בלוגקאסטי.קו

"הבשורה: המדריך לצפיה בסמוראי גורמה" הוא הוא אחד הפודקאסטים המשונים ביותר שיצא לנו להפיק עד כה, ובכלל – מדובר בפודקאסט חריג בנוף: כל פרק בסדרה תואם לפרק בסדרת הנטפליקס היפנית האיזוטרית בת העונה האחת, "סמוראי גורמה" – סדרה מינורית המספרת על פנסיונר בשם קסומי, שיוצא לאכול לבד במסעדות וחווה תוך כדי כך חזיונות משונים של סמוראי, שמגלם את כל מה שקסומי השקט והמופנם היה רוצה להיות.

אדם ורז מנתחים כל פרק בקפידה ויראת קודש של ממש (אם כי ייתכן שהדבר נעשה בקריצה), ומתייחסים לסדרה כאל טקסט דתי לכל דבר ועניין: בשורה רוחנית חדשה לדור המילניאלים המתבגר, שבראשה עומדים הנביאים קסומי והסמוראי המדומיין שלו.

על הביצוע הטכני אחראי נמרוד עציון, שהפיק גם עבור גלי צה״ל, מכון הרטמן, הטכניון ולקוחות נוספים שלנו תסכיתים, פודקאסטים ותוכן מקורי מגוון.

בפודקאסט החדש בהפקת פודקאסטיקו "שאלה של חיים ומוות", נדבר על רפואה פליאטיבית – טיפול רפואי תומך שנועד להקל מכאוב וסבל ולשפר את איכות חייהם של חולים המתמודדים עם מחלות מסכנות חיים, בעיקר בגיל המבוגר. מגישת הפודקאסט היא אשת גלי צה״ל הותיקה, מגישת ״רצועת הביטחון״, טלי ליפקין שחק.

נדבר עם מגוון מומחים מעולם הרפואה ובעזרתם נבקש להסביר את הסוגיות והדילמות המורכבות הכרוכות בנושא – עבור החולים ובני המשפחות מחד, ועבור הצוותים הרפואיים מאידך. הסדרה הינה מיזם של החוג הפליאטיבי בהמטולוגיה, ומוגשת כשירות לציבור בחסות חברת טקדה.

עורכת ומפיקת הסדרה היא מאיה גייר, המפיקה גם את הפרוייקטים הדוקומנטריים והאקדמיים של גלי צה״ל.

מאזינים כאן

סדרת בת 10 פרקים, בהפקת פודקאסטיקו בשיתוף ״מקודשת״, מבית עונת התרבות של ירושלים, בהגשתו של יובל בן עמי, על העיר המורכבת ביותר בעולם, מנקודת מבטו הייחודית. מההיסטוריה המוקדמת ועד ההווה המסחרר, לטוב ולרע, בין האישי והאינטימי לחברתי והפומבי, עם קורטוב של טירוף, והרבה אהבה לעיר הייחודית הזו.

על פס הקול אחראי טכנאי הסאונד שלנו, נמרוד עציון, שהפיק גם עבור גלי צה״ל ולקוחות נוספים שלנו תסכיתים ותוכן מקורי מגוון.

האזנה נעימה!

להמשיך לקרוא רגע גדול, רגע קטן

גלגלצ, בהיותה תחנת המוסיקה המובילה בישראל, פועלת רבות בתחום הדיגיטל, פודקאסטים, סטוריז, טיקטוק ועוד מילים מהעידן היותר-יותר חדש נשמעות במסדרונותיה כל הזמן. בגלל שצריך, אבל גם מפני שחלק גדול מהצוות נע בגילו בין 18 ל-21 באופן מתמיד.

אחד הכותרים המעניינים של התחנה נקרא ״נפגשנו״, מפגשים בין אמנים מעולמות שונים. המפגשים האלה נטולי נוכחות רדיופונית קלאסית, כלומר מגיש, והאינטראקציה שנוצרת מרתקת. במקרה של טונה ושלום חנוך, שנפגשו אצלנו באולפן פודקאסטיקו להקלטת פרק, גילינו שלמרות המרחק הבין-דורי, יש ביניהם המון במשותף. בין הבלוז-רוק החרוך של שלום, להיפ הופ העדכני והלעיתים זועם וציני של טונה עוברים הרבה קווים מקשרים. הצעקה שלהם משותפת. שלום חנוך מספר על השירים שבמקור נכתבו עבור אריק, הגעגוע למאיר אריאל, טיולים מסביב לעולם, וטונה תוהה אם שלום בעצם תמיד היה ראפר. והשיחה יצאה פתוחה, משוחררת ומקסימה. הפרק מלווה את צאת האלבום החדש של שלום חנוך, ״הרצל לילינבלום״, אלבום האולפן הארבעה-עשר שלו.

