להפריד אותו מהדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, ההד טבעי לנו כמו מראה החדר, טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר ושאר אמצעים שבהם אנחנו משתמשים כדי לחוש את הסביבה. למעט מקרים מיוחדים כמו נקיק בטבע שמחזיר הדים יוצאי דופן, או הקול המוזר שחוזר אלינו במקלחת שגורם לנו לרצות לזייף לעצמנו שירי דיסני, לרוב לא נוכל להפריד בתודעתנו בין ההד לבין הסאונד המקורי. קשה לנו באמת לשמוע הד ולהבין אותו. לכן הרבה פודקאסטרים מתחילים מעדיפים להדחיק ולדלג מעל נושא האקוסטיקה. הבעיה היא שקצת כמו האוזניים שלנו, גם המיקרופון שלנו לא מבדיל בין ההד לסאונד המקורי. בהרבה מקרים, טקסט שהוקלט בחלל מהדהד יהיה כמעט בלתי אפשרי ״לנקות״ ולחדד לכדי צליל ממוקד. למרבה הצער ההד פוגע במובנות, Intelligibility של הטקסט. הקשבה לתוכן מהדהד לאורך זמן מעייפת את האוזן ומקשה על המאזין להתרכז. ההד החוזר אלינו מקירות החדר דומה מאד מבחינות רבות לקול המקורי, מה שמקשה על ההפרדה בין הקול המקורי להד המוחזר, בניגוד לרעשים ורחשים למיניהם שטכנאי מיומן יכול לרוב ״לנקות״, הקלטה מהדהדת כמעט בלתי אפשרי לתקן.
Crosstalk
בדרך כלל כאשר שני דוברים נמצאים מול שני מיקרופונים בחלל קטן ומנהלים שיחה צד אחד מדבר והשני שותק, לסירוגין. זה כמובן תלוי תרבות שיחה ועד כמה מעורבים בה יצרים, ויכוחים והתנגחויות, אבל במהלך החלק הארי של השיחה רק מיקרופון אחד נמצא בשימוש בכל זמן נתון. עם זאת, שני המיקרופונים פועלים כל הזמן. קולו של דובר א׳, מגיע גם למיקרופון של ב׳, אך מקרן זוית, מרחוק, ונקלט בו בצורה לא מיטבית, באופן ש-״מתערבב״ עם הקול שנקלט במיקרופון ״הנכון״. לכן ברגע שיש יותר ממיקרופון אחד בו זמנית במהלך ההקלטה, אנחנו מתמודדים עם בעיית ה-״דליפה״ בין המיקרופונים. הדרך הראשונה לנסות להתמודד עם הבעיה היא להושיב את שני הדוברים פנים אל פנים במדוייק, כך שהמיקרופונים פונים ״גב אל גב״. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות במרחב הפיזי, ויש להתמודד עם הבעיה בשלב העריכה. בניגוד לבעיית ההדהוד, את ה-Crosstalk ניתן לפתור במהלך העריכה. הפתרון הפשוט ביותר הוא ״השתקה כירורגית״, כלומר השתקה סלקטיבית של התוכן במיקרופון שלא נעשה בו שימוש, (למשל מיקרופון א׳, בעת שדובר ב׳ מדבר). הבעיה בשיטה הזו היא שהיא מתישה לביצוע, מצריכה זמן ומאמץ, והיא מאתגרת במיוחד בויכוחים או שיחות מהירות וקצביות שבהם הדוברים מרבים לקטוע זה את דברי זה. ניתן לפתור את הבעיה הזו גם באופן אוטומאטי באמצעות עיבוד של הסאונד ועל כך נרחיב בפוסט אחר.
הרבה מהבעיות האלו עשויות להיפתר באמצעות שימוש בסוג המיקרופון הנכון. האזינו להדגמה.
איך בוחרים במיקרופון שיעזור לנו להתמודד עם האתגרים האלה?
המיקרופון הוא אחד החלקים המשמעותיים ביותר בשרשרת האודיו שלנו, בדרך הפלאית מלחץ אוויר פיזיקלי לסיגנל חשמלי ומשם למידע דיגיטלי, המיקרופון הוא הרכיב הראשון שהקול שלנו פוגש. אופי הסאונד שנקבל תלוי במישרין בסוג המיקרופון, באיכות שלו, ובאופן השימוש שלנו בו (המרחק ממנו, הזוית וכו׳). עולם הסאונד הוא גדול ורחב וכולל ציוד בהמון תצורות ורגישויות שונות שמיועד למגוון שימושים ומטרות, מהקלטת כלי נגינה רועשים, דרך הגברה לבמות ואירועים ועד להקלטת רחשי צרצרים בשממה. למזלנו, כשמדובר בקריינות לפודקאסטים, מנעד האפשרויות מצטמצם מאד, ומאפייני המיקרופון שישפיעו על איכות התוצאה הסופית הם מעטים יחסית:
מביניהם, האלמנט החשוב ביותר פה הוא דפוס הקליטה של המיקרופון. כמה כיווני הוא. כלומר, עד כמה הוא ממוקד בקליטת מה שמתרחש ממש מולו. בניגוד לכלי נגינה שמייצרים גלי קול שונים ומעניינים בכיוונים שונים, הקול האנושי הוא אלומה צרה וממוקדת שבוקעת מהפה, ואנו מעוניינים לקלוט אך ורק אותה, כמה שיותר ממנה וכמה שפחות מההד שלה, שחוזר אלינו מהקירות. מיקרופון כיווני, ממוקד, שרגיש רק למתרחש מולו, פותר את שתי הבעיות העיקריות שהזכרנו: הקלטה בחלל לא מיטבי, ו-Crosstalk בין שני מיקרופונים.
קונדנס-מה?
בלי להיכנס לאזוטריות ושיטות נסיוניות למיניהן, ישנם בעולם שני סוגי מיקרופונים עיקריים: דינמי וקונדנסר. מדובר בשתי תצורות שונות, בעלות מאפיינים טכניים שונים (הקונדנסר, למשל, זקוק למתח חשמלי על מנת לפעול, ויש לוודא שהמכשיר אליו מחברים אותו יודע לספק מתח כזה). אנחנו נתמקד כאן בשלושת המשתנים העיקריים שהזכרנו כאן למעלה, שמשפיעים על איכות התוצאה הסופית שלנו: כמה ״יפה״ ונעים הסאונד הנקלט, כמה רגיש או ״כיווני״ המיקרופון, ולכמה הגברה הוא זקוק על מנת שישמע טוב.
לסיכום, למיקרופון הדינמי ולקונדנסר יש סט כמעט הפוך של תכונות: גם הקונדנסר הזול ביותר עשוי להישמע מצויין, ולשלוח צליל בריא ונקי גם למכשיר הקלטה זול. עם זאת, הוא רגיש מאד, צריך לשמור על מרחק אחיד ממנו, להיזהר לא ״להפגיז״ אותו בקולות רמים מדי, ולשים לב לחלל בו אנחנו מקליטים, כי הקונדנסר רגיש להדים, לציפורים שמצייצות מעבר לחלון, לשכן הנוחר שלנו ועוד. בניגוד אליו, הדינמי רגיש כמעט רק למה שמתרחש מולו, אבל מנגד הסאונד שלו אטום ופחות פחות מרשים והאות החשמלי שלו חלש בהרבה, מה שמצריך שימוש במכשירים איכותיים יותר להקלטה, שיכולים לספק הגברה נקיה מרעשים.
כשאנחנו רוצים להקליט שיחה או קריינות, אנחנו מתמודדים עם סט לא נרחב מדי של בעיות, אבל כן מדובר בבעיות מציקות למדי, שהתעלמות מהן פוגעת אנושות באיכות התוכן שלנו ובהנאה של המאזינים שלנו. אפשר לשלב קטע קצר באיכות בינונית שהקלטנו בחוץ, בווטסאפ או בזום, אם הוא חשוב, אבל כשמדובר בפרק שלם של עשרות דקות, גם הפודקאסטר המעניין ביותר יאבד את מאזיניו אם יספק להם הקלטה מהדהדת, קשה להבנה או צורמנית.
ההמלצות שלנו:
בהצלחה!
הבידוד של מגיפת הקורונה דורש למלא את שעות הפנאי בפעילויות שלא מצריכות יציאה מהבית. זום הפך לשם נרדף לשיחות וידאו מרובות משתתפים גם לאנשים שמעולם לא פתחו מצלמת רשת, נטפליקס נטחן כל כך הרבה שמשרד התקשורת ביקש מהם להוריד את איכות השידור, ותעבורת האינטרנט בארץ עלתה ב-30% לפי נתונים של בזק.