האזינו לפרק:

סקרנים לדעת מה עושות האיילות בלילות? באיזו טיסה הגיעו ארצה היחמורים? מה עושים יעלים עם מגבונים? ומה מחפש תן בקומה 15?

נרגשים להציג בפניכם פודקאסט חדש, בהפקת אנשי פודקאסטיקו וגלי צה״ל עומר סנש ועידו קינן, ובביצוע טכני של טכנאי הסאונד החדש שלנו נמרוד עציון, יחד עם גלי צה״ל ורשות הטבע והגנים.

בפודקאסט (ואבשלום מדייק שיש לומר ״הסכת״) החדש, נעמה טוכפלד מרשות הטבע והגנים פוגשת בכל פרק אקולוגים, מדענים, פקחים, מנהלי אתרים ועוד, לשיחות מרתקות, בתיבול הסאונד הייחודי של פודקאסטיקו שמוכר לכם מכותרי הבית כמו סייברסייבר.

בפרק הראשון עוקבים אחרי סיפורה המרתק של חיה תנ״כית עם שם קצת מצחיק, שלא הרבה מכירים, שאוכלוסייתה פה בארץ היא נצר לכמה פרטים שהוברחו מאיראן רגע לפני המהפכה, בטיסת אלעל האחרונה שיצאה מטהרן.

מוזמנים להאזין לפרק הראשון ביישומון גלצ-גלגלצ – https://bit.ly/3sLlm6s או ממש כאן:

שמחים מאד להיות שותפים לפרוייקט ״מקודשת Mekudeshet مقدسة״, מבית עונת התרבות בירושלים. מדובר במיזם שהוא בגדול שילוב בין תחנת רדיו\מעבדת פודקאסטים לחלל אמנותי חדשני. קראו עוד על המקום והפרוייקט במגזין טיימאאוט.

ההנדסה משפיעה לנו על כל האספקטים של החיים בצורה שקשה לכמת. בין אם זו הנדסת תוכנה, חומרה או אפילו בניין. אנחנו חיים וחווים הכל, כאשר אנחנו מוקפים בתוצרים של עולם ההנדסה. הנדסה טובה אמורה להיות בלתי מורגשת. אבל מה מתרחש מאחורי הקלעים, מה הסוגיות האתיות שעולות מעולם ההנדסה (וספציפית מבינה מלאכותית, ראיית מחשב, נוירו-רשתות ממוחשבות), מהן התנועות הטקטוניות בתחום ומהם הכלים שמהנדס טוב צריך להכיר?

פודקאסטיקו גאים להציג את הפודקאסט החדש של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב, Afeka Talk, שמופק למרות הקשיים שמגפת הקורונה מערימה על כולנו. עידו קינן מארח את מיטב מרצי המכללת לשיחות עומק על המקצוע המבוקש ביותר באקדמיה – הנדסה, ועל העולם העשיר שמקיף אותו.

בואו לשמוע: https://www.afeka.ac.il/about-afeka/podcasts-afeka/

פרקים חדשים של ״שעה חופשית״ עלו לאוויר העולם, בדיוק בזמן.

שמחים לעבוד עם מינהל החינוך של עיריית תל אביב-יפו ולהפיק עבורם פודקאסט אינפורמטיבי מדוייק ומהודק, שמנסה לסייע להורי העיר בהפגת החששות שעולים לקראת שנת הלימודים חדשה. לדעתנו מדובר השנה מדובר בתוכן חשוב במיוחד, בצל חוסר ודאות מסויים שמביאה איתה תקופת הקורונה.

פרקי הפודקאסט השונים עוסקים במעברים החשובים ביותר במסלול החינוכי, עליה לגן, לכיתה א׳, לחטיבת ביניים וכוללים התייחסות מיוחדת לחינוך המיוחד.

הרבה מידע והמון לב ממש כאן: https://www.podcasti.co/minhaltlv

כאשר אנחנו מעוניינים להקליט קריינות או שיחה, אנחנו מתמודדים בעיקר עם שתי בעיות: חלל מהדהד, ו-Crosstalk (דליפה של קולו של דובר א׳ למיקרופון של דובר ב׳). 