זה זמנם של הפודקאסטים – אינספור תוכניות אודיו באינספור נושאים לאינספור נישות, שאפשר לצרוך במנוחה ובמקביל לפעילות כמו כושר ביתי, ניקוי, בישול וסידור הבית.
מגיפת הקורונה תפסה את פודקאסטי.קו בתקופה אופטימית, ואנחנו נחושים להמשיך במגמה הזאת. כשהתחילו הגבלות תנועה ויציאה מהבית, אנחנו כבר היינו מצויידים בציוד הקלטה איכותי נייד, ומנוסים בהקלטות ביתיות איכותיות, אלתורים טכניים שאיפשרו גם לראיין מרחוק באיכות שמע מצויינת, הקלטות טלפוניות למרואיינים נטולי ציוד ועריכה מהבתים שלנו בלי להתפשר על התוצר.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי המצור, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו: Go@podcasti.co
051-562-6638
מעקב שב"כ אחרי הסלולריים שלנו, יישומון משרד הבריאות שאוסף רשתות ווייפיי והנסיון של שר הבטחון בנט להעביר מידע על חולים לידי חברת הריגול האזרחי NSO: בחסות מגיפת הקורונה, המדינה מעמיקה את הפגיעה בפרטיות שלנו. אבל יש פתרון.
בפרק החדש של סייברסייבר, נעם רותם ועידו קינן משוחחים עם יובל אדם על הקריפוטפארטי, תנועה שנוסדה ב-2012 באוסטרליה בתגובה להחמרת אמצעי הריגול הממשלתיים נגד האזרחים, ופועלת עד היום לסייע לאנשים להגן על הפרטיות שלהם. האזינו, לפני שהם יאזינו לכם:
בפרקים קודמים דיברו הסייברסייברים על דליפת מידע מקורונאפ, יישומון הקורונה של משרד הבריאות, ועל סכנות המעקב ביישומון החדש של המשרד, המגן.
הפקנו את הפרקים הללו בתנאי ההסגר. אם אתם צריכים להפיק פודקאסט בימים אלה, אנחנו ערוכים ומוכנים לשירותכם, עם ציוד הקלטה נייד, תמיכה טכנית ותוכנית ועריכה. דברו איתנו: go@Podcasti.co
רבים שואלים אותנו: תגידו, מהו סוד הסאונד המיוחד של סייברסייבר, פודקאסט הדגל שלכם? ואנחנו עונים: הגזמה פראית.
ואם אתם מתעקשים לדעת עוד, אז הנה הסבר קצת יותר מעמיק, שהכין במיוחד עבורכם האיש הטכני שלנו, עומר סנש.
(הסאונד של ההסבר עצמו, ובכן, הוקלט ממעמקי ההסגר. איחולי בריאות ללקוחותינו, למאזינים ולכולם, בתקופה מוזרה זו).
כאן הפרק המלא והמעולה.
בין אם אתם בבידוד או סתם מחפשים לברוח מתקופה של חדשות מייגעות, יש מה לשמוע! אצלנו ב-Podcasti.co האולפן לא מפסיק לעבוד ולאחרונה עלו אצלנו שני פודקאסטים חדשים על טהרת הכח הנשי. אתם מוזמנים מאד להאזין, להנות ולהגיב!
הסכת חדש מבית סלונה, אתר הנשים הגדול בישראל, ופודקאסטי-קו, בוטיק לפודקאסטים מעולים. בהסכת החדש תשמעו שיחות עומק עם נשים מרתקות, משפיעות, שעשו ועושות דבר או שניים שיש מה לשמוע וללמוד מהן.
בעונה הראשונה של הסדרה, נשות מערכת סלונה – רונית הבר, ליאת בקייר, יסמין לוי, יערה די סגני ולירון הלברייך – משוחחות עם אשת התקשורת של כל הזמנים דליה מזור, הסופרת והפעילה החברתית ליהיא לפיד, סוכנת הדוגמנים המובילה אלינור שחר, היזמית שתוביל אותנו לעולם שכולו טוב אור פירון, היזמית הסדרתית שמשנה את הרגלי הצריכה שלנו עדי רונן, גורו היופי קרן ברטוב, ומעצבת הפלאס סייז המוכשרת רותם לויתן.
להאזנה כאן אצלנו, בסלונה וביישומוני ההסכתים: ספוטיפיי, גוגל, אפל.
מו"לית רומנים רומנטיים, מנכ"לית חנות ספרים דיגיטליים ועיתונאית סקס ויחסים מדברות על הז’אנר הרומנטי, איך אפשר לקרוא אותו, למה הוא כל כך ממכר, ומה הם הרומנים המצטיינים והלוהטים של הרגע. פודקאסט חדש מבית פודקאסטי-קו, פרי יוזמה משותפת של הוצאות הספרים אינדיבוק והוצאת ״אהבות״: שלוש נשים כותבות, שחיות, חוות ונושמות רומנים רומנטיים ואירוטים ומדברות על הכל: מהתעשייה הישראלית הקטנה אך סוערת שמתפתחת לצד הסוגה הקונטרוברסלית, דרך ספרות מתורגמת מהעולם – קלאסית או חדשה ופורצת דרך ועד לחיים שמסביב.
מה הופך רומן רומנטי לכזה, האם באמת מדובר בז’אנר אנטי פמיניסטי או דווקא בכזה שמוביל מהפכה, מה עבר עליו מימי פמלה השמרניים ועד לימי הרומנים הרומנטיים העליזים של ימינו? על מי אנחנו אוהבות לקרוא ולפנטז, והאם היינו מביאות אותו לארוחת שישי או דווקא מעדיפות שיישאר בין דפי הספרים הרומנטיים?
שימו אזניות, עמעמו את האור, ובחרו את יישומון ההסכתים החביב עליכן\ם: אתר, ספוטיפיי, גוגל, אפל.
לפני שנה עלה לאוויר האינטרנט הפרק הראשון של סייברסייבר, פודקאסט הדגל של פודקאסטיקו, ובו חשפנו פירצות אבטחה חמורות בתוספי נגישות, שאתרים ישראליים מיהרו להטמיע בגלל חוק הנגישות. מאז חשפנו עוד עשרות פירצות באתרים, אפליקציות ושירותים, הבאנו לסגירת פירצות וגופים מפוקפקים, כיכבנו בכתבות בכלי תקשורת בארץ וברחבי העולם, עשינו טקס פרסי סייברסייבר ואכלנו הרבה יותר מדי בורקס. עכשיו אנחנו גם מועמדים לפרסי הפודקאסטים של גיקטיים, ואפשר להצביע לנו כאן.
סייברסייבר, פודקאסט על האקרים ומאפים, נולד מתוך פרוייקט סורק הרשת שהקים ההאקר החביב וחובב הפחמימות נעם רותם, אשר מוצא ליקויי אבטחה ופרטיות בשלל אתרים, שרתים ושירותים. הפודקאסטר עידו קינן גייס את נעםר, וביחד עם מאסטר הסאונד עומר סנש הם יצרו פודקאסט על עולם הסייברסייבר, ההאקרים ופירצות האבטחה (וגם, כמובן, מאפים). עידוק רצה לקרוא לו "הקפוצ'ון", אבל נעםר התעקש, ובצדק, על "סייברסייבר". ההאקר הנאה רן לוקאר הצטרף לפרוייקט הסורק, ושותף ברבות מהחשיפות שלנו, ובמערכת מסתובבים גם המתכנת רן בר-זיק, שתורם ידע טכני ומחלק קנסות על בדיחות אבא לא-מורשות.
החשיפה האחרונה שלנו התחילה מציוץ של חוקר סייברסייבר קנדי, שהוביל את צוות סייברסייבר לצלול אל תוך רשת של עשרות אתרי פייק ניוז, שהסיתו נגד דמוקרטים ומוסלמים כדי למכור ממתגי טראמפ – כובעים, שטרות, מטבעות ועוד. החקירה חשפה את פרטי המוכרים ודליפת ענק של פרטי עשרות אלפי קונים. החדשות הטובות: פייסבוק סגרו 13 עמודים שקידמו את הקונספירציות והממתגים ביותר מרבע מיליון דולר.
[עוד חשיפות שלנו בסייברסייבר – מיד אחרי הפסקת הפרסומות.]
VPN זה חשוב, ו-ProtonVPN הוא שירות ה-VPN האהוב עלינו. אם תיכנסו לכאן, או לכתובת המקוצרת podcasti.co/vpn, על כל רכישה שלכם הבלוג והפודקאסט יקבלו כמה שקלים – דרך נחמדה להגיד לנו תודה.