הדים
הד, או בשפה המקצועית ״החזר״ או Revebration, קיים בכמעט כל חלל בעולם. כאשר מדובר בגלי קול, כמעט כל משטח הוא רפלקטיבי. בהשלכה לאנרגיית אור, כמעט כל סוגי המשטחים עשויים מחומר דמוי מחזיר-אור או מראה, במידות משתנות של בהירות. לצערנו, רובם המכריע של המשטחים מחזירים חלק גדול מהאנרגיה האקוסטית שמוטחת בהם, חלקם יותר מאחרים (אריחי אמבטיה, למשל). האוזן הבלתי מיומנת לא ״מבינה״ הד, ההד הוא פידבק מהחלל שסביבנו וקשה לנו להפריד אותו מהדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, ההד טבעי לנו כמו מראה החדר, טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר ושאר אמצעים שבהם אנחנו משתמשים כדי לחוש את הסביבה. למעט מקרים מיוחדים כמו נקיק בטבע שמחזיר הדים יוצאי דופן, או הקול המוזר שחוזר אלינו במקלחת שגורם לנו לרצות לזייף לעצמנו שירי דיסני, לרוב לא נוכל להפריד בתודעתנו בין ההד לבין הסאונד המקורי. קשה לנו באמת לשמוע הד ולהבין אותו. לכן הרבה פודקאסטרים מתחילים מעדיפים להדחיק ולדלג מעל נושא האקוסטיקה. הבעיה היא שקצת כמו האוזניים שלנו, גם המיקרופון שלנו לא מבדיל בין ההד לסאונד המקורי. בהרבה מקרים, טקסט שהוקלט בחלל מהדהד יהיה כמעט בלתי אפשרי ״לנקות״ ולחדד לכדי צליל ממוקד. למרבה הצער ההד פוגע במובנות, Intelligibility של הטקסט. הקשבה לתוכן מהדהד לאורך זמן מעייפת את האוזן ומקשה על המאזין להתרכז. ההד החוזר אלינו מקירות החדר דומה מאד מבחינות רבות לקול המקורי, מה שמקשה על ההפרדה בין הקול המקורי להד המוחזר, בניגוד לרעשים ורחשים למיניהם שטכנאי מיומן יכול לרוב ״לנקות״, הקלטה מהדהדת כמעט בלתי אפשרי לתקן.

Crosstalk
בדרך כלל כאשר שני דוברים נמצאים מול שני מיקרופונים בחלל קטן ומנהלים שיחה צד אחד מדבר והשני שותק, לסירוגין. זה כמובן תלוי תרבות שיחה ועד כמה מעורבים בה יצרים, ויכוחים והתנגחויות, אבל במהלך החלק הארי של השיחה רק מיקרופון אחד נמצא בשימוש בכל זמן נתון. עם זאת, שני המיקרופונים פועלים כל הזמן. קולו של דובר א׳, מגיע גם למיקרופון של ב׳, אך מקרן זוית, מרחוק, ונקלט בו בצורה לא מיטבית, באופן ש-״מתערבב״ עם הקול שנקלט במיקרופון ״הנכון״. לכן ברגע שיש יותר ממיקרופון אחד בו זמנית במהלך ההקלטה, אנחנו מתמודדים עם בעיית ה-״דליפה״ בין המיקרופונים. הדרך הראשונה לנסות להתמודד עם הבעיה היא להושיב את שני הדוברים פנים אל פנים במדוייק, כך שהמיקרופונים פונים ״גב אל גב״. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות במרחב הפיזי, ויש להתמודד עם הבעיה בשלב העריכה. בניגוד לבעיית ההדהוד, את ה-Crosstalk ניתן לפתור במהלך העריכה. הפתרון הפשוט ביותר הוא ״השתקה כירורגית״, כלומר השתקה סלקטיבית של התוכן במיקרופון שלא נעשה בו שימוש, (למשל מיקרופון א׳, בעת שדובר ב׳ מדבר). הבעיה בשיטה הזו היא שהיא מתישה לביצוע, מצריכה זמן ומאמץ, והיא מאתגרת במיוחד בויכוחים או שיחות מהירות וקצביות שבהם הדוברים מרבים לקטוע זה את דברי זה. ניתן לפתור את הבעיה הזו גם באופן אוטומאטי באמצעות עיבוד של הסאונד ועל כך נרחיב בפוסט אחר.

הרבה מהבעיות האלו עשויות להיפתר באמצעות שימוש בסוג המיקרופון הנכון. האזינו להדגמה.

איך בוחרים במיקרופון שיעזור לנו להתמודד עם האתגרים האלה?
המיקרופון הוא אחד החלקים המשמעותיים ביותר בשרשרת האודיו שלנו, בדרך הפלאית מלחץ אוויר פיזיקלי לסיגנל חשמלי ומשם למידע דיגיטלי, המיקרופון הוא הרכיב הראשון שהקול שלנו פוגש. אופי הסאונד שנקבל תלוי במישרין בסוג המיקרופון, באיכות שלו, ובאופן השימוש שלנו בו (המרחק ממנו, הזוית וכו׳). עולם הסאונד הוא גדול ורחב וכולל ציוד בהמון תצורות ורגישויות שונות שמיועד למגוון שימושים ומטרות, מהקלטת כלי נגינה רועשים, דרך הגברה לבמות ואירועים ועד להקלטת רחשי צרצרים בשממה. למזלנו, כשמדובר בקריינות לפודקאסטים, מנעד האפשרויות מצטמצם מאד, ומאפייני  המיקרופון שישפיעו על איכות התוצאה הסופית הם מעטים יחסית:

• כמה נכון, או ״יפה״ המיקרופון קולט את מנעד התדרים של הקול האנושי.
• כמה המיקרופון סלחן לאקוסטיקה, או במילים אחרות: כמה הוא רגיש להד המוחזר מקירות החדר ועד כמה הוא כיווני, או ״ממוקד״ בקליטת מה שקורה מולו.
• כמה הגברה המיקרופון צריך בשביל לייצר סיגנל חשמלי ״בריא״ וחזק מספיק. או במילים אחרות: כמה המיקרופון רגיש. ציוד זול יותר נוטה להוסיף שכבה של רעש לבן כאשר מגבירים את רגישות ההקלטה.

מביניהם, האלמנט החשוב ביותר פה הוא דפוס הקליטה של המיקרופון. כמה כיווני הוא. כלומר, עד כמה הוא ממוקד בקליטת מה שמתרחש ממש מולו. בניגוד לכלי נגינה שמייצרים גלי קול שונים ומעניינים בכיוונים שונים, הקול האנושי הוא אלומה צרה וממוקדת שבוקעת מהפה, ואנו מעוניינים לקלוט אך ורק אותה, כמה שיותר ממנה וכמה שפחות מההד שלה, שחוזר אלינו מהקירות. מיקרופון כיווני, ממוקד, שרגיש רק למתרחש מולו, פותר את שתי הבעיות העיקריות שהזכרנו: הקלטה בחלל לא מיטבי, ו-Crosstalk בין שני מיקרופונים.

קונדנס-מה?
בלי להיכנס לאזוטריות ושיטות נסיוניות למיניהן, ישנם בעולם שני סוגי מיקרופונים עיקריים: דינמי וקונדנסר. מדובר בשתי תצורות שונות, בעלות מאפיינים טכניים שונים (הקונדנסר, למשל, זקוק למתח חשמלי על מנת לפעול, ויש לוודא שהמכשיר אליו מחברים אותו יודע לספק מתח כזה). אנחנו נתמקד כאן בשלושת המשתנים העיקריים שהזכרנו כאן למעלה, שמשפיעים על איכות התוצאה הסופית שלנו: כמה ״יפה״ ונעים הסאונד הנקלט, כמה רגיש או ״כיווני״ המיקרופון, ולכמה הגברה הוא זקוק על מנת שישמע טוב.