[ו…חזרנו.]
הנה מבחר מהחשיפות והפרסומים של סייברסייבר בשנה האחרונה:
• המפלגות מפקירות את פרטיותנו, ומגדילה לעשות הליכוד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוד אוהב לדבר על אומת הסייבר, אבל המפלגה שלו דלפה 100 אלף רשומות של תומכים.
• דליפת מאגר מידע על כל המזל"טים המבצעיים של ארה"ב,
שבעקבותיה קיבלנו טלפון מלחיץ מהפנטגון.
• מערכת לניהול בית חכם שהותקנה בבתים ישראליים היתה חשופה להשתלטות מרחוק.
• ראיון עם פרופ' תומר אשור, קריפטוגרף שהצליח להביס את ה-NSA ולמנוע מהם להטמיע תקן הצפנה חשוד.
• דליפת מרשם האוכלוסין הפלסטיני דרך יישומון אנדרואיד, ודליפת מרשם האוכלוסין האקוודורי שבכיר לשעבר בממשל לקח הביתה
• פירצה במערכת הזמנת טיסות גלובלית איפשרה לנו להזמין לבר-זיק מנה גלאט כושר נטולת גלוטן, ופירצה במאגר מידע של רשת מלונות אקור חשפה בפנינו הזמנות של חדרים, אטרקציות תיירותיות ומספרי אשראי.
• כך תגנבו טסלה ועוד מכוניות יוקרה (כמעט) בלי להסתבך
• וכמובן – טקס פרסי הסייברסייבר השנתי. הטקס השני יתקיים בקרוב, הירשמו לפודקאסט לעדכונים.
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם היא אבן פינה חשובה להכרה גלובלית בזכויות אדם, הן בחוקות של מדינות והן במשפט הבינלאומי. היא נחתמה באו"ם היום לפני 71 שנה, וזה התאריך הסמלי שבו האגודה לזכויות האזרח משיקה את הפודקאסט החדש שלה, "לא כל הזכויות שמורות".
בפרק הראשון אנחנו מדברים עם מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שרון אברהם-ויס, על המתח שבין הגל הראשון של זכויות אדם, זכויות אזרחיות ופוליטיות, לבין הגל השני, של זכויות יסודיות הרבה יותר, כמו הזכות לקיום בכבוד.
"הזכויות החברתיות היו הרבה שנים בצל ונחשבו לזכויות מסוג ב'. אולי מכיוון שהן בעיקר זכויות של אנשים החיים בעוני, והיו פחות קרובות לליבם ולחייהם של מי שפיתח את התיאוריות", אומרת עו"ד אברהם-ויס. "אם אין קמח אין תורה – הזכות לקיום בכבוד היא תנאי בסיס לכל השאר". כל תורת זכויות האדם, הדמוקרטיה והליברליזם מבוססות על ההכרה בערך כבוד האדם – וקיום חומרי לא מספק פוגע בליבת הכבוד האנושי".
בפרק אנחנו מדברים על חלחול הזכויות הבסיסיות אל סדר היום של האגודה, הבג"ץ שהשתתפה בהגשתו, וההשפעה הדרמטית שלו על אף ההפסד בבית המשפט.
רוצים להפיק בעזרתנו פודקאסט משלכם? כל מה שאתם צריכים לדעת נמצא ממש כאן!
במרכז טאוב בירושלים אוספים נתונים על החברה בישראל, שמשמשים מדענים, חוקרי תרבות וחברה, עיתונאים וסטודנטים. בטאוב מבינים שמאחורי כל המספרים והנתונים יש אנשים וסיפורים, והחליטו שהדרך הנכונה ביותר להנגיש את המסקנות שנחצבו מתוך הררי הנתונים – היא לספר סיפור אנושי. אחת הדרכים הטובות והפופולריות היום לספר סיפור בצורה מקיפה ומעניינת היא באמצעות פודקאסט דוקומנטרי, כפי שלמדנו מ-Serial ואינספור תלמידיה.
בפרק הקודם של DataPoint, הפודקאסט של מרכז טאוב, התוודענו לעזיז קעדאן, שהקים את חברת הסטארטאפ המסקרנת Myndlift במרכז תל אביב, ובאמצעות כמויות בלתי נדלות של קסם אישי והומור הצליח לאסוף סביבו חברים חדורי תחושת שליחות בדרך להצלחה הגדולה.