• מיקרופון קונדנסר:
  מבחינת ״יופי״ הסאונד – לקונדנסר טוב אין תחרות. הקונדנסר רגיש לתדרים גבוהים, ל-״אוויר״, או ה-״בהירות״ שבסאונד. בהכללה, ניתן לומר שגם קונדנסרים זולים מאד עשויים לקלוט ניואנסים עדינים בקול שלנו ולתרגם אותם לאות חזק וצלול, במידה מפתיעה של נאמנות למקור. אבל כפי שנראה מיד, זהו גם חיסרון.
  מבחינת רגישות וכיווניות – כאן אנחנו נתקלים בבעיה העיקרית של רוב הקונדנסרים – הם מאד, מאד רגישים. הברות מסויימות שנהגות קרוב מדי אליהם עלולות ״להפציץ״ אותם ולהרוס רגע חשוב בהקלטה, מכוניות שחולפות ברחוב בחוץ יישמעו בהקלטה, כנ״ל לגבי מזגנים, מקררים, שכנים מתעטשים ועוד. גם בהקשר של הכיווניות של הקונדנסר אנחנו בבעיה: אנחנו כאמור מעוניינים לקלוט את הקול האנושי בצורה הכי ישירה ונקיה מהדים, כלומר כמה שיותר מהקול המקורי וכמה שפחות מההדים שבחדר, ולכן אנחנו צריכים מיקרופון כיווני ככל האפשר. וכאן, כשמדובר בקונדנסרים, העניין מסתבך: קונדנסרים מגיעים במידות שונות של כיווניות, תחת המונח המקצועי ״מרקם קליטה״, ניתן למצוא קונדנסרים מסוג Omny, שקולטים את מה שקורה סביבם, ב-360 מעלות, ו-Cardioid (מלשון ״לב״ על שם הצורה המחודדת), שקולטים בעיקר את מה שקורה מולם ואפילו קונדנסרים עם בורר לבחירת מידת הכיווניות, או רוחב האלומה שבה הם קולטים את הצלילים שסביבם. בהכללה ניתן לומר שהם פחות ממוקדים במה שמולם, ורגישים הרבה יותר למה שקורה סביבם. זה שימושי מאד במקרים רבים של הקלטת כלי נגינה למשל, אבל כשמדובר בקריינות, עם קונדנסרים אנחנו הרבה פעמים בבעיה.
  לכמה הגברה המיקרופון זקוק – כאשר אנחנו מקליטים, אנחנו צריכים לשים לב ל-Level, או למידת הרגישות של ההקלטה, בדרך כלל על גבי מכשיר ההקלטה או בתכנת ההקלטה שלנו אנחנו רואים חיווי ל-Recording level. כאשר משתמשים בציוד מקצועי למחצה, הגברה יתרה תוסיף כמעט תמיד רחש לא רצוי לצליל. קונדנסר יספק לנו בדרך כלל עוצמת צליל ״בריאה״ וחזקה, ולא יצריך הגברה משמעותית של מידת הרגישות במכשיר שמקליט או בתוכנה שלנו. אבל גם כאן מדובר ביתרון שבצידו חסרון משמעותי: אנחנו עלולים מאד בקלות להקליט צליל חזק מדי. התקרבנו קצת יותר מדי לקונדנסר שלנו? אנחנו ״באדומים״, במצב של Distortion, צעקנו או התווכחנו עם בן שיחנו? חבל מאד, כי סביר מאד שהרסנו את ההקלטה, עם ״פיקים״, שיאים בסאונד שמתבטאים בהפרעות לא נעימות. כל התכונות האלו הם פועל יוצא של הרגישות הרבה של הקונדנסר.

• מיקרופון דינמי:
  מבחינת ״יופי״ הסאונד – למיקרופון הדינמי, בהכללה גסה, יש סאונד פחות מספק, פחות ״יפה״ ומפורט. הרבה פעמים הסאונד של מיקרופונים דינמיים עמום יותר, אטום יותר ופחות מרשים. על מנת להשיג סאונד בהיר, יפה ומפורט ממיקרופון דינמי, עלינו לבחור באחד טוב, ובניגוד לקונדנסרים, שגם הזולים שבהם עשויים להפתיע באיכותם, מיקרופונים דינמיים טובים באמת הם יקרים למדי.
  מבחינת רגישות וכיווניות – כאן התכונות של המיקרופון הדינמי לחלוטין נזקפות לזכותו. הדינמיים בדרך כלל כיווניים מאד, רגישים פחות, ו-״סלחנים״ יותר לחלל ההקלטה. אם נדבר קרוב למיקרופון דינמי, ממש מולו, סביר מאד להניח שהדהוד החלל פחות יפריע להקלטה. לכן עם מיקרופון דינמי אנחנו חופשיים להקליט בשטח, בכמעט כל מצב.
  לכמה הגברה המיקרופון זקוק – גם כאן, תכונותיו של הדינמי הופכיות לזה של הקונדנסר: הדינמי זקוק להרבה יותר הגברה (כלומר רגישות-הקלטה) כדי לפעול באופן תקין. לכן איכות ההקלטה תלויה במישרין באיכות המכשיר שנמצא בצד השני של הכבל: מיקסר, כרטיס קול, מכשיר הקלטה וכד׳. ככל שהמכשיר הזה ״ביתי״ יותר ומקצועי פחות, ״רצפת הרעש״ שלו (הרעש העצמי, המובנה שלו), גבוהה יותר, כלומר: ככל שנגביר את ה-Recording Level, את רגישות ההקלטה שלנו, כך נגביר גם את הרעש הזה, שיכול לבוא לידי ביטוי במגוון רעות חולות: רחשים, זמזומים, פצפוצים ועוד, וכאמור, מיקרופונים דינמיים זקוקים להרבה הגברה. מכאן שכדי להגיע לעוצמת הקלטה טובה במיקרופונים דינמיים, אנחנו זקוקים למכשיר איכותי בקצה השני של הכבל. הדבר ניכר מאד בדגמים מקצועיים מסויימים של מיקרופונים דינמיים, שידועים לשמצה בכך שבלי הגברה רבה מאד ואיכותית מאד, הם מספקים תוצאה מאכזבת, טבולה ברעשים, למרות שם היוקרתי שיצא להם ותג המחיר הגבוה.