בפרק החדש הדרמנו עם ציוד ההקלטה שלנו לירוחם, שם מורה אחד, יוצא תעשיית ההייטק, אסף שלו, סוחף אחריו קבוצת תלמידים בדרך להצלחות בינלאומיות בתחום המדע והטכנולוגיה לנוער.
דרך שלו והתלמידים אנחנו נחשפים לסיפור של מרכז קהילתי חם בעיר פריפריאלית ישראלית, שבשנים האחרונות עוברת שינויים דרמטיים ומנסה להשתחרר מהסטריאוטיפים של העבר. מרכז המדעים בירוחם מפגיש את הילדים עם שיטות עבודה מתעשיית ההייטק, מחבר אותם להווה הטכנולוגי המתקדם ומעודד אותם להתעצם ולרכוש ידע ונסיון שיעזרו להם בעתיד, ולא פחות מכך, ביטחון עצמי רב. הנתונים הסטטיסטיים היבשים שמשובצים לאורך הפרק נצבעים בסיפור מלא החיים והקולות של מרכז המדעים בירוחם. האזינו כאן [אנגלית]:
עוד פרטים על הפרוייקט באתר מרכז טאוב.
אספנו פה פרקים נבחרים מפודקאסטים של לקוחות נבחרים שלנו. קליק על שם הפודקאסט ותגיעו לכל הפרקים שלו. האזנה נעימה!
הטכניוניסטים: שיחות עומק עם בוגרי טכניון שהמשיכו במסלול מקצועי מרתק. טיפים לעסקים, ללימודים וגם לחיים
כאן מאזדה מדברת: שיחות עם מומחים על התרבות היפנית. הופק עבור מאזדה.
מסע הקסם המדעי: הפודקאסט של מכון וייצמן למדע, המביא שיחות בין מדענים ואמנים, הבוחנים את הקשרים האפשריים בין מדע לאמנות.
DataPoint (באנגלית): סיפורים על האנשים שמאחורי המספרים בנושאי כלכלה וחברה. הופק עבור מרכז טאוב.
פרטיות העתיד: הפודקאסט הרשמי של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
לא כל הזכויות שמורות: הפודקאסט הרשמי של האגודה לזכויות האזרח.
לקס קיברנטיקה (אנגלית): חוקרים ומומחים דנים בסוגיות סייבר ומשפט. הופק עבור מרכז המחקר להגנת הסייבר, האוניברסיטה העברית ירושלים.
"סופר-מאזינים" מוגדרים כמי שמאזינים להסכתים חמש שעות ומעלה בשבוע. היחס שלהם לפרסומות בפודקאסטים חיובי בפני עצמו, וגם בהשוואה למדיומים אחרים, והם מעידים שהם מושפעים מהפרסומות. כך עולה מסקר של אדיסון ריסרץ' ופודקאסט-וואן.
דמוגרפיה: 56% מהסופר-מאזינים הם גברים (קצת יותר משיעורם בקרב כלל מאזיני הפודקאסטים), רובם בני 25-34 (28%) ו-35-44 (24%). 32% מאזינים 8-12 שעות בשבוע, 25% מאזינים 12 שעות ומעלה, 23% 5-6 שעות ו-20% 6-8 שעות בשבוע.
הסופר-מאזינים צורכים באופן שבועי תכני אודיו נוספים – מוזיקה (63% סטרימינג, 53% מוזיקה שהצרכן יכול לשמור אצלו, כמו קבצים ודיסקים), תחנות רדיו מסחריות (50%), ציבוריות (44%) ולווייניות – סיריוס אקס-אם (24%), ואודיובוקס (29%).
חלקם משלמים על שירותי אודיו (49% משלמים על סטרימינג מוזיקה, 27% על אודיובוקס, 27% על סיריוס אקס-אם). מה הסיבה העיקרית שהם מוכנים להוציא כסף? שליטה על התוכן שהם מאזינים לו (43% מבין המשלמים), גישה לתוכן פרימיום (35%), ורק במקום השלישי הפחתת כמות הפרסומות (22%).