לסיכום, למיקרופון הדינמי ולקונדנסר יש סט כמעט הפוך של תכונות: גם הקונדנסר הזול ביותר עשוי להישמע מצויין, ולשלוח צליל בריא ונקי גם למכשיר הקלטה זול. עם זאת, הוא רגיש מאד, צריך לשמור על מרחק אחיד ממנו, להיזהר לא ״להפגיז״ אותו בקולות רמים מדי, ולשים לב לחלל בו אנחנו מקליטים, כי הקונדנסר רגיש להדים, לציפורים שמצייצות מעבר לחלון, לשכן הנוחר שלנו ועוד. בניגוד אליו, הדינמי רגיש כמעט רק למה שמתרחש מולו, אבל מנגד הסאונד שלו אטום ופחות פחות מרשים והאות החשמלי שלו חלש בהרבה, מה שמצריך שימוש במכשירים איכותיים יותר להקלטה, שיכולים לספק הגברה נקיה מרעשים.

כשאנחנו רוצים להקליט שיחה או קריינות, אנחנו מתמודדים עם סט לא נרחב מדי של בעיות, אבל כן מדובר בבעיות מציקות למדי, שהתעלמות מהן פוגעת אנושות באיכות התוכן שלנו ובהנאה של המאזינים שלנו. אפשר לשלב קטע קצר באיכות בינונית שהקלטנו בחוץ, בווטסאפ או בזום, אם הוא חשוב, אבל כשמדובר בפרק שלם של עשרות דקות, גם הפודקאסטר המעניין ביותר יאבד את מאזיניו אם יספק להם הקלטה מהדהדת, קשה להבנה או צורמנית.

ההמלצות שלנו:

• תשתמשו במיקרופון דינמי טוב: ישנם כמה דגמי מיקרופונים דינמיים טובים, שמספקים הקלטה בצליל מעט יותר בהיר, מפורט ו-״יפה״, ובכך הם דומים יותר לקונדנסרים באופי ההקלטה שלהם. הם אמנם מעט יקרים יותר, ומצריכים שימוש בציוד קצה איכותי, אבל התוצאה שווה את המאמץ. בשימוש באחד מהדגמים האלו אנחנו נהנים מהייתרונות של הדינמי (בראשם הסלחנות שלו להדהוד בחלל ההקלטה, ולדובר השני באותו החדר), וגם מצליל ״קונדנסרי״. פנו אלינו לייעוץ ונשמח לספר לכם עוד על הדגמים המומלצים שלנו.
• תקשיבו: תנסו להקשיב לחלל שבו אתם נמצאים. צליל התקפי חד כמו מחיאת כף יעזור לכם להפריד בין ההד לצליל המקורי.
• תרפדו: רובנו לא באמת יכולים להפוך את הבית לאולפן. אבל יש כמה פתרונות קטנים שעשויים לקחת אתכם רחוק. משטחים רכים בעלי שטח פנים מורכב סופגים אנרגיה אקוסטית טוב ממשטחים חלקים, לכן נסו להקליט בחדר שיש בו ארון ספרים, שטיח, וילונות, ספות בד, ערימות כביסה וכד׳. נסו לפזר את ההחזר הראשוני והחזק ביותר של קולכם על ידי הצבת המיקרופון בינכם לבין משטח רך כלשהו – כרית או מזרן.
• בואו להקליט באולפן פודקאסטיקו: אתם מוזמנים להקליט בחלל מטופל אקוסטית, נעים ומזמין, ולהגיש את התוכן שלכם הישר למיקרופונים מעולים מהאוסף האישי של משוגע-הסאונד הראשי שלנו, עומר. האולפן, יפתח שוב בקרוב, עם תום תקופת הקורונה.

בהצלחה!