85% מהסופר-מאזינים דיווחו ששמעו פרסומות בפודקאסטים בשבוע שלפני הסקר, השיעור הגדול ביותר מבין כל המדיומים (אתרים 81%, רשתות חברתיות 76%, טלוויזיה חיה/מוקלטת 74%).
41% חושבים שפרסומות שהם שומעים בפודקאסטים רלוונטיות לתחומי העניין שלהם, יותר מכל מדיום אחר (רשתות חברתיות 40%, אתרים 37%, רדיו סטרימינג 33%).
24% חושבים שיש יותר מדי פרסומות בפודקאסטים בהשוואה למדיומים אחרים, השיעור הנמוך ביותר מקרב כל המדיומים (טלוויזיה 62%, רשתות חברתיות 51%, רדיו ברודקאסט 47%).
44% מהסופר-מאזינים אמרו שהם מעניקים יותר תשומת לב לפרסומות בפודקאסטים מאשר בסוגי מדיה אחרים.
42% נכונים יותר לשקול מוצרים ושירותים אחרי ששמעו עליהם בפודקאסט, יותר מכל מדיום אחר (עיתונים ומגזינים 34%, אתרים 33%, סטרימינג רדיו 32%).
44% אומרים שדעתם חיובית יותר על חברה שמפרסמת בפודקאסט שהם מאזינים לו בקביעות.
37% אמרו שפרסום בפודקאסט הוא הדרך הטובה ביותר עבור מותג להגיע אליהם.
46% אמרו שיותר סביר, ו-5% אמרו שפחות סביר, שיקנו מוצר אחרי ששמעו פרסומת שלו בפודקאסט מאשר במדיומים אחרים. 49% אמרו שאין למדיום השפעה על ההחלטה.
טסטמוניאל מגישים, פרסומת שבה מגישי הפודקאסט דנים על המוצר המתפרסם, מועדפים מאוד (22%) או מועדפים (27%) על סופר-מאזינים.
60% אומרים שהם מעריכים מפרסמים בפודקאסטים האהובים עליהם על תמיכתם בפודקאסט.
43% יעדיפו מוצרים מחברות שמפרסמות בפודקאסטים האהובים עליהם, בהינתן מחיר ואיכות זהים.
70% שקלו לרכוש מוצר/שירות חדשים בעקבות פרסומת בפודקאסט שהם שומעים.
הסקר נערך על ידי אדיסון ריסרץ' ופודקאסט-וואן באמצעות שאלון מקוון בקרב 1032 סופר-מאזינים אמריקאים ב-2-3/2019. הסקר המלא כאן (פדף).
אותות, ג׳ינגלים, פתיחים – איך שלא תרצו לקרוא להם, הם אותם מעברונים קצרים שעוטפים את פרקי הפודקאסט שלכם בקריינות מקצועית עם אפקטים ואות מוסיקלי. זהו אחד הדברים העיקריים (לצד תוכן מעולה, הגשה מדוייקת וסאונד מצויין), שמבדילים בין פודקאסט מקצועי לבין.. סתם הקלטה.
איש הג׳ינגלים שלנו, עומר סנש, הוא בעל נסיון של מעל 15 שנה ברדיו האזורי, בגלי צה״ל/גלגלצ, ברדיו החינוכי והאינטרנטי במיתוג קולי, קריינות, הדרכת קריינים וטכנאות סאונד. יחד עם עידו קינן ומאגר הקריינים, נוכל להעניק לפודקאסט שלכם עטיפה קולית מזמינה ומרהיבה.
הפתעה: אנחנו לאו דווקא ממליצים על ג׳ינגלים פרסומיים. פרסומות רדיו הן היום כבר מוסד שחוק לעייפה, ולדעתנו מסרים שיווקיים של נותני חסות לפודקאסט שלכם יהיו אפקטיביים ואמינים יותר אם יוקראו בידי המגיש, או אפילו עדיף – ישתלבו בשיחה בטבעיות. אנחנו לא קוראים להסתיר את העובדה שמדובר בפרסום, אלא להפך – לתת לה את המקום הראוי לה. אבל לא בצורה של תשדיר פרסומת מהרדיו הישן.
אנחנו כן מאמינים בג׳ינגל קצרצר בתחילת כל פרק. אות פתיחה מדוייק, באווירה המתאימה, יתן למאזינים הרגשה שהם בידיים טובות כבר מהרגע הראשון, ומעניק תחושה (לאו דווקא מודעת) שהם עתידים להאזין לתוכן איכותי. הם יודעים שלא יופתעו מעוצמות סאונד משתנות ומבהילות, רעשים וצרימות ושאר תקלות שמאפיינות פודקאסטים חובבניים שהופקו ללא מעורבות סאונדמן מקצועי. ג׳ינגל טוב מסקרן אותם, מגדיר את האווירה הצפויה ומכין אותם להאזנה לתוכן מושקע.
מחקר חדש של IAB/PwC: ההאזנה לפודקאסטים בארה"ב עלתה ב-7% ב-2018, ונכון להיום יותר מ-50% מבני ה-12+ האזינו לפודקאסט.
תקציבי הפרסום בפודקאסטים בארה"ב ב-2018 הגיעו ל-479 מיליון דולר, עלייה של 53% לעומת 2017. הכנסות מדווחות של חברות פודקאסטים מובילות הגיעו ל-345 מיליון דולר, עלייה של 34%. המחקר חוזה שההכנסות יכפילו את עצמן עד 2010 ויעברו את המיליארד דולר.
הפרסומות בפודקאסטים מתחלקות ל-63.3% שמוקראות על ידי המנחים, 35% שמוקראות על ידי קריינים ו-1.7% פרסומות מוכנות של המפרסמים. 51.2% מהפרסומות מושמעות כחלק מהתוכנית, ו-48.8% מושמעות דינמית (כלומר ניתן להחליף אותן אוטומטית, גם בפרקי ארכיון). 30% מהפרסומות באורך 60 שניות ו-27% באורך 90 שניות. פרסומות ארוכות מ-90 שניות מהוות 1% בלבד.
רוב ההכנסות מפרסומות מגיעות לפודקאסטי חדשות, אקטואליה ופוליטיקה (18.4%), קומדיה (13.9%) ועסקים (12.8%). אחריהם ברשימה: חינוך, אמנות ובידור, פשע אמיתי, טכנולוגיה, לייפסטייל, תסכיתים בדיוניים ומשחקים ותחביבים.
הדוח המלא זמין כאן [פדף].
יום הפרטיות הבינלאומי, שמכונה גם "יום פרטיות המידע" ו"יום הגנת המידע", מצויין ב-28 בינואר מדי שנה מאז 2007, ומיועד לעורר מודעות לחשיבות ההגנה על פרטיותנו ועל המידע הרב שנוצר, נאסף, מנותח ונאגר עלינו, חלקו הגדול באינטרנט ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות כמו סייענים אישיים קוליים, מנועי חיפוש, אפליקציות, רשתות חברתיות, חפיצים לבישים (wearables), טלפונים חכמים וחפיצי האינטרנט של הדברים (IoT).
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, הרגולטור של התחום בישראל, מקדישה את פרק הבכורה של הפודקאסט שלה, "פרטיות העתיד", ליום הפרטיות הבינלאומי. בפרק אנחנו מדברים על מהי פרטיות, אילו אתגרים מעמידות בפניה טכנולוגיות חדשניות, ואיך אפשר לשמור עליה גם בסביבה המחוברת והמקוונת שאנחנו חיים בה.
מעקב משטרתי ? Jason (cc-by-nc)
? "פרטיות העתיד" הוא הפודקאסט של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ?️ מגיש: עידו קינן ? SFX: ShaneAlf, uEffects, Nbs Dark, Counter-gamer, freedomfightervictor, DCPoke, qubodup (cc0); wjoojoo, noisyninja (cc-by); Vlaxim, Timbre (cc-by-nc) ?? עיצוב סאונד: עומר סנש ? הופק על ידי Podcasti.co – מפיקים פודקאסטים מעולים, בשיתוף אורבן פלייס ? דברו איתנו
אתמול הושק הפודקאסט החדש שהפקנו יחד עם Taub Center – מרכז טאוב – DataPoint, שיעסוק בסיפורים האנושיים שמאחורי המחקרים והמספרים. בפרק הראשון מתראיין יזם ההייטק הערבי עזיז קעדאן מ- Myndlift, חברה שמטרתה לסייע בטיפול שאינו תרופתי ב-ADHD.
עוד על מאוחרי הקלעים של הפקת הפודקאסט, מספרת מאיה דולגין ממרכז טאוב, בכנס של המרכז, בו הושק הפודקאסט.